Create your own awesome maps

Even on the go

with our free apps for iPhone, iPad and Android

Get Started

Already have an account?
Log In

ף by Mind Map: ף
0.0 stars - reviews range from 0 to 5

ף

במפה זו אתם מוזמנים לתרום באופן שיתופי למיפוי הידע בהתייחס לגישות פדגוגיות בעיצוב למידה בסביבות עתירות טכנולוגיה. תוכלו לכתוב גישות מרכזיות וגם דרכי הוראה שנגזרות מהן. כמ כן תוכלו לשלב מגוון אמצעי מדיה.

טכנולוגיות המידע והתקשורת מתפתחות במהירות עצומה, חודרות לכל תחום, משנות את אורח חיינו ונעשות לחלק חשוב מתרבותנו, לרכיב מרכזי בכל מרחב קיומנו. (גבריאל סלומון (2000). טכנולוגיה וחינוך בעידן המידע) דפנה בר

גיוון ואקראיות בהצגת גירויים

למידה שיתופית בעיניי היא גישה פדגוגית שיש להרבות בה- לאה פרידמן

למידה בין תחומית -שילוב ומיזוג של תובנות ממספר תחומי דעת במטרה לקדם את ההבנה של נושא הנמצא מעבר לטווח של תחום דעת אחד.

סביבות עתירות טכנולוגיה מחייבות פיתוח לומד עצמאי.

למידה מרחוק על בסיס שיתופי מהווה  פתח ללמידה אפקטיבית מסוג חדש. אנשים ממקומות שונים בעלי ידע מגוון חוברים לקבוצות עבודה משותפות על מנת לחקור נושא מסויים. בתהליך זה נבנה ידע- בלנק הלנה

לומדים בעלי מכוונות עצמית, קרי בעל סקרנות והתעניינות אינטלקטואלית, שמקורן ברצון להבין נושאים שונים ומגוונים, והעוסקים בתחומי העניין האמתיים שלהם על פי בחירתם. « לומדים עצמאים. « לומדים בעלי השקפת עולם ערכית, הניזונה מערכי חברתו ומערכי החברה הכלל-אנושית. « לומדים המעורבים בחיי החברה הישראלית ונכונים לקבל על עצמם תפקידים ולמלאם מתוך אחריות ומסירות. « לומדים המכירים את שורשיהם ואת זהותם ומודעים להם והמכירים ומכבדים את זהות זולתם. « לומדים בעלי מודעות עצמית, היכולים להגדיר ולתכנן מטרות אישיות וחברתיות ולתרום למימושן והיודעים ומסוגלים לקחת תפקידים ולקבל אחריות.  (פדגוגיה חדשנית ודמות הלומדים הרצויה במאה ה-21 מלכה וידיסלבסקי).אושרת עדן

קונקטיביזם (ג'ורג' סימנס) - למידה מעוצבת ע"י סביבות הוראה מתוקשבות. היכולת לזהות קשרים מועילים וליצור חיבורים בין מקורות מידע שונים, היא מיומנות למידה בסיסית בעידן הדיגיטלי.  לילך לוי

בעיניי צריכים לחשוב מחוץ לקופסא

סביבות למידה בהיבוריסטיות (התנהגותיות) טכנולוגיות  - תאוריית למידה המתמקדת בחקר ההתנהגות הגלויה של האדם או בעל חיים בדרך לעיצובה (ליאת כהן)

למידה במנות קטנות ולמידה הדרגתית

משוב מיידי

חזרה ותרגול

הצגה מידית של ביצועי הלומד והשיגיו

כחלק מהשאיפה ליצור מערכת חינוך חדשנית בעידן המידע והרצון להבטיח את נגישותם של התלמידים לטכנולוגיות המידע ללא גבולות זמן ומקום, פותח המודל החינוכי "הבא את המכשיר שלך"- BYOD. עדי בסל

- TPACK - שילוב מושכל של ידע פדגוגי ידע בנושא הנלמד וידע טכנולוגי למידה בסביבה טכנולוגית מצריכה תובנה מעמיקה של מערכת היחסים בין הטכנולוגיה, התוכן והפדגוגיה. ריבה

מודל זה פותח על מנת שתהליך הלמידה והאינטראקציה (הטומנת בחובה שיתופיות, מיזמים חינוכיים ולמידה מרחוק) הנלווית לו ימשיכו ללוות את הלומדים בשגרת החיים כולה. בדרך זו, יהווה השימוש במחשב הפרטי מענה לכל לומד ויכינו לקראת חייו כבוגר בעידן הטכנולוגי (משרד החינוך, 2015). עדי בסל

קורס פתוח מקוון מרובה משתתפים (MOOC), הוא קורס אינטרנטי מקוון הפתוח לקהל הרחב. לרוב ללא עלות דרך האינטרנט והוא מאפשר השתתפות למספר בלתי מוגבל של משתמשים. הדס ירושלמי

שילוב של מישחוק בהוראה המחשב מייצג עבור ילדים רבים את מגרש המשחקים המועדף, לפעמים גם על חשבון המשחק במרחב הפיסי. המשחק הוא אחד האמצעים האפקטיביים ביותר להתפתחות שכלית, רגשית וחברתית. יעל חזן

גישות פדגוגיות בעיצוב סביבות למידה

פנינה לבל:    למידה משמעותית של מושאי הלמידה הבאים: ידע אודות תופעות, תהליכים ועקרונות, מיומנויות ותהליכי חשיבה ועשייה, ערכים והתנהגויות. למידה משמעותית מתרחשת כאשר לומדים מעבר לשינון עובדות, מפרשים מידע, יוצרים קישורים בין עובדות, חושבים על תהליכי ההבנה, מיישמים הבנה של מושגים חדשים במצבים חדשים, מפעילים חשיבה יצירתית, פותרים בעיות, חווים שינוי בגישות ודעות, מפתחים מיומנויות ובונים ידע. על תהליכי ההוראה-למידה וההערכה להיות מושתתים על גישות קונסטרוקטיביסטיות (הבנייתיות) הקשריות המדגישות את ההבניה של מושאי הלמידה על-ידי הלומדים בהקשרים חברתיים ותרבותיים. הגישות הקונסטרוקטיביסטיות נשענות על ההנחות הבאות: • למידה כתהליך אקטיבי

• למידה הבנייתית

ריטה שני- הגישה הקונסטרוקטיביסטית, ביצועים המבוססים על הבנה עמוקה המתבטאת באופן השימוש בידע בצורה מעניינת ויצירתית. כשהלומד בונה או מבנה את יידע הוא עושה זאת באופן פעיל ומודע. עליו להיות מסוקרן, משהו צריך להטריד אותו, הוא עושה מאמץ פעיל לבחון בעיה, מעלה השערות, מחפש  הסברים ומנתח נתונים. במהלך הלמידה הוא נעשה "בעליו" של הידע שהצליח להבנות ולכן הידע משמעותי עבורו.

הוראה ולמידה בסביבה עתירת טכנולוגיה "תפקידו של המבוגר, להקנות ללומד את ההיכרות עם כלי הלמידה שפותחו על ידי התרבות שבה אנו חיים, עם יכולת השימוש בהם. במהלך האינטראקציה ביניהם אלה הופכים לאובייקטים שניתן לחשוב באמצעותם" )ויגוצקי, 2004)

למידה שיתופית מייצרת רעיונות מגוונים וחשיבה יצירתית

למידה בסביבה עתירת טכנולוגיה מאפשרת למידה שיתופית  ברמות שונות(sharing,cooperation,collaboration ). שיתופיות זו באה לידי ביטוי בתוצר, בתהליך ובתוצר ובהערכה.(נילי)

סיגל: המושג "פדגוגיה חדשנית" או "פדגוגיה איכותית בסביבה חדשנית" מתאר מבנה לימודים גמיש, מותאם לתהליכי שינוי חברתיים-תרבותיים, כלכליים וטכנולוגיים. התכנים והידע הנלמדים רלוונטיים למציאות המשתנה, העיסוק בהם נעשה בסביבה לימודית שבה יש שילוב של הטכנולוגיה בתהליכי ההוראה-למידה-הערכה ובניהולם. "פדגוגיה חדשנית" מגדירה את מטרות החינוך ואת דמות הלומדים הרצויה במאה ה-21 ומתארת את תכנית הלימודים, את תהליכי ההוראה-למידה-הערכה (כולל ארגון זמן, ארגון לומדים וארגון צוות) ואת הסביבה הלימודית בבתי הספר במאה ה-21. בנוסף למאפיינים הרצויים של סביבת הלמידה המסורתית (כגון אקלים תומך, התייחסות מכבדת בין כל באי בית הספר) הסביבה הלימודית החדשנית כוללת טכנולוגיות מידע ותקשורת מגוונות ומתעדכנות. הטכנולוגיה עשויה לגוון את התהליכים החינוכיים וההתנסויות של תלמידים ומורים, וגם לעצב אותם, ולסייע בהוראה בגישה של הבניית ידע. פדגוגיה חדשנית דורשת תשתית מקצועית אצל המורים. נדרש ידע מקצועי משולב הכולל יכולת של המורים להפעיל תהליכי הוראה-למידה-הערכה איכותיים ויכולת לתכנן בעצמם פעילויות לימודיות משולבות-שימושים בטכנולוגיה על סמך עקרונות תכנון כלליים ומעשיים. הפעילות המוגברת של ילדים באמצעות המחשב מחוץ לבית הספר וכן כניסתה של הטכנולוגיה לשגרת העבודה בבית הספר יצרו מצבים חדשים שעמם נדרשים בתי הספר להתמודד. סוגיות כמו גבולות, מותר ואסור, אתיקה, יחסי תלמידים-תלמידים, תלמידים-מורים כמו גם היחסים שבין בית הספר וההורים מקבלים ביטויים חדשים עקב היעדר מגבלות של זמן, מקום ומרחב בעולם הווירטואלי. יישום מיטבי של "הפדגוגיה החדשנית" דורש היכרות מעמיקה עם מרכיבי הפדגוגיה האיכותית בסביבה החדשנית ומציב אתגרים חדשים ביחס לידע הנדרש מהמורים ולדרכים להכשרתם וביחס לתהליכי עבודה של בית הספר עם סביבתו.

סביבה לימודית מתוקשבת ,מזמנת למידה אחרת בתוך הכיתה, ופותחת אפשרויות ללמידה מרחוק, לשימוש במאגרי מידע אינטרנטיים מגוונים וללמידה אוטנטית ומשמעותית. סביבה זו היא מכלול של מרכיבים הקשורים האחד לשני ויחדיו יוצרים מערכת שלמה הנותנת גם לתלמיד וגם למורה כלים ועזרים לקיים את תהליך הלמידה.  היא כוללת בתוכה תת-מערכות רבות כגון מערכות לתקשורת סינכרונית ואסינכרונית, מערכות לבקרה, מערכות ליצירת חומרי הלימוד ועוד.(נילי)

משחק מחשב כפלטפורמת למידה. מאפשר בניית תהליך למידה שלם ומתמשך סביבו ברמות הולכות ומעמיקות של הבנה ואתגר, תוך כדי שימוש במגוון מתודות הוראה. הפלטפורמה המשחקית מאפשרת לבנות מיומנויות ותובנות נדבך על גבי נדבך בצורה הדרגתית. שלומית וקנין

פדגוגיה מתוקשבת אינה נטועה בטכנולוגיה, עליה להתבסס על רציונל פדגוגי - חושף פערים, מציף שיקולי דעת ומערער את תפיסות הלמידה הקיימות. סביבת הלמידה המתוקשבת היא פרקטיקה של רציונל שכזה, ולכן היא מקיימת את הלמידה המתוקשבת סביב אינטראקציות, המעלות את רמת המודעות של הפרטים הפועלים בתוכה לתהליכי הוראה-למידה. ומכיוון שהידע הוא רב-ממדי וכולל זיקות מורכבות בין פרטיו, בעיצוב של סביבת למידה נדרש להתייחס לארבעה מרכיבים:1. ידע - תחום הדעת וגירויים ללמידה; 2. אינטראקציות - המורה מזמן אינטראקציות מרובות )של הלומד עם עצמו, עם תחום הדעת, עם חבריו הלומדים ועם המורה( בסביבה כדי שיובילו ללמידה מתוך מעורבות, ועל הלומד להתייחס כל העת לידע של אחרים )מומחים בתחום הדעת, המורה, חבריו הלומדים וכדומה(; 3. תהליכי למידה - המורה מסייע להעלות למודעתו של הלומד את תהליכי החשיבה שלו ואת תוכן הלימוד המתמצה בעקרונות כקשרים בין מושגים וכתוצאה מבחירה בפרדיגמות ובתיאוריות, ועל הלומד ליישם את תהליכי הלמידה הללו בהקשרים חדשים וכך ליצור זיקות חדשות בעולם התוכן של תחום הדעת;4 הערכה - המורה מבצע הערכה דיאלוגית והלומד מעריך מידע וידע על בסיס פעולות של רפלקסיה וקבלת        משוב באופן מתמיד. והקשרים ביניהם (אביחיל חריר)

אני חושב שלמידה בסביבה עתירת טכנולוגיה צריכה להתבסס על מיומנויות המאה ה 21

ענת טבק ברזילי- בחרתי לצטט פתגם סיני עתיק שאני מאמינה כי משקף בצורה הכי טובה את שילוב הטכנולוגיה בחינוך: "אני רואה אני שוכח, אני שומע אני לומד, אני עושה - אני זוכר."

פירוק מטלה – חלוקת משימה למרכיבים מורה בחינוך מיוחד חייב להתבסס על מודל פירוק מטלה ולהגדיר את המשימה הלימודית ולחלק אותה למרכיבים. לאחר שהמורה חילק את המטלה למרכיבים הוא צריך ללמד אותה לפי שלבים עד להשלמת המשימה וזאת על מנת לעזור לילד המתקשה מין הילד הרגיל להתגבר על הוראה בלתי מבנית ובלתי שיטתית. הנחות יסוד של מודל פירוק מטלה: 1. קשייו העיקריים של הילד הם בחומר הלימודי ובהתנהגות הגלויה. 2. יש לכוון את הבדיקה ובעקבותיה את הטיפול להוראה וללמידה. 3. יש לטפל בהתנהגות הגלויה ולא בהנחות או השערות שלתוצאות המדידה שלהם מהימנות ותוקף נמוכים. 4. ממצאי הבדיקה של הכשרים והתהליכים הבסיסיים אינם יכולים לשמש בסיס לבחירת שיטת ההוראה המתאימה. ליקט מהרשת: אלעד גנץ