חיסונים-שאלות הורים

1. האם תינוקות הינם צעירים ורכים מדי מכדי לקבל חיסונים?"

1.1. לא. תינוקות נולדים עם מערכת חיסונית מפותחת המגינה עליהם מפני רוב החיידקים אליהם הם נחשפים מרגע היוולדם. חיסונים הניתנים לתינוק מאפשרים לו לפתח הגנה טובה מפני מחלות אליהן נחשף והמסכנות אותו.

1.2. כן הם עדיין לא בשלים לקבל חיסונים. חוץ מזה הם מקבלים אתכל הנוגדנים דרך חלב אם.

2. "האם/עדיף לחלות במחלות באופן טבעי מאשר לקבל חיסונים מלאכותיים"

2.1. לא. ההבדל שבין התחסנות על-ידי חיסונים לבין הדבקה הטבעית במחלה הוא המחיר שהתינוק צריך לשלם כדי לקבל את החסינות הזו. המחיר שמשלמים ילדים שמקבלים חיסון הוא אי הנוחות שבקבלת מספר זריקות ומדי פעם כאב במקום הזריקה. המחיר שמשלמים, לעומת זאת, בהדבקה בתחלואה טבעית הוא בדרך כלל מחלה קשה: שיתוק בהדבקה טבעית בנגיף הפוליו, פיגור שכלי כתוצאה מהדבקה בנגיף המופילוס אינפלואנזה b, אי ספיקת כבד מזיהום טבעי בנגיף דלקת כבד נגיפית מסוג B, חירשות או דלקת ריאות כתוצאה מהדבקה טבעית בנגיף אבעבועות רוח. כל אלו הם מחירים גבוהים יותר מדי למען השגת חסינות כנגד מחלה.

2.2. ברור שעדיף. ככה הגוף נלחם ומייצר בעצמו את הנוגדנים. ככה לדוגמא עם מחלת אבעבועות רוח.

3. "אני מודאג מכך שיש חיסונים רבים מדי."

3.1. אין חיסונים רבים. בישראל מומלץ כיום על 13 חיסוני שגרה של ילדים אשר ניתנים בטיפת חלב.מערכת החיסון של התינוק יודעת להתמודד היטב עם מנות החיסונים וזיהומים אחרים שרוכש מהסביבה.

4. "האם הילדים מקבלים יותר מדי חיסונים שפוגעים במערכת החיסון?"

4.1. לא. בישראל מומלץ כיום על 13 חיסוני שגרה של ילדים אשר ניתנים בטיפת חלב. הורים מודאגים מהשאלה האם התינוקות והפעוטות יהיו מסוגלים להתמודד עם הזריקות והחיסונים הרבים האלו. כשמתייחסים לשאלה זו, יש לציין שחיסונים הינם רק חלק קטן ממה שהמערכת החיסונית של הפעוטות נדרשת להתמודד עמו מדי יום ביומו. מערכת החיסון של ילודים נחשפת לשפע של זיהומים סביבתיים. מהדקה הראשונה להיוולדם, אלפי חיידקים שונים מתיישבים וחיים על פני העור של הילוד, ברירית שבנחיריו, בלוע שלו ובמעי שלו. תינוקות מונעים מחיידקים לפלוש לזרם הדם שלהם על ידי תגובה חיסונית מהירה לאותם זיהומים. למעשה תינוקות מסוגלים להגיב למגוון של מיליוני נגיפים וחיידקים מכיוון שיש בגופם הרך מילארדי תאים של מערכת החיסון אשר בשלים ומוכנים לפעולה. מדענים חישבו ואמדו את יכולת התגובה של התינוק כמסוגל להתמודד עם 100,000 מיקרואורגניזמים פולשים בו זמנית . לפיכך כל 13 החיסונים הנדרשים לילדים ינצלו רק כדי 0.01% מהיכולת החיסונית שמסוגל התינוק לייצר. לכן, חיסונים הניתנים לילודים בשנתיים הראשונות לחייהם הינם למעשה טיפה בים לעומת האתגרים החיסוניים שמערכת החיסון של התינוק צריכה להתמודד עמם מדי יום, באופן טבעי. למרות שהילדים כיום מקבלים יותר חיסונים ממספר החיסונים שילדים קיבלו לפני כמאה שנה (אז המליצו רק על חיסון אחד כחיסון שגרה למניעת מחלות: חיסון כנגד אבעבועות שחורות), הרי שהודות לטכנולוגיה המודרנית של חומרי החיסון הופחתו מספר החלבונים והסוכרים והפכו את החיסונים ליותר בטוחים עם פחות תופעות לוואי. החיסון הישן כנגד אבעבועות שחורות הכיל כ- 200 חומרי חלבון שונים. לעומת סך של 50 חומרים חלבוניים וסוכריים שמכילים אשר 13 חיסוני השגרה הניתנים כיום. חשוב להדגיש - ילדים מקבלים יותר חיסונים ממספר החיסונים שילדים קיבלו לפני חמישים שנה וכתוצאה התחלואה, האשפוז והתמותה ירדו בצורה חדה.

4.2. כן , החיסונים רבים מדי , ועדיף לא לתת אותם ביחד. הם פוגעים במערכת החיסון ומחלישים אותה..

5. "איזה מחלות ירדו באופן משמעותי בעקבות חיסונים?"

5.1. מחלות מסוכנות שכדאי לחסן מפניהן. לדוג': מחלת שעלת - המחלה מסוכנת בעיקר לתינוקות רכים ולפעוטות בגלל הסיבוכים הקשים של דלקת ריאות ודלקת במוח העלולה לגרום לנכות קבועה ואף למוות. זיהום פולשני הנגרם על ידי חיידק המופילוס אינפלואנזה מסוג B - חיידק הגורם לדלקת קרום המוח בתינוקות. ילדים מתחת לגיל שנתיים נמצאים בסיכון גבוה פי 500 מבני גיל אחר לחלות במחלה. דלקת כבד נגיפית B - לפני השימוש בחיסון נגד המחלה, מדי שנה נדבקו ילדים רבים בשנות החיים הראשונות שלהם מאחד ההורים או מבן בית אחר. אצל תינוקות כ- 90% מאלו שנדבקו בנגיף מתחת לגיל שנה, המשיכו לשאת את הנגיף בגוף. נשאות זו גורמת לסיכון מוגבר לפתח מחלת כבד ממושכת (כרונית).

5.2. כמעט ואין מחלות שירדו באופן משמעותי .

6. "האם חיסונים מחלישים את מערכת החיסון של התינוק?"

6.1. לא. הנגיפים שבחומר החיסון אינם יכולים להחליש את מערכת החיסון של התינוק. יתר על כן, הדבקה טבעית עם נגיפים מסויימים עשויה להחליש את מערכת החיסון. החומרים שבחיסונים הינם שונים ואינם גורמים לחולשה החיסונית הזו כפי שגורמים הנגיפים טבעיים.

6.1.1. לדוגמא:

6.1.2. ילדים הנדבקים באופן טבעי במחלת אבעבועות רוח רגישים במיוחד להדבקות מזיהומים חיידקיים מסוימים כגון "החיידק הטורף". ילדים שנדבקו בחצבת נוטים לחלות בזיהומים חיידקיים בזרם הדם (אלח דם). הנגיפים החיים המוחלשים שמצויים בחיסונים כנגד אבעבועות רוח וחצבת שונים מאוד מנגיפי מחלות אלו, אשר כנגדם אנו מחסנים.

6.2. .כן,הם מחלישים גוף התינוק מתרגל לקבל נוגדנים מבחוץ ול לייצר כאלה בעצמו. בזמן אמת- גופו לא יידע איך להתמוחדד ביעילות עם הנגיפים.

7. "מדוע אי אפשר לסמוך על כך שכל האחרים מתחסנים?"

7.1. חסינות העדר=מניעת תחלואה בקרב אנשים לא מחוסנים כתוצאה מזה שרוב הסביבה מחוסנת. לשם כך, נדרש שכיסוי חיסונים של האוכלוסייה יגיע ל- 90%-95%. רק אז גם לילדים שאינם מחוסנים יש סיכוי נמוך לחלות, משום שהם מוקפים בטבעת של ילדים מחוסנים. לכל מחלה שנגדה יש חיסון, נדרש אחוז כיסוי חיסונים שונה של האוכלוסייה. יודגש ש"חסינות העדר" היא חלקית בכל מקרה. אם ילד לא מחוסן יבוא במגע ישיר עם חולה מדבק, אותו ילד יכול להדבק ולחלות למרות שסביבתו הקרובה מחוסנת. ההישענות על "חסינות העדר" וההסתמכות על כך שהם "מוגנים" מהדבקה בגלל השיעור הגבוה של ילדים מחוסנים סביבם - אינה ערובה לבריאותם, בשל הסיבות הבאות: ירידה בכיסוי החיסונים במספר אוכלוסיות כיסוי חיסוני לא אחיד ברחבי העולם מטיילים ותיירים הנחשפים לאוכלוסיות שונות נדידת אוכלוסיות, כולל ילדים חולים, מהגרים, עולים, עובדים זרים, שאינם מחוסנים (העולם הוא כפר גלובלי) יוצרת מקורות סיכון חדשים.

7.2. אפשר לסמוך על אחרים, גם ככה רוב הילדים מתחסנים.