Get Started. It's Free
or sign up with your email address
Rocket clouds
כלכלה by Mind Map: כלכלה

1. גמישות: כמה המחיר משפיע על ביקוש

1.1. למה

1.1.1. לזכור שאחוזים זה שברים

1.2. שינוי (באחוזים) בכמות המבוקשת כתוצאה משינוי במחיר

1.3. גמישות אפס: לא משפיע קשיחה: זה הרגיל. מחיר עולה, קונה פחות (גמישות בין -1 ל0) יחידתית:

1.3.1. להשלים פה הבנה (מה זה הכנסה עולה יותרד חזקה מ.?!)

1.3.2. דוגמה

1.3.3. דוגמאות למוצרים קשיחים ורגילים

1.3.4. עוד סיכום

1.3.5. לגבי גמישות יחידתית

1.3.5.1. ביקוש עם גמישות יחידתית תמיד ייראה בגרף עם אסימפטוטה לציר האנכי והאופקי

1.3.5.2. ?מאוד קל לזהות פונקציה יחידתית... למה

1.3.6. לגבי גמישות גמישה: זה אומר שאנחנו יכולים לייצר יותר מוצרים והפידיון יעלה. לא בטוח שנרצה לעשות את זה, כי לייצר יותר עולה יותר ויותר כסף.

1.3.7. לגבי ביקוש קישוח

1.3.8. הדוגמה של הילד?

1.4. גמישות ההיצע. לעצה ולביקוש יש יחס הפוך (דיברנו קודם על היחס ההפוך ביניהם), וזה למה הנושא אותו דבר רק בסימנים הפוכים

1.4.1. .

1.5. מעתה והלאה, גמישות הכנסה: השיפוע (הנגזרת) של אנג'ל

1.5.1. מה הקשר להכניסה?

1.6. גמישות צולבת: שינוי (באחוזים) בכמות המבוקשת, כתוצאה משינוי במחיר של מוצר אחר

1.6.1. מחשבים אותו דבר בדיוק, אבל הפעם לפי Py

1.7. מתי להשתמש באוילר... אוילר הוא צירוף שלושה

1.8. הקשר בין הגמישות להוצאה השולית

1.9. מה קורה כשמציבים אפס בנוסחת הגמישות?:

1.10. תרגיל להראות משוואת קשר בין ההוצאה השולית ובין גמישות הביקוש (תרגיל 8 1.ב.). אם לא ביקשו להוכיח (יכול להיות שכן) אז אפשר להשתמש בזה כנוסחה

1.11. טכניקה

1.11.1. גזירה כאשר יותר ממשתנה אחד: צריך להגיד לפי מה אתה גוזר, וכל השאר הם משתנים, מלבד ציר הy (ציר הy הוא px בדוגמה הזאת)

1.11.2. דרך חישוב אחרת, שכדאי לא לעשות אותה כי היא לא עובדת בכל מצב: להשתמש באוילר

1.11.2.1. כתוב במקום אחר על אוילר, להביא את זה לכאן

2. שיווי משקל בשוק תחרותי

2.1. שיווי משקל מלא - השקופית הזאת, יחידה 7 בספר

2.1.1. זה גם רק לטווח הקצר

2.2. כמה מושגים

2.2.1. .

2.3. חלוקה לפי סוגי זעזועים בשיווי משקל.

2.3.1. עלייה בביקוש (ימינה)

2.3.1.1. ממה היא יכולה לנבוע?

2.3.1.2. ההשפעה: עלייה ימינה ולמעלה של נקודת שיווי המשקל

2.3.2. ירידה בביקוש (שמאלה)

2.3.2.1. סיבות

2.3.2.2. השפעה:

2.3.3. עלייה בהיצע (שמאלה)

2.3.3.1. .

2.3.4. ירידה בהיצע (ימינה)

2.3.4.1. .

2.3.5. תרגיל

2.3.5.1. גרפים שמתארים את כל החומר שלמדנו בשאלה

2.3.5.1.1. המשך

2.3.5.2. הרצף של התרגיל: גיבשנו תמונה על ההיצע, כדי לחשב את ההיצע מהצרפי, חישוב את עקומת הביקוש של הצרכן, והפגשנו את שניהם בשוק כדי למצוא את נקודת האיזון

2.4. השטח הכלוא הכחול מייצג את עודף הצרכן, האדום את עודף היצרן.

2.4.1. זה תקף רק במצב רגיל, ולא בגיפן. אבל לא נדבר על זה במבחן

2.4.2. עודף = כמה שהוא מרוויח

2.5. עודף היצרן שווה לרווח היצרן (הראנו ביחידות קודמות שהשטח הכלוא מתחת לגרף השווה נותן את התפוקה)

2.6. 7. שיווי משקל חלקי בשוק מוצר

2.6.1. מה יקרה אם נציע (נייצר) יותר מדי? או אם יהיה ביקוש גדול מדי? נקודת שיווי המשקל היא P1, החיתוך בין ההיצע לביקוש

2.6.1.1. Xad זה פונקציית הביקוש

2.6.1.2. Xas זה עקומת ההיצ

2.6.2. .?

2.6.2.1. .

3. עקומת העלויות וההיצע

3.1. תחרות משוכללת: ריבוי מוכרים כך שהשפעת יחיד על השוק הינה זניחה, לכל השחקנים מידע מלא, חופש סחר מלא, כולם רציונלים ורוצים להרוויח

3.1.1. .

3.2. עצה: הכמות שהיצרן החליט לייצר בהינתן המחיר שהיה לו בשוק. מטרת היצרן שיהיה לו מקסימום רווח, ע"י זה שהוא מחליט את הכמות שהוא מייצר (בקורס אין לו עוד החלטות לקבל)

3.2.1. ליצרן אין יכולת להשפיע על המחיר, הוא נתון בשוק (אמרנו תחרו משוכללת והוא זניח)

3.3. Variable fixed

3.3.1. הAFC (הממוצע) הוא די זניח, וככל שאנחנו מייצרים יותר מוצרים ככה הוא

3.3.2. AVC - פריסה של העלויות המשתנות על גבי כמה אתה מייצר (כמו לפרוס לחודשים)

3.3.3. הAFC הוא זניח, וככל שמייצרים יותר הוא יותר זניח

3.3.4. ATC הוא חיבור של שניהם

3.4. הקשר בין עלות לתפוקה הוא קשר הפוך: אם רוצים לייצר יותר (יותר תפוקה) משלמים יותר. הקשר קיים גם בין העלות שולית לייצור מוצר X ובין התפוקה השולית של גו"י משתנה (עובדים. כי גו"י קבוע אי אפשר לשנות)

3.4.1. שישב לי המונחים של "החידה האחרונה" שהוא שיפוע

3.5. מחיר = העלות השולית PX = MCX עמוד 17 אבן היסוד של הקורס

3.5.1. MR - פדיון שולי, הפדיון מייצור היחידה האחרונה, בעצם זה המחיר ליחדה והמחיר נתון מהשוק

3.5.1.1. .

3.6. בכלכלה כותבים פונקציית ייצור בתור נוסחה של y לx. הגרפים נראים אותו דבר

3.7. ההבדל הוא שבטווח הארוך אנחנו מחשיבים גם את העלות הקבועה

3.7.1. אינטואיציה: היצרן ייצר בדיוק כמה שעולה לו לייצר את היחידה האחרונה. למה הוא מרוויח? הוא רוויח מייצור כל היחידות לפני.

3.7.2. בסוף השנה (טווח ארוך), כי כאילו העברנו אגף בנוסחה של הטווח הארוך

3.8. גרפית

3.8.1. בטווח האמצעי: משתלם רק לטווח הקצר לייצר. אבל במקביל, כדאי לצמצם עלויות (/שינוי אחר) או לצאת מהענף.

3.8.1.1. הקבלה למציאות

3.8.1.2. תרגיל

3.8.1.2.1. תרגיל

3.9. .רווח תפעולי: רווח שמתעלם מהFC

3.9.1. הנוסחה פאקינג סותרת את מה שכתוב

3.10. היצע מצרפי (צירוף ההיצעים של n יצרנים). נקרא גם "השוק"

3.10.1. פונקציה לטווח קצר

3.10.1.1. הs הוא לא חזקה, הכוונה היא עבור suppliers, לעומת d עבור demand שנלמד תכף

3.10.2. נקודת האיזון גורמת לרווח להיות אפס. כל עוד יש רווח יכנסו עוד יצרנים, ולכן לטווח הרחוק אף אחד לא ירוויח.

3.10.3. לטווח הרחוק

3.10.3.1. במציאות זה לא ככה, כי לא כל היצרנים זהים. כל אחד שונה, ובסוף החזק מנצח והקטנים יוצאים.

3.10.3.2. ההצגה הגרפית

3.10.3.3. בגדול - אותו דבר כמו טווח קצר, רק לשים את המגבלה של מינימום P (מתחתיה ההיצע המצרפי הוא 0, מעליה הוא כמו קודם). אחרת אף פירמה לא תכנס.

3.10.3.4. אם אומרים שיש כניסה חופשית של פירמות לענף, הגרף ייראה ככה. למה לשרטט קודם נקודות ואז קו ישר, ולא סתם קו ישר? כי כל יצרן צריך לייצר בדיוק 2 (שהוא הMC) כדי שיצרן נוסף יכנס.

3.10.4. לזכור - אנחנו מכפילים את הכמות בn, לא אף אחת מהפונקציות!

3.11. פעם

3.11.1. 5. עקומות העלויות וההיצע

3.11.1.1. היצע

3.11.1.1.1. היצע לטווח קצר: יכול לשנות רק חלק מהגו"י שלו

3.11.1.1.2. היצע לטווח רחוק: יכול לשנות את כל גו"י שלו

3.11.1.1.3. סיכום. בכחול, מה היצרן עושה. MCx (או הPx, נתון שהם שווים כרג), הוא הנתון שאנחנו לא שולטים בו

3.11.1.2. עלויות

3.11.1.2.1. הקשר בין עלות לתפוקה

3.11.1.2.2. הקשר בין כל המושגים של הפרק הקודם: חשוב!

3.11.1.2.3. כמות ייצור אופטימלית

3.11.1.3. פעם

3.11.1.3.1. התנהגות יצרן יחיד (תכניס את זה פנימה)

3.11.1.3.2. מבנה העלויות של היצרן בטווח הקצר

3.11.1.3.3. תפוקה שולית ועלות שולית

3.11.1.3.4. בעיית ההחלטה של היצרן - זה לא תחת משהו?

3.11.1.4. תרגילים

3.11.1.4.1. תרגיל 5 שאלה 2

3.11.1.4.2. משמעות גרפית - תרגיל 6 שאלה 1?

3.11.1.4.3. תרגיל 6 שאלה 2:

4. כיצד נקבעות החלטות כלכליות

4.1. עמוד 10

5. 8. שיווי משקל חלקי בשוק העבודה

5.1. הקדמה

5.2. ממשיכים לשכור עוד עובדים כל זה משתלם. מתי זה משתלם? כל עוד זה מתקיים.

5.3. שיווי משקל רגיל לעומת שיווי משק בשוק העבודה

5.3.1. פיתוח הנוסחה

5.4. תשלים את זה!

5.5. יש הנחה של שקיפות מלאה לגבי רווחי ייצור ולגבי עלויות העסקה - תראה בספר

5.6. Ls - Supply היצע של עובדים Ls - Demand

6. 9. התערבות ממשלה - מסים, סובסידיות, מכסים

6.1. שוק חופשי לעומת רשת תכנון עליונה

6.1.1. כשלי השוק החופשי

6.1.1.1. מוצר ציבורי, מחירו אפס

6.1.1.2. לא מספיק תחרותי (מונפול או קרטל)

6.1.1.2.1. להבדיל מביקוש?

6.1.1.3. השפעות חיצוניות שאינן נכנסות למחיר

6.1.1.3.1. ביקוש?

6.1.1.4. מידע א-סימטרי

6.1.1.5. בעיית הנציג

6.2. רווחה בשוק = כמה השוק הרוויח מההתערבות

6.2.1. עודף היצרן + עודף הצרכן

6.3. תקציב הממשלה. מס ישיר (בהגדרה מס - מס הכנסה). מס עקיף - מכס, מעמ

6.3.1. מס ישיר זה מס ישיר על הכנסה

6.3.2. מס עקיף זה על מתן שירות

6.4. כל התערבות יש לה השפעה על שיווי משקל: מתפצל לשניים, עכשיו זה מלאכותי ולא בנקודת שיווי המשקל. יהיה שיווי משקל של יצרן ושיווי משקל של צרכן. סוגי ההתערבויות:

6.5. קביעת מחיר מקסימלי

6.5.1. .

6.5.2. חסרונות: סכנה ליצירת שוק שחור

6.5.2.1. פתרון: לעודד את היצרן עם סובסידיה

6.5.2.2. פתרון: קיצוב (תוי קנייה): רק אנשים מסוימים יכולים לקנות (לדוגמה רק יצרנים)

6.5.2.3. אספקת עודף הביקוש ע"י הממשלה: לייצר בעצמה

6.6. קביעת מחיר מינימלי

6.6.1. .

6.6.1.1. דוגמה קלאסית: הקמת רכבות

6.6.2. חסרונות:

6.6.2.1. יוצר אבטלה: בשכר גבוה יצרנים לא ירצו עובדים, יש עודף היצע עובדים, ופירמות יבקשו פחות ובדים

6.6.3. התערבות ממשלתית בשוק העבודה. שכר מינימום: עודף היצע של עובדים, כלומר אבטלה

6.7. הטלת מס על מוצר יחיד הצרכן או על היצרכן, או מס יחסי

6.7.1. השפעה: עלות הייצור עולה (עולה למעלה),ההיצע ירד ( לכן המחיר עולה)

6.7.1.1. Px-T זה עצה + המס מתבקש שנראה שם פלוס המס במקום מינוס, אבל זאת טעות: זה היה נכון עבור Px = aX + T וכך בנינו: aX = Px - T

6.7.1.1.1. מסוכן להתבלבל

6.7.1.2. הכחול הוא לא העצה החדשה: הוא קו עזר שוזר לחשב את שתי הנקודות הכחולות. מרווח הy ביניהן הוא T

6.7.1.3. אפשר לחשב את הנקודות גם בעזרת הורדת הביקוש, ולא בעזרת ירידת ההיצע.

6.7.2. בפרט על מכס עמוד 51

6.7.3. בהתאם לגמישות, יושפע הביקוש בהתאם לעליית המחיר. מי שנושא בנטל יותר הוא בעל העקומה הקשיחה ביותר (השיפוע התלול ביותר)

6.7.3.1. מה קורה כששניהם עם אותה גמישות? שניהם מושפעים באותה מידה

6.7.4. מי יהנה יותר, הצרכן או היצרן? מי שקשיח יותר (ההיצע או הביקוש)

6.7.5. השטח הכלוא בין הנקודות הכחולות החדשות ובין נקודת האיזון, הוא הפסד הרווחה (הפסד השוק)

6.7.5.1. זאת הוכחה להפסד הכלכלי של כל התערבות ממשלתית

6.8. מתן סובסידיה לצרכן או ליצרן, יחסית או קבועה

6.8.1. זה לא משנה למי נותנים את הסובסידיה, כי הצרכן יקנה יותר אם הוא יקבל את הסובסידיה, והיצרן יוריד את המחיר אם יקבל את הסובסידיה (כדי שיקנו יותר כי זה מפחית עלויות)

6.8.2. מי יהנה יותר, הצרכן או היצרן? מי שקשיח יותר (ההיצע או הביקוש). יחס ההשפעה שווה ליחס הקשיחויות ביניהם.

6.8.2.1. .

6.8.3. הריבוע השחור הוא כמה שהממשלה שילמה

6.8.3.1. שימו לב למשולש הכחול: זה ההפסד. המסקנה היא גם כאן שסובסידיה תוביל להפסד של השוק

6.9. התערבות בהקשר סחר חוץ

6.9.1. הטלת מכס על מוצרים מיובאים

6.9.1.1. למה. ההנחה: מקור ההכנסה של המדינה הוא ייצור מקומי.

6.9.1.2. השפעה הייבוא על המחיר העולמי.

6.9.1.3. Im עבור Import עודף הצרכן בירוק, עודף הצרכן בכחול, הוצאות הממשלה באדום, והמשולש שבין האדום לכחול הוא הבזבוז מההתערבות הממשלתית

6.9.1.3.1. שיווי משקל בשוק סגור. את השחור מקבל 'העולם'. הקו המזוגזג הוא ההיצע החדש (עד 30 הוא זול יותר מאשר העולם)

6.9.1.3.2. שינוי ביקוש

6.9.1.3.3. שינוי בהטלת המס

6.9.2. סיבסוד ייצור מקומי

6.9.2.1. למה זה יותר טוב ממכס? כי כאן, המחיר לא עולה (כמו שקורה כתגובה מהטלת המכס)

6.9.2.1.1. זה כי הממשלה נתנה ולא לקחה (האיזון הוא שמה שהממשלה נתנה בא לידי ביטוי במס בשווקים אחרים)

6.9.2.2. סעיף חדש לתרגיל מלמעלה: החלפת מכס בסיבסוד. הסיבסוד הוא עבור יחידה אחת

6.9.2.3. קונספט חשוב: הבנת ההבדל בין הסובסידיה לעומת המס

6.9.2.3.1. גרפית

6.9.3. סיבסוד ייצוא

6.9.4. מכסות ייבוא: נופלות על היצרן העולמי (המייבא), לא על היצרן המקומי

6.9.5. עידוד ייצור מקומי

6.9.6. תרגיל מסכם להתערבות ממשלתית (יש מצב שיש פה טעות חישוב)

6.9.6.1. תרגיל נוסף עם עידו

7. עוד נושאים מעניינים כאן

7.1. מונפול

7.2. שוק משוכלל

8. לגבי פתירת מבחנים

8.1. טריקים

8.2. שינוי במצב מוצא. לעשות פונקציית עזר!

8.3. .

9. הקדמה

9.1. הקדמה - מיקרו-כלכלה

9.2. על נוסחים

9.2.1. יכול להיות כזה דבר "חצי עובד"

9.3. למבחן

9.3.1. רוב השאלות למבחן מתייחסות למשק מסוים שאנחנו מניחים שהוא מאוזן ויעיל, ופתאום קורה שינוי, והמשימה שלנו היא לתאר את ההשפעה של השינוי הזה

10. גבול אפשרויות הייצור והצריכה

10.1. הרעיון: יש לנו משאבים מוגבלים לייצור, וכשאנחנו בוחרים לייצר מוצר אנחנו מותרים על מוצר אחר ('האלטרנטיבה')

10.1.1. (הנחות המודל)

10.2. כל נקודה בגרף נקראת סל ייצור (כלומר החלטה של כמה פרטי לבוש, לעומת כמה פרטי מזון, המשק בוחר לייצר) והמשק צריך לבחור את אחד מהסלים שעל הגרף

10.2.1. נקודות מעל הגרף לא אפשריות, נקודות מתחת לגרף לא יעילות. לכן הגרף עצמו נקרא 'גבול אפשרויות הייצור'

10.2.1.1. לעולם לא נשרטט נקודות אנכיות על הגרף

10.2.2. השיפוע מעיד על *יחס הויתור* בין המוצרים: ויתור על ייצור של כמה מX יתן לי כמה מY?

10.2.3. הגרף לרוב יהיה קעור (∩), כי השיפועים בסמוך לכל ציר יהיו קטנים יותר ככל שמתקרבים אליו, כדי שהוויתור על המוצר (של הציר הקרוב) יהיה כמה שיותר נמוך. מהסיבה הזו, גרף קמור (U) מעיד על אבטלה סמויה.

10.2.4. יצירת הנוסחה לגרף

10.2.4.1. בעזרת חיתוך עם הצירים ושיפוע. השיפוע שלילי

10.3. MC - עלות אלטרנטיבית שולית TC - עלות אלטרנטיבית כוללת AC - עלות אלטרנטיבית ממוצעת

10.3.1. המילה אלטרנטיבית מתייחסת לוויתור

10.3.2. MC - העלות (במונחי ויתור) בוויי לייצר את היחידה האחרונה באיקס חישובית: שיפוע הגרף

10.3.2.1. המשמעות: על כמה איקס וויתרנו כדי לייצר את הכמות הזאת של ווי, במקום את הכמות הזאת פחות יחידה אחת?

10.3.3. TC - על כמה איקס ויתרתי סך הכל כדי לייצר את וויי? חישובית: פשוט מציבים בנוסחה

10.3.3.1. פשוט מציבים?

10.3.4. AC - על כמה ויתרתי ממוצר אחד בממוצע? חישובית: ממוצע

10.4. התמחות. במבחן: התמחות אומרת שגו"י יכול לייצר *רק* ממוצר אחד (חידוד של עידו)

10.4.1. עד עכשיו היה רק גורם ייצור מסוג אחד, המצב שנקרא הומוגוני. עכשיו ננתח את המצב עם שני סוגי גו"י, כשלאחד מהם יש 'יתרון' על אחרים

10.4.1.1. גו"י - גורם ייצור

10.4.2. יתרון מוחלט: לגו"י יש יתרון מוחלט במוצר מסוים על גו"י אחר, אם הוא יכול *לייצר יותר* מהמוצר הזה

10.4.3. התמחות (נקראת גם יתרון יחסי) במוצר מסוים על גו"י אחר, אם הוא יכול *לוותר על פחות* ממוצרים אחרים כאשר הוא מייצר את המוצר הזה.

10.4.3.1. במילים אחרות: כאשר גורם ייצור אחד יותר זול (מבחינת וויתור)

10.4.3.2. חשוב לעשות את ההפרדה בין יתרון מוחלט ליחסי!

10.4.4. חישוב גבול אפשרויות הייצור עם יותר מסוג ייצור אחד

10.4.4.1. גרף. הדרך לחשב את נקודת השבירה (הקצאת גו"י יעילה) היא להתחיל מציר מסוים, לתת למומחה שלו לייצר ממנו בלבד, ואז ללכת לגו"י המומחה הבא אחריו

10.4.4.1.1. תרגיל

10.4.4.1.2. הקצאת גורמי ייצור יעילה

10.4.4.2. תרגיל שלי

10.5. גבול אפשרויות הצריכה: מכניסים גם מלאי למשוואה

10.5.1. אם אין למשק מלאי מוצרים מהתקופה הקודמת, ולא השאיר מלאי בסוף התקופה אז גבול אפשרויות הייצור הוא גם גבול אפשרויות הצריכה.

10.5.1.1. במקרה ויש מלאי קודם אז גבול אפשרויות הצריכה גדול מגבול אפשרויות הייצור. במקרה ואין למשק מלאי קודם והמשק מחליט להשאיר מלאי לתקופה הבאה אז גבול אפשרויות הצריכה יהיה קטן מזה של הייצור.

10.6. תשומות בפרופורציות קבועות. כל ציר מייצג את כמות הגו"י מכל סוג, שאנחנו צריכים כדי לייצר מוצר אחד

10.6.1. .

10.6.2. הנקודה המשיקה בין שני הגרפים, היא הנקודה היחידה עם תעסוקה מלאה. כל שאר הנקודות על הגרף הן יעילות, פשוט הן לא בהכרח יעידו על תעסוקה מלאה.

10.6.2.1. דוגמה ללא תעסוקה מלאה: עובד בלי מכונה לא יכול לעבוד - אז אמנם אנחנו בגבול אפשרויות הייצור של המוצרים שלנו, אבל זוהי דוגמה לאבטלה מבנית! (ההגדרה בפרק אחר)

10.6.2.1.1. איפה

10.6.3. תרגיל עם שלוש גו"י

10.6.3.1. הצבה של נקודה אחת

10.6.3.2. הצגה אלגברית של הגרף: פונקציית הייצור

10.7. שיפור טכנולוגי

10.7.1. ההשפעה של שיפור טכנולוגי על הייצור באחד המוצרים

10.7.2. דוגמה בשיעור

10.7.3. דוגמה לא בשיעור

10.7.4. דוגמה מהתרגול על האם להשקיע עכשיו בייצור או האם להשקיע בשיפור טכנולוגי

11. סחר בינלאומי

11.1. חשוב לזכור שאנחנו לא מדברים על סחר במטבע, אלא החלפת מוצר אחד באחר. בצורה הזאת, סחר מאפשר לשני שווקים שונים עם טעמים (רצונות של השוק) ו/או יכולות ייצור שונות, ליצור סלי שוק חדשים

11.2. נקודת הייצור היעילה תהיה נקודת העלות השולית השווה (השיפוע) למחיר הבינלאומי

11.3. אם זו פונקציה קעורה ( ) אז נחשב את הנגזרת (כדי להשיג שיפוע)

11.4. המרת מחיר עולמי מכסף לויתור. חשוב לשים לב שזה X חלקי Y (ולא Y חלקי X), כי זה במונחים של ויתור!

11.4.1. שיפוע הגרף יהיה זהה ליחס המחירים

11.4.2. נכון?

11.5. מתודולוגיה לפתרון תרגילים בסחר בינלאומי לגבול אפשרויות צריכה: 1. נמצא גבול אפשרויות הייצור 2 איפה כדאי למשק לייצר: נחשוב, עבור כל אחד מנקודות השבירה (קצוות הגרפים או חיתוך בין גרפים), איפה מה שאנחנו מייצרים שווה הכי הרבה בשוק בעולמי. אם הגרף רציף (קמור): נעשה נגזרת כדי למצוא את הנקודה הזאת. 3. מה המשק בוחר לייצר.

11.5.1. עוד דוגמה: כאשר הגרף לא קמור

11.5.2. תרגילים

11.5.2.1. דוגמה

11.5.2.1.1. המשך דוגמה: עם ביקוש

11.5.2.2. מסחר בינלאומי כאשר גבול אפשרויות הייצור קמור

11.5.2.2.1. הצבעים השונים מייצגים תשובה לכמות ייצוא וכמות ייבוא

11.5.2.2.2. גבול אפשרויות הצריכה בדוגמה הזאת = קו סחר עולמי

11.5.3. למצוא איפה לשבץ את זה: כשצריך למצוא נקודה יעילה בין שני משקים, נתחיל בנקודה היעילה ביותר (נקודת חיתוך) ונלך ממנה

11.5.3.1. מודל גבול אפשרויות הייצור

11.5.3.1.1. הצגה גרפית

11.5.3.1.2. עלות אלטרנטיבית שולית MC (להתעלם מהאדום בתמונה)

11.5.3.1.3. התמחות

11.5.3.1.4. הצגה אלגברית (מציאת הנוסחאות של כל חלק בגרף)

11.5.3.1.5. חישובי עלויות

11.6. כשנתון ששוק פתוח לא בהכרח זה אומר שכולם סוחרים החוצה ופנימה למדינה. תלוי באם זה משתלם להם, ואנחנו צריכים לבדוק את זה.

11.6.1. אם המחיר העולמי נמוך מהמחיר של שיווי המשקל המקומי, לא יהיה ייצוא

12. פונקציית הייצור

12.1. המטרה: כמה עובדים צריך בשביל סל הייצור....

12.2. הנחת יסוד בקורס: תפוקה שולית יורדת מנקודה מסוימת

12.3. MPL - תפוקה שולית TPL - תפוקה כוללת APL - תפוקה ממוצעת

12.3.1. אם AP יורד, אז MP מתחתיו (החל מנקודה מסוימת, זה כי הנחת הקורס היא שמנוקדה מסיומת התפוקה השולית יורדת). ההסבר: כל מישהו נוסף שמנמיך את התפוקה, מוריד את הממוצע קל

12.3.1.1. הצגה גרפית

12.3.2. חישוב TPL: לסכום את התפוקה של כל עובד, או לכפול את התפוקה הממוצעת במספר העובדים

12.3.3. חישובים ממחישים

12.3.3.1. תפוקה שולית: תרומת העובד האחרון

12.4. האם עובד שלא משנה את התפוקה, או שהיא שלילית, לא עבד?

12.5. על נקודת הפיתול של פונקציית הייצור. הנגזרת מעידה על האם התפוקה עולה או יורדת, הנגזרתיים מעידה על קצב הגידול/ירידה

12.5.1. פונקציות רציפות: נגזרת של פונקציית תפוקה היא התפוקה השולית שלה

12.5.1.1. דוגמה - תרגיל 5 שאלה 1

12.5.1.2. אם שואלים אותנו מה קורה כשאין עובדים, הכוונה היא להציב אפס

12.5.1.3. לא לשכוח להציב מעל ומתחת כדי לוודא שזה באמת מקסימום או מינימום

12.6. לזכור: נגזרת יורדת לא אומרת שהפונקציה יורדת, אלא נגזרת שלילית. נגזרת יורדת אומרת שהשיפוע הולך ויורד (כלומר נגזרתיים שלילית)

13. ביקוש

13.1. עד עכשיו: מטרת היצרן היא מקסימום רווח (פרמטר החלטה: כמה לייצר). מטרת הצרכן: מקסימום תועלת (פרמטר החלטה: כמות קנייה)

13.1.1. מחיר מוצר X מתקבל כנתון מהשוק, השפעת הצרכן על המחיר זניחה בגלל כמות גדולה של מבקשים

13.2. עקומת אנג'ל: היא עקומה שמבטאת את הכמות שהצרכן קונה ממוצר כלשהו בכל רמת הכנסה. עקומת אנגל מתייחסת למוצר אחד של צרכן כלשהו.

13.3. מוצר נורמלי: ככל שההכנסה של צרכן גדלה, הוא ירצה לקנות יותר. נטרלי: הכנסה לא תשפיע נחות: ככל שהכנסה גדלה, הצרכן יבקש לקנות פנות (כי יש מוצר תחליפי שהוא נורמלי)

13.3.1. הצגה גרפית

13.3.1.1. דוגמאות למוצרים נורמלים

13.4. מעתה והלאה, גרפים הפוכים! (לפרט מתי)

13.5. פונקציית הביקוש: Xd: השפעת מחיר X על הכמות המבוקשת שלו

13.6. גרפים הפוכים: X בציר האנכי

13.6.1. עידו אומר: כשמציירים, תמיד Px(X), כי זה סטנדרט בכלכלה. בחישובים יהיה נוח לעשות הפוך כי אז יהיה לנו מאוד נוח לחשב מצרפי.

13.6.1.1. אני אומר: תמיד X באנכי, ולפני שעושים מצרפי לייצג את X בנפרד.

13.7. הכנסה = כמה הצרכן קונה

13.8. לשינוי במחיר יש שתי השפעות: 1. השפעת תחלופה: אם המחיר עולה, יקנו יותר ממוצר תחליפי שלו 2. השפעה על ההכנסה של הצרכן (בתכלס אומר שהוא יכול לקנות פחות מהמוצר)

13.8.1. תחלופה = מחיר התחליפיים הכנסה = כמה הצרכן קונה מהמוצר

13.9. מוצר גיפן: הכנסה גדולה מתחלופה מוצר קשיח לחלוטןי: תחלופה שווה להכנסה מוצר רגיל/נורמלי/ניטרלי/נחות: אם המחיר שלהם עולה, המחיר של התחליפיים ירד. לכן ההכנסה יורדת כי השפעת הכסף ירדה (כלומר אני קונה פחות) לתקן פה

13.9.1. מוצר גיפן: סוג של מוצר נחות, שהביקוש שלו פוחת ככל שהכנסה עולה ולא בשביל מוצר תחליפי.

13.9.1.1. התופעה של גיפן כבר לא באמת מתרחשת בעולם.

13.9.1.2. לא בחומר?

13.10. לרוב אנחנו עושים תרגילים בביקוש כשאנחנו בציר של PX, X, ולכן שינויים בI (הכנסה) ובPY (מחיר מוצר תחליפי) הם שינויים אקסוגנים

13.11. 6. ביקוש

13.11.1. הX של נקודת הצריכה ושל נקודת אנגל יהיו זהים

13.11.2. פונקציית הביקוש: השפעת הכנסה, השפעת תחלופה

13.11.2.1. חישוב בהתאם לשתי ההשפעות

13.11.2.1.1. קשר לגיפן?

13.11.2.2. מוצרים תחליפיים

13.11.2.3. הצגה גרפית של השפעת תחלופה

13.11.2.4. התזוזה ימינה ושמאלה מייצגת כמות (ולא מחיר). אלה תזוזות הקסוגניות, כי היא משפיעה על הגרף אבל אינה משפיעה על אף אחד מהצירים.

13.11.2.4.1. אקסוגני = חיצוני. אינדוגני = פנימי.

13.11.2.5. הצגה גרפית של השפעת הכנסה

13.11.3. עודף (רווח) הצרכן לפי השינוי בביקוש

13.11.3.1. .

13.11.3.2. ניתן לראות על המקדם של i (הכנסה) את סוג המוצר.

13.11.3.3. כשיש לנו שני משתנים במשוואה של מחירי מוצר, המקדם שלהם יכול להעיד על סוג המוצר

13.11.3.3.1. לדוגמה, כאשר המקדם של אחד המוצרים שלילי, זה מעיד על מוצר תחליפי

13.11.3.4. תרגיל

13.11.3.4.1. שלא במצגת. משמאל גרף הצרכן, מימין היצרן

13.11.4. תרגיל

13.11.4.1. כששואלים כמה יוציא הצרכן, זה תמיד יהיה Px*x. זה גם הפדיון.

13.11.5. הצרכן תמיד יעדיף להיות בנקודות נמוכות יותר בגרף הזה, Q זה כמות. השטח המסומן זה עלייה ברווחת הצרכן

13.11.5.1. ראו את סעיף ג' וד'. אפשר לפי חישוב, או להגיד "אם הצרכן קונה יותר מוצרים בפחות כסף, הוא יותר שמח"

13.11.6. תמיד כשעושים ביקוש מצרפי, צריך להגיע לצורה של X=

13.11.6.1. בתמונה, פיתוח הנוסחה לפי הצד הימני יתן 0 על השאלה. כי זה קרה במקרה שהם שווים, וכי קונספטואלית זה אומר שהכפלנו את המחיר - אבל בעצם הכפלנו את הכמות