1. אג'נדות פוליטיות
1.1. כל מפלגה היא קבוצה של ח"כים בעלי אג'נדה משותפת לרוב
1.2. אידיאולוגיה
1.2.1. באג'נדה הישראלית הימין והשמאל מאוד שונים בהגדרתם משאר העולם
1.2.2. ימין
1.2.2.1. מדינה לאומית אחת
1.2.2.2. התנגדות למסירת שטחים
1.2.2.3. כלכלה ליברלית קפיטליסטית
1.2.3. שמאל
1.2.3.1. מדינה דמוקרטית
1.2.3.2. שלום בתמורה לשטחים
1.2.3.3. הקמת מדינה פלסטינית
1.2.3.4. כלכלה סוציאל דמוקרטית
1.2.4. מפלגות מרכז (בעיקר חרדיות) משחקות תפקיד המאזניים ובלעדיהן קשה להקים קואליציה
1.3. מפלגות
1.3.1. קבוצות של חכ"ים בעלי אג'נדה פוליטית אחת
1.4. סיעות
1.4.1. מפלגות, פלגי מפלגות או איחודן
1.4.2. קואליציה
1.4.2.1. הרוב בכנסת (מעל 61 חכ"ים)
1.4.2.2. מורכבת מסיעות שתומכות בממשלה
1.4.2.3. קואליציה רחבה תעניק לממשלתו של רוה"מ יציבות ועוצמה ככל האפשר
1.4.2.4. קואליציה רחבה תגביל סחיטה פוליטית ממפלגות קטנות באופוזיציה
1.4.2.5. קואליציה רחבה תחזק את הלגיטימציה הציבורית של הממשלה ואת תחושת האחדות הלאומית
1.4.3. אופוזיציה
1.4.3.1. המיעוט בכנסת שמתנגד לממשלה ע"י פיקוח ובקרה
1.4.3.2. תפקידה לייצג את דעות המיעוט
1.4.3.3. מטרתה העליונה להפיל את הממשלה ולהחליפה
2. רשויות
2.1. הכנסת
2.1.1. הרשות המחוקקת של מדינת ישראל
2.1.2. מאפיינים
2.1.2.1. הכנסת נבחרת כל 4 שנים
2.1.2.2. כל מפלגה מקבלת ייצוג ע"פ אחוז מהקולות שהצביעו
2.1.2.3. יו"ר הכנסת הוא זה שקובע את סדר היום של הכנסת
2.1.3. מבנה
2.1.3.1. מליאת הכנסת
2.1.3.1.1. מונה 120 חברים שלא חייבים להגיע לכל ישיבה
2.1.3.1.2. מורכבת ממפלגות וסיעות המייצגות את גווני העם
2.1.3.1.3. חברי המליאה דנים בכל הנושאים בדיונים פומביים
2.1.3.1.4. לא ניתן להזמין אנשים שאינם ח"כים
2.1.3.2. ועדות הכנסת
2.1.3.2.1. מספרן משתנה אך ישנן 12 ועדות קבועות
2.1.3.2.2. מספר ח"כים בכל ועדה אינו קבוע (בד"כ 15)
2.1.3.2.3. כל ועדה דנה בנושאים תחת אחריותה וזאת כדי ליצור התמחות
2.1.3.2.4. ועדות מסייעות למליאה לקבל החלטות מקצועיות יותר ויכולות אף להציע חוקים
2.1.3.2.5. ועדות דנות בפומבי או בדיון סגור
2.1.3.2.6. ניתן לזמן לדיונים מומחים מחוץ לתחום הפוליטי
2.1.4. חברי כנסת
2.1.4.1. חובות
2.1.4.1.1. איסור על שימוש בתואר ח"כ לפעולה שלא קשורה לעבודתו הפרלמנטרית
2.1.4.1.2. איסור עבודה בשכר בעבודה נוספת
2.1.4.2. זכויות
2.1.4.2.1. שירותי טלפון ודואר חינם
2.1.4.2.2. קבלת פרסומים ממשלתיים בחינם
2.1.4.2.3. יכולת פרישה מסיעה תחת מגבלות מסוימות
2.1.4.2.4. חסינות
2.1.5. תפקיד
2.1.5.1. חקיקה
2.1.5.1.1. חקיקה ותיקון של ספר החוקים של מדינת ישראל
2.1.5.1.2. חקיקה חדשה תועבר ע"פ עקרון הכרעת הרוב
2.1.5.1.3. החוקים נועדו בכדי לשרטט את גבולות המוסר האנושי
2.1.5.1.4. הכנסת היא גם הרשות המכוננת לענייני חוקה
2.1.5.2. פיקוח
2.1.5.2.1. פיקוח על הממשלה
2.1.5.2.2. הכנסת רשאית לפרק את הממשלה באמצעות חקיקה/שאילתה/ועדת חקירה/הצעת אי-אמון
2.1.5.3. בחירות
2.1.5.3.1. בחירת ראש הממשלה
2.1.5.3.2. בחירת נשיא המדינה
2.1.5.3.3. בחירת מבקר המדינה
2.2. הממשלה
2.2.1. הרשות המבצעת של מדינת ישראל
2.2.2. מרכיבים
2.2.2.1. ראש הממשלה
2.2.2.1.1. רוה"מ חייב להיבחר מתוך הכנסת בעודו חבר כנסת במקביל לראשות הממשלה
2.2.2.1.2. מעמד
2.2.2.1.3. רוה"מ רשאי לפזר את הכנסת באישור הנשיא אם היא תמנע ממנו לתפקד
2.2.2.2. שרים
2.2.2.2.1. שרים הם תוצר של מו"מ קואליציוני
2.2.2.2.2. שר ממשלתי לא חייב להיות חבר כנסת
2.2.2.2.3. גודל הממשלה משתנה מכנסת לכנסת ובהתאם לכמות השרים, סגניהם ומשרדים ממשלתיים שונים
2.2.2.2.4. התפקידים מתחלקים בין השרים לבין סגניהם
2.2.2.2.5. לכל שר יש אוטונומיה על תחומי משרדו והוא מוסמך לחוקק תקנות חקיקת משנה
2.2.2.2.6. אחריות
2.2.2.3. מערכות האכיפה הן המבצעות את המדיניות של הממשלה
2.2.3. תפקיד
2.2.3.1. לממשלה יש סמכות לפעול בכל תחום אותו מאפשרים לה חוקי הכנסת, כל עוד אינה פוגעת בזכויות אדם
2.2.3.2. תפעול ואחריות על הדרג המינהלי-בירוקרטי
2.2.3.3. קבלת החלטות במידיניות חוץ
2.2.3.4. עדכון פוליסות
2.2.3.4.1. כלכלה
2.2.3.4.2. חינוך
2.2.3.4.3. רווחה
2.2.3.5. בניית תשתיות ותחבורה ציבורית
2.2.3.6. הממשלה יכולה לשנות תקנות בשעת חירום ובכך להעניק לעצמה יעילות וכוח רב בשעת חירום לזמן מוגבל של 3 חודשים (ניתן להעריך באישור כנסת) ובלי להפר מספר חוקים
2.2.3.7. הממשלה יכולה לבצע מעצר מינהלי, לסגור עיתונים, להטיל סגר וכד'
2.2.4. תנאי קיום
2.2.4.1. הרשות פעילה כל עוד קיים לה רוב בכנסת
2.2.4.2. אם רוה"מ מאבד רוב בכנסת הרי שמאבד תפקידו
2.2.4.3. בסמכות הפרלמנט להביע אי-אמון בממשלה ובכך להפיל אותה ואף להביא לבחירות חדשות
2.2.4.4. אחדות לאומית בין מפלגות תיצר יציבות פוליטית
2.3. בג"צ ובתי משפט
2.3.1. הרשות השופטת של מדינת ישראל
2.3.2. תפקיד
2.3.2.1. הגנת שלטון החוק במדינה
2.3.2.2. הגבלת חוקים לא מידתיים אשר נחקקו ע"י הרשות המחוקקת
2.3.2.3. ייצוג של המיעוטי
2.3.2.4. יישוב סכסוכים בין אדם לזולת ולשלטון
2.3.3. עקרונות
2.3.3.1. שיוויון
2.3.3.1.1. כולם שווים בפני החוק ואין אדם מעל לחוק
2.3.3.2. הזכות להליך משפטי הוגן
2.3.3.2.1. כל אדם נחשב זכאי כל עוד לא הוכחה חפותו
2.3.3.2.2. כל אדם רשאי לערער על פסק דין
2.3.3.2.3. כל אדם זכאי להגה משפטית מפני המדינה
2.3.3.3. הפרדת רשויות
2.3.3.3.1. בתי משפט חייבים להיות בלתי תלויים ברשויות הפוליטיות או גורמים אחרים וזאת בכדי לשפוט בצורה אובייקטיבית ככל הניתן ע"פ שלטון החוק
2.3.3.4. פומביות הדיון
2.3.3.4.1. ביקור טוהר המידות של השפוט ע"פ דלתיים פתוחות לדיוניים
2.3.3.4.2. פרט ל-3 מקרים: קטין, אונס ובטחון המדינה
2.3.3.5. השופט יפסול עצמו מהדיון בו יש מעורבות אישית
2.4. הפרדת רשויות השלטון לרשויות נפרדות ועצמאיות הוא עיקרון חשוב ביותר וזאת כדי ליצור איזון ולמנוע ריכוז יתר של הכוח השלטוני בידי רשות אחת
3. מחלוקות בין הרשויות
3.1. מחלוקות
3.1.1. שיוויון
3.1.1.1. כביש 443
3.1.1.1.1. בג"צ פתח את הכביש לתנועת פלשתינים
3.1.1.2. גדר הפרדה
3.1.1.2.1. בג"צ לא אפשר לבנות גדר שחוצה ישובים פלשתיניים
3.1.1.3. חוק האזרחות (מכוח חוק השבות)
3.1.1.3.1. חוק הפועל ע"פ דין דם ולכן מפלה אזרחים לא יהודים
3.1.1.4. הצ"ח ועדות קבלה לישובים
3.1.1.4.1. פגיעה בעקרון השוויון
3.1.2. חירות
3.1.2.1. הצ"ח מימון ע"י ישות מדינית זרה
3.1.2.1.1. פגיעה בעקרון התמודדות חופשית, הזכות לחירות, חופש המחשבה והדיעה
3.1.2.2. תיקון לחוק איסור לשון הרע
3.1.2.2.1. פגיעה בחופש הביטוי, חופש העיתונות, המידע ובזכות הציבור לדעת
3.1.2.3. הצ"ח הנכבה
3.1.2.3.1. פגיעה בחופש הביטוי, חופש המחשבה והדיעה
3.1.2.4. הצ"ח הצהרת נאמנות לאזרחות
3.1.2.4.1. פגיעה בזכות החירות, חופש הבחירה ובמיעוט ערבי שאינו יהודי וציוני
3.1.3. נושאים פוליטיים
3.1.3.1. גלעד שליט
3.1.3.1.1. בג"צ נמנע (פורמליסטי)
3.1.3.2. עאדל קעדאן
3.1.3.2.1. בג"צ התערב (אקטיביסטי)
3.2. תגובות
3.2.1. תגובות בג"צ
3.2.1.1. חקיקת משנה באמצעות תקדימים
3.2.1.2. ביטול חוקים
3.2.2. תגובות רשויות שלטון
3.2.2.1. חקיקת חוקים המגבילים את כוחו של בג"צ
3.2.2.2. הגדלת המעורבות הפוליטית בוועדה למינוי שופטים
3.2.2.3. מינו נשיא בג"צ פרו-ממשלתי
4. שיטה
4.1. ממשל בישראל הוא פרלמנטרי
4.2. הפרלמנט המגוון מאפשר ייצוג הולם יותר למיעוטים רבים שבמדינה
4.3. ניסיון שינוי שיטת הממשל
4.3.1. בין שנת 1996 לשנת 2001 התקיימו 3 מערכות בחירות ישירות בשיטת ממשל מעורב
4.3.2. הבחירות התקיימו ב-2 פתקים: רוה"מ והמפלגה
4.3.3. מטרת השינוי הייתה לחזק את רוה"מ ולהפחית מכוחן של מפלגות לשון המאזניים
4.3.4. אך תלות הממשלה במפלגות הקטנות התעצמה בגלל התחזקותן כתוצאה מפיצול פתקי ההצבעה
4.3.5. שיטת ממשל מעורב נכשלה בארץ שכן לרוה"מ היה קשה להקים קואליציה ממפלגות חלשות מרובות
4.4. בחירות
4.4.1. האזרחים בוחרים, בבחירות תקופתיות, כלליות ושוות, את נציגיהם בבית-הנבחרים
4.4.2. תהליך
4.4.2.1. סיום קדנציה
4.4.2.1.1. קדנציה יכולה להסתיים ב-2 סיבות עיקריות
4.4.2.1.2. פירוק הממשלה
4.4.2.1.3. פיזור הכנסת
4.4.2.2. בחירות מקדימות
4.4.2.2.1. בחירות המתקיימות לפני בחירות כלליות בתוך המפלגות השונות ע"פ תקנוניהן
4.4.2.2.2. פריימריז
4.4.2.2.3. ועדה מסדרת
4.4.2.2.4. החלטת יו"ר
4.4.2.2.5. כל מפלגה חייבת להגיש רשימה בת 120 נציגים
4.4.2.3. בחירת מפלגות לכנסת
4.4.2.3.1. העם יבחר רשימת מועמדים של המפלגה ולא מועמד באופן ישיר
4.4.2.3.2. כל הארץ היא אזור בחירה אחת
4.4.2.3.3. חלוקת מנדטים
4.4.2.4. הקמת הממשלה
4.4.2.4.1. לאחר התייעצות עם ראשי הסיעות, הנשיא ימליץ על ראש המפלגה בעל סיכוי הטוב ביותר להקים קואליציה
4.4.2.4.2. במידה והנציג יכשל, נשיא ימליץ על מועמד נוסף, אחרת יתקיימו הבחירות שנית
4.4.2.5. מו"מ קואליציוני
4.4.2.5.1. רוה"ם יחלק תיקים ותקציבים על מנת לגייס רוב בכנסת
4.4.2.5.2. בדרך כלל, יהיה קושי למפלגה הגדולה ביותר להשיג רוב מוחלט בפרלמנט ולכן היא תאלץ ליצור קואליציה עם מפלגות קטנות יותר ובעלות דעות שונות ומגוונות
4.4.2.5.3. חלוקה
4.4.2.6. הצבעת אמון
4.4.2.6.1. הרוב הקואליציוני יצביע בעד הממשלה החדשה
4.4.2.6.2. הממשלה תבחר מתוך הפרלמנט
4.4.3. זכויות
4.4.3.1. כל קול שווה
4.4.3.1.1. ע"פ ערך השיוויון בדמוקרטיה
4.4.3.1.2. גם עולה חדש שנמצא יום אחד בארץ ועונה על כל הקריטריונים יכול להצביע
4.4.3.2. כל אחד רשאי להצביע
4.4.3.2.1. כל אזרח ישראלי רשאי לממש את זכותו ולהצביע באופן חופשי למי שמייצג את דעותיו באופן הטוב ביותר
4.4.3.2.2. ע"פ ערך החירות
4.4.3.2.3. סייגים
4.4.3.3. כל אחד יכול להיבחר
4.4.3.3.1. סייגים
4.4.3.4. חשאיות
4.4.3.4.1. הבחירה תתבצע תחת מעטה חשאיות
4.4.3.4.2. זאת על מנת למנוע סחיטה ואיומים
4.4.3.4.3. סייגים
4.4.4. כלים
4.4.4.1. תעמולה ופרסום
4.4.4.1.1. כל רשימה רשאית לפרסם עצמה דרך מודעות, שלטים, דוכנים, פעילים, טלפונים, אינטרנט וכנסים
4.4.4.1.2. בתקשורת התעמולה היא עפ"י חוק
4.4.4.1.3. סייגים
4.4.5. ספירת קולות
4.4.5.1. בסוף יום הבחירות מתנהלת ספירת קולות ע"י חברי הקלפי תחת פיקוח של חברי המפלגות
4.4.5.2. ניתן לערוך ספירה חוזרת וניתן לערער על התוצאות לאחר הבחירות
4.4.5.3. הנתונים יעברו לועדת בחירות אזורית ולאחר מכן לארצית
4.4.5.4. התוצאות הסופיות ניתנות עד 8 ימים לאחר הבחירות ולאחר שנספרו גם הקולות בשגרירויות, בים ובצבא
4.5. עקרונות
4.5.1. מחזוריות
4.5.1.1. קיום בחירות בכל פרק זמן קבוע של 4 שנים
4.5.1.2. רק 9 מתוך 23 כנסות השלימו בפועל מחזור מלא של 4 שנים
4.5.1.3. סייגים
4.5.1.3.1. מצב חירום מאפשר תיקון תקנון לשעת חירום ודחיית בחירות ב- 3 חודשים ברוב של 80 חברים
4.5.1.3.2. הקדמת הבחירות ופיזור הכנסת ביוזמת הכנסת עצמה
4.5.1.3.3. רוה"מ רשאי להחליט לפזר את הכנסת ע"י פנייה לנשיא. הסיעות יכולות לגייס מועמד חדש
4.5.1.3.4. רוה"מ מתפטר ואף מועמד אחר לא מצליח להרכיב ממשלה חדשה
4.5.1.3.5. הצעת אי אמון נגד הממשלה המביאה להפלת הממשלה יכולה להוביל לבחירות חוזרות
4.5.2. אחוז החסימה
4.5.2.1. מינימום קולות אותו יש להשיג על מנת לקבל ייצוג בפרלמנט
4.5.2.2. מפלגות שלא עברו את אחוז החסימה לא יכנסו לכנסת
4.5.2.3. סייגים
4.5.2.3.1. ככל שאחוז החסימה נמוך תהיה ייצוגיות טובה יותר שתוביל לאדישות פוליטית נמוכה יותר
4.5.2.3.2. ככל שאחוז החסימה גבוה יהיה פחות מפלגות. באופן זה קל יותר להקים קואליציה יציבה עם פחות סחטנות פוליטית