מאניה דיפרסיה

1. שבעקבתו הוא זרק לה את הכרית מהחלון וכשיצאה להביא את הכרית הוא סגר את החלון ולא נתן לה להיכנס וצעק עליה גם ולא נתן לה לחזור לחדר. הוא הואשם בהתעללות פיזית ונפשית היה אגרסיבי בהתנהגות שלו והתנהג בעצבנות, הקונפליקט הזה הוביל בסופו של דבר לגירושין, אלן אומר שהיה אז במצב שלא הבין בדיוק מה עשה.

2. ההכחשה והטיפול התרופתי אחת הבעיות הגדולות של המחלימים היא ההכחשה. אדם שלקה בהפרעה חש כאילו דבר מה יסודי נפגם בהווייתו, והוא מעוניין להשתחרר מההרגשה הזאת ולשכוח כי חווה אירוע כה קשה. על פי רוב הוא חש כי עולמו חרב וכי חייו הסתיימו למעשה. מיום התפרצות ההפרעה הדו-קוטבית ואילך, הוא עשוי להיגרר הלאה בתחושת ריקנות והיעדר משמעות. הסטיגמה החברתית הקשה כלפי הנושא כולו, הכרוכה גם בנטילת תרופות פסיכיאטריות, תורמת לתחושות הקשות ומדרבנת רבים מהלוקים בהפרעה לחדול לגמרי מנטילת הטיפול התרופתי. סיבה נוספת להפסקת הטיפול התרופתי היא הרצון לשחזר עוררות רגשית; לעתים קורה הדבר אף באופן בלתי מודע. ההנאה והתועלת המופקות מתקופות ההיפומאניה ואף מחלקים מסוימים במאניה מעודדות לנהוג כך. גם תופעות הלוואי הקשות לעתים, והעומס התרופתי (סדאטיביות), מעודדים לחדול מנטילת התרופות. לאחר ההפסקה, חייו של בעל ההפרעה משתפרים בדרך כלל בטווח הקצר, והוא נוטה "לפרוח". בעיה נוספת היא שעם הופעתם של גורמי דחק, המבנה הנפשי הלא-חסון מתחיל להיסדק. זה השלב שבו כדאי לפנות לרופא המטפל ולהתחיל בנטילה מחודשת של תרופות. בהיעדר טיפול תרופתי בשלב זה עלול האדם לקרוס וללקות בהתקף נוסף, מה שעלול לשבש את מהלך חייו, לגרום לו ולמשפחתו סבל רב ולעכב את התקדמותו במסלול חייו ובצמיחתו האישית. יש לשקול היטב את הפסקת התרופות גם כאשר יש תחושה, אשלייתית ברוב המקרים, של כוח ושל חסינות. תופעות הלוואי נוטות להיעלם לאחר שימוש קבוע וממושך, ויש ואריאנטים רבים לכל תרופה, כך שאחד מהם עשוי להתאים בסופו של דבר לחולה הספציפי. דרושים סבלנות ואורך רוח רבים לעתים כדי למצוא את התרופה המתאימה ביותר. תוצאת חיפוש עיקש היא משתלמת לעומת ההפסד העולה מניהול חיים משובשים המתנהלים בין התקף אחד למשנהו, אף אם אלה מתרחשים בהפרשי זמן גדולים.האחרות,מתחת לפני השטח.

3. קונפליקט משמעותי שהתעורר בסרט היה הוויכוח בין אלן לאשתו בין משפחת המטופל לבין המטופל.

4. הקונפליקט הראשון התעורר בין אלון לבין אשתו והנושא של הקונפליקט היה האם להגיד על מה מדובר בסרט ולגלות בהתחלת הסרט שהוא סובל ממאניה דפרסיה או עדיין מוקדם לגלות את זה. מצד אחד אך אלן חושב שעד מוקדם לגלות את נושא הסרט ולהגיד שהוא אכן סובל ממאניה דפרסיה כי הוא אפילו לא מוכן לזה עדיין לדעתי מנסה להסתיר ומפחד מסטיגמה ,לעומת זאת אשתו חושבת שהוא צריך לספר על כך שיש לו מאניה דפרסיה מההתחלה כי מבחינתה זה שקר אם הוא הסתיר, וכולם בסוף ידעו אז אין צורך בהסתרה וגם אם ישאלו אותה היא תגיד על מה מדובר שלטענתו זה דבר תלוי בו והיא חייבת להתייעץ איתו.

4.1. האסטרטגיה המתאימה להשגת הפתרון היא שיתוף פעולה שיכלול הבנה והקשבה ולדבר בחופשיות ובצדק בין אלן לאשתו כי היא אסטרטגית שמספקת את ההסתברות הגבוהה ביותר להשגת התוצאה הרצויה במקרה הזה, והכוונה לנסות לעבוד במשותף עם הצד השני למציאת פתרון שיספק את הצרכים של שניהם (אלן ואשתו). זאת, תוך התעמקות בסיבה שבגללה כל אחד חושב אחרת לגבי גילוי נושא הסרט.

5. בעקבות המאניה שסובל ממנה אלן התעוררו הרבה קונפליקטים בחייו ובאופן ספציפי בסביבת הבית שלו עם אשתו. בין משפחת המטופל לבין המטופל.

6. סימנים :(

7. בעייה עיקרית בטיפול

8. • מרץ מוגבר, פעלתנות וחוסר-מנוחה • מצב-רוח טוב בהגזמה, אופוריה • רגזנות יתר ואי-שקט • מחשבות מתרוצצות ודיבור מאוד מהיר, קפיצה מרעיון אחד למשנהו • חוסר ריכוז • צורך במעט מאוד שינה • אמונה לא מציאותית בכוחות או יכולות של החולה עצמו • שיפוט לקוי • בולמוס בזבוז • התנהגות שונה מהרגיל לפרק זמן מתמשך • דחף מיני מוגבר • שימוש בסמים, בעיקר קוקאין, אלכוהול וכדורי שינה • התנהגות פרובוקטיבית, מתפרצת. או תוקפנית • הכחשה שמשהו לא בסדר

9. מה זה מאניה דיפרסיה ??

9.1. הפרעה דו-קוטבית, הידועה גם כמאניה-דפרסיה, היא מחלה נפשית שגורמת לתנודות חריגות במצבי הרוח, במרץ, וביכולתו של החולה לתפקד. בשונה ממצבי-הרוח המשתנים הרגילים שיש לכולנו, התסמינים (סימפטומים) של ההפרעה הדו-קוטבית הם חריפים. הם יכולים להביא לידי פגיעה במערכות יחסים, לביצועים לקויים בעבודה או בלימודים, ואפילו להתאבדות. אבל יש חדשות טובות: ניתן לטפל בהפרעה דו-קוטבית; אנשים שחולים במחלה יכולים לנהל חיים מלאים ופוריים.