תיכון ברנר - גבעת ברנר מסלול גיאוגרפיה ופיתוח הסביבה "הפיתוח והתכנון המרחבי" לפי מיקוד קיץ 2013

סיכום נושאי הלימוד ביחידת הפיתוח והתכנון המרחבי על פי המיקוד לשנת תשעג - נכתב ונערך על ידי נדב שמגר בסיוע ספר הלימוד של מטח

Get Started. It's Free
or sign up with your email address
Rocket clouds
תיכון ברנר - גבעת ברנר מסלול גיאוגרפיה ופיתוח הסביבה "הפיתוח והתכנון המרחבי" לפי מיקוד קיץ 2013 by Mind Map: תיכון ברנר - גבעת ברנר מסלול גיאוגרפיה ופיתוח הסביבה  "הפיתוח והתכנון המרחבי" לפי מיקוד קיץ 2013

1. עיור

1.1. מדרג עירוני

1.1.1. מדרג עירוני מלא

1.1.2. מדרג עירוני חסר

1.1.2.1. מדרג ראשות / עיר ראשה

1.1.2.1.1. במדינות תת מפותחות

1.1.2.1.2. במדינות מפותחות

1.2. גרף העיור הקלאסי

1.2.1. שלב טרום המהפכה

1.2.2. שלב תהליך העיור המואץ

1.2.3. שלב רוויה ותהליך הפרוור

1.3. הגורמים לתהליך העיור

1.3.1. מחסור בקרקעות, עוני ותסכול במרחב הכפרי

1.3.1.1. מעגל העוני

1.3.2. המהפכה התעשייתית

1.3.3. מרכוז השירותים, המסחר והשירותים בעיר

1.4. מקורות הגידול של האוכלוסייה העירונית

1.4.1. הגירה פנימית וחיצונית אל העיר

1.4.2. ריבוי טבעי חיובי בעיר

1.4.3. התרחבות העיר / זחילה אורבנית

1.5. גורמי מיקום של ערים

1.5.1. סיבות פוליטיות ומנהליות

1.5.2. גורמים פזיים

1.5.2.1. בקרבת מחצבים

1.5.2.2. בקרבת הים / לצרכי מסחר ודייג

1.5.2.3. אקלים נוח / משקעים

1.5.2.4. אזור מישורי נוח להתיישבות ולחקלאות

1.5.2.5. באזורים הרריים / לצרכי ביטחון

1.5.2.6. ליד מקורות מים / לשתייה ולחקלאות

1.5.3. גורמים היסטוריים ודתיים

1.6. ערים לאורך ההיסטוריה

1.6.1. ערי ימי הביניים

1.6.2. העיר התעשייתית

1.6.3. העיר בת זמננו / העיר המודרנית

2. אי שוויון מרחבי

2.1. הבדלים ברמת פיתוח

2.1.1. מאפייני אזור הגלעין

2.1.1.1. מוקד פעילות כלכלית

2.1.1.2. ריכוז של תעשיות מסחר ושירותים

2.1.1.3. קצב פיתוח מהיר

2.1.1.4. אופי עירוני מובהק

2.1.1.5. צפיפות אוכלוסין גבוהה

2.1.1.6. הטרוגניות חברתית תרבותית

2.1.1.7. רמת חיים יותר גבוהה מאזור השוליים

2.1.1.8. נגישות גבוהה

2.1.1.9. מחירי קרקע גבוהים

2.1.1.10. מאזן הגירה חיובי

2.1.1.11. עוצמה פוליטית גבוהה

2.1.1.12. בנייה רוויה

2.1.2. מאפייני אזור השוליים

2.1.2.1. עיסוק נרחב בחקלאות ופחות בתעשייה ושירותים

2.1.2.2. עוצמה פוליטית נמוכה

2.1.2.3. קצב פיתוח איטי ושימור מסורות

2.1.2.4. צפיפות אוכלוסין נמוכה

2.1.2.5. בנייה צמודת קרקע

2.1.2.6. רמת חיים נמוכה יחסית

2.1.2.7. נגישות נמוכה

2.1.2.8. מחירי קרקע נמוכים

2.1.2.9. מאזן הגירה שלילי

2.2. השלכות של פיתוח אי שוויוני על המדינה

2.2.1. יצירת פערים כלכליים בין אוכלוסיות

2.2.2. יצירת פערים ברמת ההשכלה

2.2.3. הבדלים בתוחלת החיים ורמת הבריאות

2.2.4. יצירת תסכול ותחושות שליליות באוכלוסייה

2.3. גישות לצמצום הפערים בין גלעין ושוליים

2.3.1. גישת הפיתוח האזורי

2.3.1.1. הגדרה של אזורי עדיפות לאומיים

2.3.1.2. פיתוח מגוון מקורות תעסוקה והרחבת הבסיס הכלכלי של אזורי השוליים - פיתוח תעשייה וחקלאות מודרנית

2.3.1.3. מתן העדפה באספקת שירותים ציבוריים לאזורי השוליים

2.3.1.4. פיתוח מערכת התחבורה והתקשורת

2.3.1.5. פיתוח היתרון היחסי הייחודי של אזורי השוליים

2.3.2. גישת הפיתוח של עידוד אגלומרציות באזורי הגלעין

2.3.2.1. עידוד הצפיפות באזורי הגלעין

2.3.2.2. צמצום המרחק בין גלעין ושוליים - תשתיות

2.3.2.3. מניעת חסמים מוסדיים (זרימת אנשים, הון וידע) ומתן תמריצים לטיפול בבעיות הנוצרות באזורי השוליים בתקופת המעבר

2.4. בידול מרחבי

2.4.1. בין אזורים עירוניים ואזורים כפריים

2.5. בידול חברתי

2.5.1. בין עשירים לעניים

3. זרזי פיתוח

3.1. משאבים כזרזי פיתוח

3.1.1. משאבי טבע

3.1.1.1. משאב מתכלה

3.1.1.1.1. גז

3.1.1.1.2. פחם

3.1.1.1.3. נפט

3.1.1.2. משאב מתחדש

3.1.1.2.1. קרינת השמש

3.1.1.2.2. אנרגיית המים

3.1.1.2.3. אנרגיית הרוח

3.1.2. משאבי אנוש

3.1.2.1. ידע

3.1.2.2. כוח פיזי

3.1.3. משאבים פיננסיים

3.1.3.1. נזיל - כסף

3.1.3.2. קשיח - נדל"ן

3.1.4. משאבים חברתיים

3.1.4.1. אווירה חיובית במדינה

3.1.4.2. אווירה שלילית במדינה

3.2. מערכת התחבורה והתקשורת כזרז פיתוח

3.2.1. מערכת התחבורה

3.2.1.1. תחבורה ימית

3.2.1.2. תחבורה יבשתית

3.2.1.3. תחבורה אווירית

3.2.2. מערכת התקשורת

3.2.2.1. רדיו

3.2.2.2. טלוויזיה

3.2.2.3. אינטרנט

3.2.2.4. טלפון / פקס

4. תהליכים בפיתוח ותכנון המרחב

4.1. טביעת רגל אקולוגית

4.2. תכנון מרחבי

4.2.1. הגורמים המשפיעים על הצורך בתכנון מרחבי

4.2.1.1. גידול האוכלוסייה

4.2.1.2. עלייה ברמת החיים

4.2.1.3. שינויים בפעילות הכלכלית

4.2.1.4. שינויים טכנולוגיים ותרבותיים

4.2.2. הגורמים המקדמים את הפיתוח והתכנון המרחבי

4.2.2.1. המדינה

4.2.2.2. המגזר הפרטי

4.2.2.3. ארגונים ממשלתיים ובין לאומיים

4.2.2.4. ארגונים לא ממשלתיים NGO'S

4.3. מהו פיתוח

4.3.1. פיתוח מתחשב

4.3.1.1. פיתוח בר קיימא / קיימות

4.3.2. פיתוח שאינו מתחשב

4.4. תהליכי פיתוח מקיימים

4.4.1. פיתוח מדיניות ציבורית סביבתית

4.4.1.1. חקיקת חוקים

4.4.1.2. תקנות ותוכניות מתאר

4.4.1.3. תקציבים

4.4.1.4. הסברה

4.4.2. פיתוח מדיניות ציבורית סביבתית בין לאומית

4.4.2.1. אמנות בינלאומיות

4.4.3. הגורפים המעורבים

4.4.3.1. הממשלה

4.4.3.2. ארגונים ירוקים

4.4.3.3. האזרחים

4.4.4. תרומת המדע לפיתוח הקיימות

5. מדדי פיתוח

5.1. מדדי פיתוח דמוגרפיים

5.1.1. פירמידת גילים

5.1.1.1. ריבוי טבעי

5.1.1.2. שיעורי ילודה

5.1.1.3. שיעורי תמותה

5.1.1.4. תוחלת חיים

5.1.2. הגירה / מאזן הגירה

5.1.3. מודל התמורה הדמוגרפי

5.2. מדדי פיתוח כלכליים

5.2.1. שלושת המגזרים

5.2.1.1. ראשוני

5.2.1.1.1. נפוץ בעיקר במדינות פחות מפותחות

5.2.1.2. שניוני

5.2.1.2.1. תעשייה מסורתית

5.2.1.2.2. תעשייה מודרנית / מיכון

5.2.1.3. מגזרי השירותים

5.2.1.3.1. שלישוני

5.2.1.3.2. רביעוני

5.2.1.3.3. חמישוני

5.2.2. תמג / תלג

5.2.3. צריכת אנרגיה

5.3. מדדי פיתוח חברתיים

5.3.1. מדד ג'יני

5.3.2. מעמד האישה

5.3.3. שיעורי בורות

5.3.4. שיעור הרופאים לנפש

5.4. אינדקס הפיתוח האנושי

5.5. מדדי טכנולוגיה ותשתיות

5.5.1. שיעור המחשבים

5.5.2. שיעור המחוברים לאינטרנט

5.5.3. רמת מינוע

5.6. המודל של רוסטוב

6. המרחב הכפרי

6.1. מאפייני ותמורות המרחב הכפרי

6.1.1. מאפייני המרחב הכפרי

6.1.1.1. גודל - מס' תושבים קטן

6.1.1.2. עיסוק בחקלאות

6.1.1.3. צפיפות נמוכה / בנייה צמודת קרקע

6.1.1.4. רמת שירותים נמוכה

6.1.2. תיאוריות רלוונטיות

6.1.2.1. התיאוריה של פון תונן

6.1.2.1.1. מעגל פנימי של חק' אינטנסיבית

6.1.2.1.2. מעגל חיצוני של חק' אקסטנסיבית

6.1.2.2. התיאוריה של קריסטלר

6.1.2.2.1. סף כניסה

6.1.2.2.2. טווח מוצר

6.1.3. תמורות במרחב הכפרי

6.1.3.1. במדינות תת מפותחות

6.1.3.1.1. חלקות הקרקע שברשות החקלאים הולכות וקטנות

6.1.3.1.2. גובר השימוש במכונות לחקלאות / צמצום בכוח אדם

6.1.3.1.3. הגירה מהכפר אל העיר / התרוקנות המרחב הכפרי

6.1.3.1.4. מעבר לתעסוקה בתחומים שאינם חקלאות

6.1.3.1.5. מעמדן של הנשים נחלש עוד יותר

6.1.3.2. במדינות מפותחות

6.1.3.2.1. משבר ענף החקלאות

6.1.3.2.2. תנועת אוכלוסייה במרחב

6.1.3.2.3. שינויים במבנה הפוליטי במרחב הכפרי

6.1.3.2.4. שינוי במבנה החברתי במרחב הכפרי

6.1.3.2.5. תמורות בתעסוקה במרחב הכפרי

6.1.3.2.6. תמורות בנוף הכפרי

6.1.4. מבנה היישובים הכפריים

6.1.4.1. דגמי יישובים במרחב הכפרי

6.1.4.1.1. יישוב מפוזר

6.1.4.1.2. יישוב מקובץ

6.1.4.2. תפרוסת ומדרג היישובים הכפריים במרחב

6.2. הקשר בין חקלאות ורמת פיתוח

6.2.1. קשר לרמת פיתוח

6.2.1.1. החקלאות במדינות המפותחות

6.2.1.1.1. חקלאות מודרנית / מסחרית / שיווק

6.2.1.2. החקלאות במדינות התת מפותחות

6.2.1.2.1. חקלאות מודרנית / מסחרית / שיווק

6.2.1.2.2. חקלאות קיום

6.3. מדיניות פיתוח ותכנון במרחב הכפרי

6.3.1. מדיניות הפיתוח במדינות הפחות מפותחות

6.3.1.1. הדרכת חקלאים

6.3.1.2. צמצום התלות בכמות המשקעים

6.3.1.3. חינוך פורמאלי ותעסוקתי

6.3.1.4. פיתוח תשתיות

6.3.1.5. זיהוי וסיוע לאוכלוסיות החלשות במרחב

6.3.2. מדיניות הפיתוח במדינות המפותחות

6.3.2.1. יעדים

6.3.2.1.1. פיתוח כלכלי של האזור הכפרי

6.3.2.1.2. חיזוק הקהילות הכפריות

6.3.2.1.3. שימור השטחים הפתוחים ומשאבי הטבע

6.3.2.2. אמצעים להשגת היעדים

6.3.2.2.1. שינוי תוכניות מתאר אזוריות

6.3.2.2.2. מתן תמריצים לשימור החקלאות

6.3.2.2.3. פיתוח קורסים והשתלמויות

6.3.2.2.4. פיתוח תיירות כפרית חקלאית

6.3.2.2.5. תמיכה ממשלתית בפעילות חקלאית המשמרת את הסביבה

6.4. גורמי מיקום של יישובים במרחב הכפרי

6.4.1. על צלע ההר / למניעת בזבוז שטחי חקלאות

6.4.2. אזור עם אקלים מתאים לחקלאות

6.4.3. אזור מישורי ובקרבה למקורות מים / לחקלאות

6.4.4. על צירי דרכים

6.5. המהפכות החקלאיות

6.5.1. המהפכה הראשונה

6.5.1.1. ליקוט, חימום ונדידה רבה

6.5.2. המהפכה השנייה

6.5.2.1. התיישבות ועלייה בביקוש למזון לאור גידול מואץ של האוכלוסייה

6.5.2.2. חלוקה מחדש של הקרקעות / רפורמה אגררית

6.5.2.3. התרחבות השימוש באמצעים טכנולוגיים / מיכון והשבחת זנים

6.5.3. המהפכה השלישית

6.5.3.1. סחר ומעורבות של המדינות המפותחות בתת מפותחות

6.5.3.2. המהפכה הלבנה

6.5.3.3. המהפכה הירוקה

7. חקלאות וסביבה

7.1. חקלאות בת קיימא

7.1.1. פיתוח שיטות לחקלאות בת קיימא

7.1.1.1. חקלאות אורגנית

7.1.1.2. שיטות השקייה מבוקרות

7.1.1.3. שינוי בשיטות ההדברה

7.1.1.3.1. הדברה ביולוגית

7.1.1.3.2. הדברה משולבת

7.1.1.3.3. הגבלת השימוש בחומרי הדברה

7.1.2. שימור שטחים חקלאיים ותמיכה בחקלאים

7.2. הנזקים שהעיבוד החקלאי גורם לסביבה

7.2.1. עיבוד יתר של הקרקע

7.2.2. רעיית יתר

7.2.3. השקיית יתר והמלחת קרקעות

7.2.4. שימוש בחומרי הדברה ודישון

7.2.4.1. המהפכה הירוקה

7.2.5. בירוא יערות

7.2.5.1. סחיפה וגלישה של קרקעות

7.2.5.2. פגיעה בפוריות הקרקע באזורים הטרופיים

7.2.5.3. פגיעה במגוון הביולוגי

7.2.5.4. הפרת מאזן הגזים באטמוספרה

7.2.5.4.1. התחממות גלובלית / אפקט החממה

7.2.5.5. פגיעה באוכלוסייה המקומית

7.3. תהליך המידבור

7.3.1. גורמים אנושיים

7.3.2. גורמים טבעיים

7.3.3. צמצום תהליך המידבור

7.4. התרומות של החקלאות לסביבה

7.4.1. תרומות אקולוגיות

7.4.1.1. קליטת פסולת עירונית כגון בוצה וגזם

7.4.1.2. הפחתת רעשים

7.4.1.3. תרומה לחלחול מי גשמים

7.4.1.4. השפעה על מאזן הגזים באטמוספרה

7.4.1.5. תרומה למגוון הביולוגי

7.4.2. תרומות חברתיות

7.4.2.1. איכות חיים גבוהה

7.4.2.2. אזורי נופש ופנאי / תיירות

7.4.3. תרומות תרבותיות

7.4.3.1. שימור מורשת היסטורית

8. אנרגיה וסביבה

8.1. מקורות האנרגיה

8.1.1. משאבי אנרגיה מתכלים מדלקים מאובנים

8.1.1.1. גז

8.1.1.2. פחם

8.1.1.2.1. הפגיעה בסביבה

8.1.1.3. נפט

8.1.1.3.1. הפגיעה בסביבה

8.1.1.4. פצלי שמן

8.1.2. משאבי אנרגיה מתחדשים

8.1.2.1. אנרגיית הרוח

8.1.2.2. קרינת השמש

8.1.2.3. הידרואלקטרי

8.1.2.4. גיאותרמי

8.1.2.5. ביואנרגיה

8.1.3. אנרגיה חלופית

8.1.3.1. כל אנרגיה המהווה תחליף לנפט

8.1.4. אנרגיה גרעינית

8.1.4.1. יתרונות

8.1.4.2. חסרונות

8.2. הפגיעה בסביבה

8.2.1. בתהליכי הפקה והובלה

8.2.2. בתהליכי הייצור והצריכה

8.2.2.1. התחממות גלובלית / אפקט החממה

9. גלובליזציה

9.1. שורשי הגלובליזציה

9.1.1. הקולוניאליזם

9.1.2. המהפכה התעשייתית

9.2. הגורמים להתפתחות הגלובליזציה

9.2.1. התפתחויות פוליטיות וכלכליות

9.2.2. התפתחות מערכת התחבורה והתקשורת

9.3. מאפייני הגלובליזציה

9.3.1. התרחבות הסחר העולמי

9.3.2. היתרון היחסי בסחר העולמי

9.3.3. חברות ותאגידים רב לאומייים

9.3.3.1. גיאוגרפיה של תעשיות

9.3.3.1.1. סוגי תעשיות

9.3.3.1.2. גורמי מיקום של תעשיות

9.3.3.2. השפעות

9.3.3.3. מיקור חוץ

9.3.3.4. שוק חופשי / ביטול המכס

9.3.4. הגירה חיצונית

9.3.5. התפתחות ערים גלובליות

9.3.6. האחדה תרבותית

9.4. השפעות הגלובליזציה

9.4.1. על המדינות המפותחות

9.4.1.1. השפעות חיוביות

9.4.1.1.1. התפתחות אזורי תעשייה חדשים

9.4.1.1.2. דרישה לעובדים מומחים

9.4.1.1.3. שיפור באיכות הסביבה

9.4.1.2. השפעות שליליות

9.4.1.2.1. מבגרי עבודה והגירה בלתי חוקית

9.4.1.2.2. פגיעה בתעשייה מקומית

9.4.2. על המדינות התת מפותחות

9.4.2.1. השפעות שליליות

9.4.2.1.1. ניצול עובדים ומשאבים

9.4.2.1.2. יצירת אי שוויון - חוסר אחידות בשיפור רמת החיים

9.4.2.1.3. היעלמות מאפייני התרבות המקומית

9.4.2.1.4. פגיעה באיכות הסביבה

9.4.2.2. השפעות חיוביות

9.4.2.2.1. צמיחה כלכלית ועלייה ברמת החיים

9.4.2.2.2. צמיחת מוקדי תעסוקה חדשים ופיתוח אזורים נחשלים

9.4.2.2.3. תמורות במגזרי התעסוקה

9.4.2.2.4. שינוי הדרגתי באופי התעשייה

9.5. דילמות גלובליות

9.5.1. האם הגלובליזציה מנציחה את התלות של המדינות הפחות מפותחות במדינות המפותחות

9.5.2. האם הגלובליזציה מיטיבה רק עם המדינות המפותחות