Get Started. It's Free
or sign up with your email address
Rocket clouds
כלכלה by Mind Map: כלכלה

1. 7. שיווי משקל חלקי בשוק מוצר

1.1. שיווי משקל מלא - השקופית הזאת, יחידה 7 בספר

1.1.1. זה גם רק לטווח הקצר

1.2. מה יקרה אם נציע (נייצר) יותר מדי? או אם יהיה ביקוש גדול מדי? נקודת שיווי המשקל היא P1, החיתוך בין ההיצע לביקוש

1.2.1. Xad זה פונקציית הביקוש

1.2.2. Xas זה עקומת ההיצ

1.3. השטח הכלוא הכחול מייצג את עודף הצרכן, האדום את עודף היצרן.

1.3.1. זה תקף רק במצב רגיל, ולא בגיפן. אבל לא נדבר על זה במבחן

1.3.2. עודף = כמה שהוא מרוויח

1.4. רווחה היא סכום עודף הצרכן ועודף היצרן

1.5. עודף היצרן שווה לרווח היצרן (הראנו ביחידות קודמות שהשטח הכלוא מתחת לגרף השווה נותן את התפוקה)

1.6. חלוקה לפי סוגי זעזועים בשיווי משקל

1.6.1. עלייה בביקוש (ימינה)

1.6.1.1. ממה היא יכולה לנבוע?

1.6.1.2. ההשפעה: עלייה ימינה ולמעלה של נקודת שיווי המשקל

1.6.2. ירידה בביקוש (שמאלה)

1.6.2.1. סיבות

1.6.2.2. השפעה:

1.6.3. עלייה בהיצע (שמאלה)

1.6.3.1. .

1.6.4. ירידה בהיצע (ימינה)

1.6.4.1. .

1.6.5. תרגיל

1.6.5.1. גרפים שמתארים את כל החומר שלמדנו בשאלה

1.6.5.1.1. המשך

1.6.5.2. הרצף של התרגיל: גיבשנו תמונה על ההיצע, כדי לחשב את ההיצע מהצרפי, חישוב את עקומת הביקוש של הצרכן, והפגשנו את שניהם בשוק כדי למצוא את נקודת האיזון

2. 3. סחר בינלאומי

2.1. המודל הפשוט

2.2. דוגמה

2.2.1. המשך דוגמה: עם ביקוש

2.3. מסחר בינלאומי כאשר גבול אפשרויות הייצור קמור

2.3.1. הצבעים השונים מייצגים תשובה לכמות ייצוא וכמות ייבוא

2.3.2. גבול אפשרויות הצריכה בדוגמה הזאת = קו סחר עולמי

2.4. המרת מחיר עולמי מכסף לויתור

2.4.1. שיפוע הגרף יהיה זהה לעלות המחירים

2.5. עוד דוגמה: כאשר הגרף לא קמור

2.6. מתודולוגיה לפתרון תרגילים בסחר בינלאומי

2.7. למצוא איפה לשבץ את זה: כשצריך למצוא נקודה יעילה בין שני משקים, נתחיל בנקודה היעילה ביותר (נקודת חיתוך) ונלך ממנה

2.7.1. מודל גבול אפשרויות הייצור

2.7.1.1. הצגה גרפית

2.7.1.1.1. לגבי נקודות מעל ומתחת לגרף

2.7.1.1.2. איך לעבוד עם זה

2.7.1.1.3. גרף קעור

2.7.1.1.4. לעולם לא נשרטט נקודות אנכיות על הגרף

2.7.1.2. עלות אלטרנטיבית שולית MC (להתעלם מהאדום בתמונה)

2.7.1.2.1. המילה אלטרנטיבית מתייחסת לוויתור

2.7.1.3. התמחות

2.7.1.3.1. גבול אפשרויות הייצור של כל המשק (עם יותר מסוג ייצור אחד)

2.7.1.4. הצגה אלגברית (מציאת הנוסחאות של כל חלק בגרף)

2.7.1.4.1. פונקציית הייצור של כל מוצר

2.7.1.5. חישובי עלויות

2.7.1.5.1. עלות אלטרנטיבית כוללת TC

2.7.1.5.2. עלות אלטרנטיבית ממוצעת AC

2.8. כשנתון ששוק פתוח לא בהכרח זה אומר שכולם סוחרים החוצה ופנימה למדינה. תלוי באם זה משתלם להם, ואנחנו צריכים לבדוק את זה.

2.8.1. אם המחיר העולמי נמוך מהמחיר של שיווי המשקל המקומי, לא יהיה ייצוא

3. 2. צמיחה כלכלית

3.1. השקעה

3.2. שיפור טכנולוגי

3.3. אנחנו צריכים לדעת דברים שכתובים בספר ולא הסברת עליהם, כמו ההגדרה של הון פיסי שנמצאת שם?

4. 1. בעיית המחסור

4.1. הקדמה - מיקרו-כלכלה

4.1.1. יש חצי עובד!

4.2. מודל גבול אפשרויות הייצור

4.2.1. הצגה גרפית

4.2.1.1. לגבי נקודות מעל ומתחת לגרף

4.2.1.2. איך לעבוד עם זה

4.2.1.3. גרף קעור

4.2.1.4. לעולם לא נשרטט נקודות אנכיות על הגרף

4.2.2. עלות אלטרנטיבית שולית MC (להתעלם מהאדום בתמונה)

4.2.2.1. המילה אלטרנטיבית מתייחסת לוויתור

4.2.3. התמחות

4.2.3.1. גבול אפשרויות הייצור של כל המשק (עם יותר מסוג ייצור אחד)

4.2.3.1.1. תרגיל

4.2.3.1.2. הקצאת גורמי ייצור יעילה

4.2.4. הצגה אלגברית (מציאת הנוסחאות של כל חלק בגרף)

4.2.4.1. פונקציית הייצור של כל מוצר

4.2.5. חישובי עלויות

4.2.5.1. עלות אלטרנטיבית כוללת TC

4.2.5.2. עלות אלטרנטיבית ממוצעת AC

4.3. גבול אפשרויות הצריכה

4.3.1. הגרף משתנה בהתאם לבאיזה מוצר יש לנו מלאי

4.3.2. תיאור אלגברי של הגרף

4.4. גבול אפשרויות הייצור- תשומות בפרופורציות קבועות

4.4.1. לגבי נקודות של תעסוקה מלאה ונקודות יעילות

4.4.2. תרגיל עם שלוש גו"י

4.4.2.1. הצבה של נקודה אחת

4.4.3. הצגה אלגברית של הגרף: פונקציית הייצור

5. 4. פונקציית הייצור

5.1. הגדרה

5.1.1. דוגמה

5.2. תפוקה כוללת וממוצעת

5.3. תפוקה שולית: תרומת העובד האחרון

5.3.1. האם עובד שלא משנה את התפוקה, לא עבד?

5.4. הצגה גרפית

5.4.1. יצירת עקומת סך תפוקה

5.4.1.1. אם יצא לנו שהצלנו יותר משנאבד בשאלה, זה אומר או שההקצאה לא הייתה יעילה או שטעינו בתשובה שלנו

5.5. הקצאות

5.6. חוק התפוקה השולית הפוחתת (להכניס פנימה)

5.6.1. הקצאה בתנאי בתפוקה שולית פוחתת

5.6.1.1. דוגמה

5.6.1.1.1. נתונים

5.6.1.1.2. הקצאות

5.6.2. תפוקה שולית של מטעים

5.7. פונקציות רציפות: נגזרת של פונקציית תפוקה היא התפוקה השולית שלה

5.7.1. דוגמה - תרגיל 5 שאלה 1

5.7.2. אם שואלים אותנו מה קורה כשאין עובדים, הכוונה היא להציב אפס

5.7.3. לא לשכוח להציב מעל ומתחת כדי לוודא שזה באמת מקסימום או מינימום

5.7.4. נקודת הפיתול של פונקציית הייצור

5.8. תחרות משוכללת: היצרנים לא מתואמים ביניהם

6. 5. עקומות העלויות וההיצע

6.1. עלויות

6.1.1. הקשר בין עלות לתפוקה

6.1.1.1. הצגה גרפית

6.1.2. הקשר בין כל המושגים של הפרק הקודם: חשוב!

6.1.2.1. לגבי עלות קבועה

6.1.3. כמות ייצור אופטימלית

6.1.3.1. בעיית יצרן: למה זה נחוץ?

6.1.3.1.1. מטרת היצרן: נגדיר כרגע כמקסימום רווח

6.1.3.2. הנוסחה

6.1.3.2.1. הבנת הנוסחה

6.1.3.3. רווח שוטף

6.1.3.4. תנאי למקסימום רווח: Px = MCx

6.1.3.5. למה

6.2. היצע

6.2.1. היצע לטווח קצר

6.2.1.1. Px>AVCx תנאי לייצור

6.2.1.2. הצגה גרפית

6.2.1.2.1. נקודת סגירה: כאשר רווח לטווח קצר שווה לאפס

6.2.2. היצע לטווח רחוק

6.2.2.1. .

6.2.2.2. הצגה גרפית (הAVC זה הגרף הקודם, מראה את הקשר בין הגרפים)

6.2.2.2.1. נקודת איזון: כאשר רווח לטווח ארוך שווה לאפס

6.2.3. סיכום. בכחול, מה היצרן עושה. MCx (או הPx, נתון שהם שווים כרג), הוא הנתון שאנחנו לא שולטים בו

6.2.3.1. בטווח האמצעי: משתלם רק לטווח הקצר לייצר. אבל במקביל, כדאי לצמצם עלויות (/שינוי אחר) או לצאת מהענף.

6.2.3.1.1. הקבלה למציאות

6.2.3.2. תרגיל

6.2.3.2.1. .

6.2.4. היצע מצרפי (צירוף ההיצעים של n יצרנים). נקרא גם "השוק"

6.2.4.1. פונקציות

6.2.4.1.1. הs הוא לא חזקה, הכוונה היא עבור suppliers, לעומת d עבור demand שנלמד תכף

6.2.4.2. לטווח הרחוק

6.2.4.2.1. במציאות זה לא ככה, כי לא כל היצרנים זהים. כל אחד שונה, ובסוף החזק מנצח והקטנים יוצאים.

6.2.4.2.2. ההצגה הגרפית

6.2.4.2.3. בגדול - אותו דבר כמו טווח קצר, רק לשים את המגבלה של מינימום P (מתחתיה ההיצע המצרפי הוא 0, מעליה הוא כמו קודם). אחרת אף פירמה לא תכנס.

6.2.4.2.4. אם אומרים שיש כניסה חופשית של פירמות לענף, הגרף ייראה ככה. למה לשרטט קודם נקודות ואז קו ישר, ולא סתם קו ישר? כי כל יצרן צריך לייצר בדיוק 2 (שהוא הMC) כדי שיצרן נוסף יכנס.

6.2.4.3. תרגיל

6.2.4.4. לזכור - אנחנו מכפילים את הכמות בn, לא אף אחת מהפונקציות!

6.3. פעם

6.3.1. התנהגות יצרן יחיד (תכניס את זה פנימה)

6.3.1.1. נוסחה למה זה?

6.3.1.2. פדיון של יצרן יחיד (שנמצא בתחרות משוכללת)

6.3.2. מבנה העלויות של היצרן בטווח הקצר

6.3.2.1. עלויות קבועות

6.3.2.2. עלויות משתנות

6.3.2.2.1. יש מצב שהתמונה הזאת היא ההוכחה

6.3.2.3. חישוב העלויות ברמות תפוקה שונות

6.3.2.3.1. על מגמות בעלויות (להכניס פנימה)

6.3.2.4. עקומת העלויות בטווח הקצר

6.3.3. תפוקה שולית ועלות שולית

6.3.3.1. הקשר בין תפוקה שולית לעלות שולית

6.3.4. בעיית ההחלטה של היצרן - זה לא תחת משהו?

6.3.4.1. איזו תפוקה ייצור היצרן? - פרק נפרד, שמתי מתחת לקודם

6.3.4.1.1. עקומת הפדיון השולי והעלות השולית

6.3.4.1.2. מתי כדאי לייצר לייצר בטווח הקצר (פרק נפרד, שמתי תחת)

6.3.4.1.3. סך העלויות בטווח הקצר

6.3.4.1.4. מתי כדאי ליצרן לייצר בטווח הארוך?

6.3.4.1.5. עקומת ההיצע של יצרן יחיד

6.3.4.1.6. עודף היצרן - רווח תפעולי

6.3.4.1.7. עקומת ההיצע של ענף

6.4. תרגילים

6.4.1. תרגיל 5 שאלה 2

6.4.1.1. כשאומרים כאן לשרטט גרף, ואין לנו פונקציית ייצור, אין פה היגיון: רק צריך לחבר נקודות

6.4.1.2. מתודולוגיה לפתרון תרגילים כאלה

6.4.1.2.1. 1. כמה לייצר?

6.4.1.2.2. 2. האם לייצר לטווח הקצר?

6.4.1.2.3. 3. האם לייצר לטווח הרחוק?

6.4.2. משמעות גרפית - תרגיל 6 שאלה 1?

6.4.2.1. הגרף לטווח קצר: השטח שכלוא מתחת לגרף מייצג את העלויות, השטח שכלוא מעל הגרף מייצג את הרווחים של הפירמות

6.4.2.2. הגרף הזה לא מתקיים לטווח הארוך, כי גם העלות הקבועה משפיעה על הגרף.

6.4.3. תרגיל 6 שאלה 2:

6.4.3.1. איך לצייר את הגרף (האם זה שווה ולהעלות למעלה?)

6.4.3.1.1. 1. למצוא חיתוך בין הפונקציה לנגזרת. זה קורה בשתי נקודות, לזכור

6.4.3.1.2. 2 - AC תמיד תשנה קמירות בחיתוך שלה עם MC, כי בנקודה הזאת הנגזרת שלה שווה לאפס. לכן, זו תהיה נקודת המינימום של פונקציית הייצור.

6.4.3.1.3. 3 - מוחקים את כל שנמצא לפני נקודת המינימום הזו, כי לא מייצרים שם.

7. 6. ביקוש

7.1. עקומת אנג'ל: היא עקומה שמבטאת את הכמות שהצרכן קונה ממוצר כלשהו בכל רמת הכנסה. עקומת אנגל מתייחסת למוצר אחד של צרכן כלשהו.

7.1.1. הצגה גרפית

7.1.2. דוגמאות למוצרים נורמלים

7.2. הX של נקודת הצריכה ושל נקודת אנגל יהיו זהים

7.3. גרפים הפוכים: X בציר האנכי

7.3.1. עידו אומר: כשמציירים, תמיד Px(X), כי זה סטנדרט בכלכלה. בחישובים יהיה נוח לעשות הפוך כי אז יהיה לנו מאוד נוח לחשב מצרפי.

7.3.1.1. אני אומר: תמיד X באנכי, ולפני שעושים מצרפי לייצג את X בנפרד.

7.4. פונקציית הביקוש: השפעת הכנסה, השפעת תחלופה

7.4.1. חישוב בהתאם לשתי ההשפעות

7.4.1.1. קשר לגיפן?

7.4.2. מוצר גיפן: סוג של מוצר נחות, שהביקוש שלו פוחת ככל שהכנסה עולה ולא בשביל מוצר תחליפי.

7.4.2.1. התופעה של גיפן כבר לא באמת מתרחשת בעולם.

7.4.2.2. לא בחומר?

7.4.3. מוצרים תחליפיים

7.4.4. הצגה גרפית של השפעת תחלופה

7.4.5. התזוזה ימינה ושמאלה מייצגת כמות (ולא מחיר). אלה תזוזות הקסוגניות, כי היא משפיעה על הגרף אבל אינה משפיעה על אף אחד מהצירים.

7.4.5.1. אקסוגני = חיצוני. אינדוגני = פנימי.

7.4.6. הצגה גרפית של השפעת הכנסה

7.5. עודף (רווח) הצרכן לפי השינוי בביקוש

7.5.1. .

7.5.2. ניתן לראות על המקדם של i (הכנסה) את סוג המוצר.

7.5.3. כשיש לנו שני משתנים במשוואה של מחירי מוצר, המקדם שלהם יכול להעיד על סוג המוצר

7.5.3.1. לדוגמה, כאשר המקדם של אחד המוצרים שלילי, זה מעיד על מוצר תחליפי

7.5.4. תרגיל

7.5.4.1. שלא במצגת. משמאל גרף הצרכן, מימין היצרן

7.5.4.1.1. המעבר מגרף שמאל לגרף ימין, הוא הכפלה ב80 צרכנים

7.6. תרגיל

7.6.1. כששואלים כמה יוציא הצרכן, זה תמיד יהיה Px*x. זה גם הפדיון.

7.7. גמישות: כמה המחיר משפיע על ביקוש

7.7.1. הספרים מדברים בעיקר על גמישות הביקוש - ג'וזף לא

7.7.2. למה

7.7.2.1. לזכור שאחוזים זה שברים

7.7.3. תחומי גמישות הביקוש

7.7.3.1. דוגמה

7.7.3.2. דוגמאות למוצרים קשיחים ורגילים

7.7.3.3. עוד סיכום

7.7.3.4. לגבי גמישות יחידתית

7.7.3.4.1. ביקוש עם גמישות יחידתית תמיד ייראה בגרף עם אסימפטוטה לציר האנכי והאופקי

7.7.3.4.2. ?מאוד קל לזהות פונקציה יחידתית... למה

7.7.3.5. לגבי גמישות גמישה: זה אומר שאנחנו יכולים לייצר יותר מוצרים והפידיון יעלה. לא בטוח שנרצה לעשות את זה, כי לייצר יותר עולה יותר ויותר כסף.

7.7.3.6. לגבי ביקוש קישוח

7.7.4. גמישות צולבת

7.7.4.1. מחשבים אותו דבר בדיוק, אבל הפעם לפי Py

7.7.5. גמישות ההיצע

7.7.6. הקשר בין הגמישות להוצאה השולית

7.7.7. תרגיל להראות משוואת קשר בין ההוצאה השולית ובין גמישות הביקוש (תרגיל 8 1.ב.). אם לא ביקשו להוכיח (יכול להיות שכן) אז אפשר להשתמש בזה כנוסחה

7.7.8. טכניקה

7.7.8.1. גזירה כאשר יותר ממשתנה אחד: צריך להגיד לפי מה אתה גוזר, וכל השאר הם משתנים, מלבד ציר הy (ציר הy הוא px בדוגמה הזאת)

7.7.8.2. דרך חישוב אחרת, שכדאי לא לעשות אותה כי היא לא עובדת בכל מצב: להשתמש באוילר

7.7.8.2.1. כתוב במקום אחר על אוילר, להביא את זה לכאן

7.8. הצרכן תמיד יעדיף להיות בנקודות נמוכות יותר בגרף הזה, Q זה כמות. השטח המסומן זה עלייה ברווחת הצרכן

7.8.1. ראו את סעיף ג' וד'. אפשר לפי חישוב, או להגיד "אם הצרכן קונה יותר מוצרים בפחות כסף, הוא יותר שמח"

7.9. תמיד כשעושים ביקוש מצרפי, צריך להגיע לצורה של X=

7.9.1. בתמונה, פיתוח הנוסחה לפי הצד הימני יתן 0 על השאלה. כי זה קרה במקרה שהם שווים, וכי קונספטואלית זה אומר שהכפלנו את המחיר - אבל בעצם הכפלנו את הכמות

8. 8. שיווי משקל חלקי בשוק העבודה

8.1. שיווי משקל רגיל לעומת שיווי משק בשוק העבודה

8.1.1. פיתוח הנוסחה

8.2. תשלים את זה!

8.3. יש הנחה של שקיפות מלאה לגבי רווחי ייצור ולגבי עלויות העסקה - תראה בספר

9. 9. התערבות ממשלה - מסים, סובסידיות, מכסים

9.1. שוק חופשי לעומת רשת תכנון עליונה

9.1.1. כשלי השוק החופשי

9.1.1.1. מוצר ציבורי, מחירו אפס

9.1.1.2. לא מספיק תחרותי (מונפול או קרטל)

9.1.1.2.1. להבדיל מביקוש?

9.1.1.3. השפעות חיצוניות שאינן נכנסות למחיר

9.1.1.3.1. ביקוש?

9.1.1.4. מידע א-סימטרי

9.1.1.5. בעיית הנציג

9.2. רווחה בשוק = כמה השוק הרוויח מההתערבות

9.2.1. עודף היצרן + עודף הצרכן

9.3. תקציב הממשלה

9.3.1. מס ישיר זה מס ישיר על הכנסה

9.3.2. מס עקיף זה על מתן שירות

9.4. קביעת מחיר מקסימלי

9.4.1. .

9.4.2. חסרונות: סכנה ליצירת שוק שחור

9.4.2.1. פתרון: לעודד את היצרן עם סובסידיה

9.4.2.2. פתרון: קיצוב (תוי קנייה): רק אנשים מסוימים יכולים לקנות (לדוגמה רק יצרנים)

9.4.2.3. אספקת עודף הביקוש ע"י הממשלה: לייצר בעצמה

9.5. קביעת מחיר מינימלי

9.5.1. .

9.5.1.1. דוגמה קלאסית: הקמת רכבות

9.5.2. חסרונות:

9.5.2.1. יוצר אבטלה: בשכר גבוה יצרנים לא ירצו עובדים, יש עודף היצע עובדים, ופירמות יבקשו פחות ובדים

9.6. הטלת מס על מוצר יחיד הצרכן או על היצרכן, או מס יחסי

9.6.1. השפעה: עלות הייצור עולה (עולה למעלה),ההיצע ירד ( לכן המחיר עולה)

9.6.1.1. Px-T זה עצה + המס מתבקש שנראה שם פלוס המס במקום מינוס, אבל זאת טעות: זה היה נכון עבור Px = aX + T וכך בנינו: aX = Px - T

9.6.1.1.1. מסוכן להתבלבל

9.6.1.2. הכחול הוא לא העצה החדשה: הוא קו עזר שוזר לחשב את שתי הנקודות הכחולות. מרווח הy ביניהן הוא T

9.6.1.3. אפשר לחשב את הנקודות גם בעזרת הורדת הביקוש, ולא בעזרת ירידת ההיצע.

9.6.2. בהתאם לגמישות, יושפע הביקוש בהתאם לעליית המחיר

9.6.3. מי יהנה יותר, הצרכן או היצרן? מי שקשיח יותר (ההיצע או הביקוש)

9.6.4. השטח הכלוא בין הנקודות הכחולות החדשות ובין נקודת האיזון, הוא הפסד הרווחה (הפסד השוק)

9.6.4.1. זאת הוכחה להפסד הכלכלי של כל התערבות ממשלתית

9.7. השפעה על שיווי משקל: מתפצל לשניים, עכשיו זה מלאכותי ולא בנקודת שיווי המשקל. יהיה שיווי משקל של יצרן ושיווי משקל של צרכן

9.8. מתן סובסידיה לצרכן או ליצרן, יחסית או קבועה

9.8.1. זה לא משנה למי נותנים את הסובסידיה, כי הצרכן יקנה יותר אם הוא יקבל את הסובסידיה, והיצרן יוריד את המחיר אם יקבל את הסובסידיה (כדי שיקנו יותר כי זה מפחית עלויות)

9.8.2. מי יהנה יותר, הצרכן או היצרן? מי שקשיח יותר (ההיצע או הביקוש). יחס ההשפעה שווה ליחס הקשיחויות ביניהם.

9.8.2.1. .

9.8.3. הריבוע השחור הוא כמה שהממשלה שילמה

9.8.3.1. שימו לב למשולש הכחול: זה ההפסד. המסקנה היא גם כאן שסובסידיה תוביל להפסד של השוק

9.9. התערבות בהקשר סחר חוץ

9.9.1. הטלת מכס על מוצרים מיובאים

9.9.1.1. למה. ההנחה: מקור ההכנסה של המדינה הוא ייצור מקומי.

9.9.1.2. השפעה הייבוא על המחיר העולמי.

9.9.1.3. Im עבור Import עודף הצרכן בירוק, עודף הצרכן בכחול, הוצאות הממשלה באדום, והמשולש שבין האדום לכחול הוא הבזבוז מההתערבות הממשלתית

9.9.1.3.1. שיווי משקל בשוק סגור. את השחור מקבל 'העולם'. הקו המזוגזג הוא ההיצע החדש (עד 30 הוא זול יותר מאשר העולם)

9.9.1.3.2. שינוי ביקוש

9.9.1.3.3. שינוי בהטלת המס

9.9.2. סיבסוד ייצור מקומי

9.9.2.1. למה זה יותר טוב ממכס? כי כאן, המחיר לא עולה (כמו שקורה כתגובה מהטלת המכס)

9.9.2.1.1. זה כי הממשלה נתנה ולא לקחה (האיזון הוא שמה שהממשלה נתנה בא לידי ביטוי במס בשווקים אחרים)

9.9.2.2. סעיף חדש לתרגיל מלמעלה: החלפת מכס בסיבסוד. הסיבסוד הוא עבור יחידה אחת

9.9.2.3. קונספט חשוב: הבנת ההבדל בין הסובסידיה לעומת המס

9.9.2.3.1. גרפית

9.9.3. סיבסוד ייצוא

9.9.4. מכסות ייבוא: נופלות על היצרן העולמי (המייבא), לא על היצרן המקומי

9.9.5. עידוד ייצור מקומי

9.9.6. תרגיל מסכם להתערבות ממשלתית (יש מצב שיש פה טעות חישוב)

9.9.6.1. תרגיל נוסף עם עידו

10. עוד נושאים מעניינים כאן

10.1. מונפול

10.2. שוק משוכלל

11. לגבי פתירת מבחנים

11.1. טריקים

11.2. שינוי במצב מוצא. לעשות פונקציית עזר!

11.3. .