למה לחסן את ילדי?

Get Started. It's Free
or sign up with your email address
Rocket clouds
למה לחסן את ילדי? by Mind Map: למה לחסן את ילדי?

1. זאת מחלה נדירה/לא קיימת יותר/בקושי חולים בה בשנים האחרונות

1.1. תגובה נכונה: חיסונים צמצמו רוב המחלות המידבקות לרמות נמוכות. עם זאת, עדיין יש צורך לחסן. אנשים הנעים בין מדינות יכולים להביא עימם גורמי המחלה למדינה. ללא חיסונים, זיהומים יכולים להתחדש ולהתפשט במהירות. בנוסף לחיסונים יש תכונה של "אפקט העדר" - רמת סף מסוימת הייחודית לחיסון ולאוכ' כך שמספר מתחסנים העובר אותה מקנה חסינות גם לאלה שלא יכולים להתחסן באותה סביבה (למשל בעלי מערכת חיסון מוחלשת או קונטרא אינדיקציות לחיסונים). ראו למשל את המקרה של התפרצות חזרת בישראל בסוף 2009, שמוקדה היה באזור ירושלים ואפיין בעיקר אוכלוסיות צעירות יחסית שלא חוסנו בשתי המנות (לפני שנכנסו לשגרת החיסונים בשנת 1988).

1.1.1. התפרצות מקומית של חזרת בישראל לפני כמה שנים

1.1.2. אם כך, אפשר להסתמך על "אפקט העדר" ולא לחסן את ילדי?

1.1.2.1. תגובה נכונה: לא. אמנם בד"כ כדי להשיג אפקט זה נדרש כיסוי של כ-90% מכלל האוכלוסייה, אך זו לא גישה בטוחה להסתמך עליה מהסיבות העיקריות שנמצאו מתצפיות ומחקרים: - ישנן אוכלוסיות שיש בהן כיסוי נמוך יותר של חיסונים מסוימים או בכלל - נדידת אוכלוסיות מתמדת כיום בעולם (כגון הגירה או תיירות) המהווה מקורות סיכון חדשים

1.1.2.2. תגובה לא נכונה: כן. אפשר לסמוך על תופעת "אפקט העדר" לבדה.

1.2. תגובה לא נכונה: כל תגובה שלא מדגישה ומנמקת את החשיבות של הצורך להמשיך להתחסן בשל כך שעדיין יש מעבר של מחוללי זיהומים וכי לא תמיד מושג האפקט הנדרש לצורך מניעת התפרצות. למשל: - ממשיכים לחסן כי ככה רגילים - ממשיכים לחסן "ליתר בטחון" - ממשיכים לחסן כי יש מאגר חיסונים שנרכש ויש לעשות בו שימוש וכו' (ישנן גם תגובות לא רלוונטיות בשימוש)

2. זאת מחלה שהוכחדה עוד טרם שהחלו במתן חיסון עבורה, ולכן החיסון מיותר

2.1. תגובה נכונה: לא נכון. אמנם מחלות רבות לא מתפשטות או מתרחשות כמו בעבר, בעיקר הודות לחיסונים וכן לשיפור בסניטציה ובתזונה וטיפולים אנטיביוטיים, אך זה לא אומר שגורמי המחלות הללו נעלמו. יש עדיין צורך בחיסונים כדי להגן מפני מחוללים אלו. לא נהוג חיסון בשגרת החיסונים כנגד גורם מחלה שלכאורה ידוע כי הוכחד. למשל, בשנות ה-50 היתה בישראל מגפת שיתוק הילדים הנגרמת עקב נגיף הפוליו, של אלפי מקרי שיתוק ומאות מקרי מוות. תוך כמה שנים לאחר הכנסת החיסון בשגרה מספר המקרים ירד כמעט לאפס ולאחר מכן התייצב על מספר אפסי למשך העשורים הבאים. במקרים רבים דומים אחרים כנגד גורמי מחלה אחרים, שבהם הוחלט להפסיק לחסן, קרה שחזרו התפרצויות לאחר מספר שנים. כך למשל קרה עם החזרת בשנת 2002, שהפסיקו והיתה חזרה שלה.

2.2. תגובה לא נכונה: כל תגובה שמתעלמת מהראיות לכך שגורמי מחלה רבים הנראים לכאורה כהוכחדו יכולים לשוב ולהתפרץ אם מפסיקים בשגרת החיסונים. למשל: - ממשיכים לחסן כי ככה רגילים - ממשיכים לחסן כי יש מאגר חיסונים שנרכש ויש לעשות בו שימוש וכו'

3. החיסון עלול להזיק כי...

3.1. מכיל חומרים רעילים כגון: - חומר משמר טימרוסל ובו כספית שיכולה לגרום לפגיעה עצבית - אלומיניום שיכול להביא כגורם סיכון לאלצהיימר - פורמלין שיכול לעודד התפתחות סרטנית וכו'

3.1.1. תגובה נכונה: תרכיבי החיסונים כמו כל תרופה עוברים תהליכי פיתוח וביקורת להבטחת בטיחות, כך למשל עד לקבלת רישיון ע"י ה-FDA. החומרים הללו בתרכיב נמצאים ברמות מזעריות שנמצאו בטיחותיות ואף פחותות מאלה שבמזון היומיומי לתינוקות וכלל הגילאים.

3.1.2. תגובה לא נכונה: כל תגובה שלא שמה דגש על תהליכי הפיתוח, הרישיון והניטור הכרוכים באבטחת בטיחות החיסונים הנהוגים בשגרה וכן למכלול הראיות שנצברו שלא מצאו קשרים המבססים את אותן טענות בדבר נזקים כאלו ואחרים הנגרמים על ידם.

3.2. יכול לגרום למחלות שונות כגון: - אוטיזם - מחלות אוטואימוניות - דלקת קרום המוח ואחרות - סרטן - סוכרת ועוד

3.2.1. תגובה נכונה: סוגי מחקרים מדעיים שונים ובלתי-תלויים נערכו ונערכים מאז המצאת ופיתוח החיסונים עד ימינו אנו, כגון אקולוגיים , פרוספקטיביים ואחרים - והללו לא מצאו קשרים בין מתן החיסונים לבין מחלות כאלה. להלן דוגמאות של מקבץ מחקרים גדולים שנעשו: http://www2.aap.org/immunization/families/faq/VaccineStudies.pdf יתירה מזאת, ביחס לטכנולוגיות רפואיות אחרות השכיחות בשימוש, החיסונים נמצאים כיום בתור בטיחותיים ביותר.

3.2.2. תגובה לא נכונה: כל תגובה שלא שמה דגש על הראיות שנצברו ממחקרים שלא מצאו ביסוס לכך ובמקביל העדויות לבטיחות החיסונים והפיתוח שלהם.

3.3. הוא כולל תופעות לוואי אפשריות ובהן: - אלרגיה - הקאות, בחילות - חום - וכו'

3.3.1. תגובה נכונה: לחיסונים כמו כל תרופה יכולות להיות תופעות לוואי, אך לרוב הן קלות וחולפות ללא השפעה מזיקה. העיקריות שבהן הן של תגובה דלקתית קלה של חום, אודם או נפיחות מקומיים באזור ההזרקה. תופעות לוואי חמורות הינן נדירות ועשויות להיות ברות מניעה. כך למשל אם יש רקע של אלרגיה ניתן להתייעץ לפני מתן הזריקה (אם מדובר באלרגיה קלה ניתן לשקול לחיוב מתן חיסון) ולעשות בדיקה של מתן חשיפה מבוקר הדרגתי לבחינת תגובה. בכל מקרה צורה קשה שלאלרגיה - שוק אנפילפטי שהינו יכול לסכן חיים - היא נדירה יותר. . ליתר בטחון במרפאות הקהילה יש הנחייה להישארות להשגחה למשך כ-20-30 דקות לאחר מתן החיסון, כך שגם אם מתפתחת תופעת לוואי חמורה הצוות מיומן בלזהות אותה ולהתערב עם הידע והכלים הזמינים כדי למנוע נזק אפשרי. בשורה התחתונה, עולה מהניסיון והמחקרים ברבות השנים כי שיקול יעילות החיסון אל מול בטיחותו גדול וכך גם אל מול העלות (עלות כלכלית לציבור גבוהה יותר בטיפול במחלה וסיבוכיה שנגרמים בשל אי-התחסנות).

3.3.2. תגובה לא נכונה: כל תגובה שמעצימה את החשש או התפיסה הלא-מידתית לגבי תופעות הלוואי של החיסונים ולא שמה דגש על כך שהתופעות השכיחות הינן לא מזיקות, חולפות והחמורות יותר נדירות יותר והינן ברות מניעה או שליטה.