מבוא ליסודות המשטר בישראל: מדינה יהודית ודמוקרטית

1. הסכמים

1.1. סטטוס קוו

1.1.1. קו מנחה להסדרת יחסי דת ומדינה, ויחסי הציבור הדתי והחילוני, המבוסס על הסדרים שהושגו במהלך תקופת המעבר מהיישוב היהודי בארץ ישראל למדינת ישראל

1.1.2. הסדר שהתבסס במסגרת המוסדות הלאומיים בארץ ישראל בתקופת היישוב והנמשך עד היום

1.1.3. ישראל קשרה את גורלה לדת מסיבות פוליטיות

1.1.4. הסכם

1.1.4.1. שבת

1.1.4.1.1. יום הנקבע כיום מנוחה ליהודים

1.1.4.1.2. איסור הפעלת עסקים פרטיים, והן בפעולתם של משרדים ממשלתיים ועירוניים בשבת

1.1.4.2. כשרות

1.1.4.2.1. נקבע בחוק כי כל המטבחים במשרדי הממשלה, צה"ל ושאר הארגונים הממלכתיים יהיו כשרים

1.1.4.2.2. מוסדר בלעדית על יד הרבנות הראשית לישראל

1.1.4.3. נישואין

1.1.4.3.1. אי קיום נישואים אזרחיים

1.1.4.3.2. מוסדר בלעדית על יד הרבנות הראשית לישראל

1.1.4.3.3. מוסלמים, נוצרים ודרוזים מחויבים להינשא באמצעות מוסדות הדת שלהם בלבד

1.1.4.3.4. חסרי דת אינם יכולים כלל להינשא בישראל

1.1.4.4. חינוך

1.1.4.4.1. מתוך ההכרה בחשיבות תחום החינוך, הובטח לזרמים הדתיים אוטונומיה מלאה וחוסר התערבות מצד השלטון

1.1.4.4.2. הנושא המשמעותי ביותר לפלגים הדתיים בכלל ולחרדים בפרט, מאחר שהוא מהווה סוכן סוציאליזציה מרכזי

1.1.4.5. יהדות

1.1.4.5.1. הגדרת מיהו יהודי בחוק השבות

1.1.4.5.2. הגדרה זו קובעת, בין השאר, מהו תהליך הגיור המוכר על ידי המדינה

2. אזרחות

2.1. מהגרים המעוניינים להתאזרח נדרשים לחתום על הצהרת נאמנות

2.2. חוק השבות

2.2.1. כל יהודי רשאי לעלות לישראל ולקבל אזרחות וכך גם בני משפחתו (גם אם אינם יהודים)

2.2.2. דין דם

2.3. ישיבה בארץ ע"פ מרשם האוכלוסין

2.3.1. מי שחי בארץ בתקופה השלטון הבריטי לפני הקמת המדינה ונשאר לחיות בה

2.3.2. דין קרקע

2.4. לידה

2.4.1. מי שנולד בישראל לאב או לאם ישראליים

2.4.2. דין דם

2.5. לידה וישיבה

2.5.1. מי שנולד בישראל וגר בה לפחות 5 שנים וללא אזרחות אחרת רשאי לבקש אזרחות ישראלית

2.5.2. דין קרקע

2.6. התאזרחות

2.6.1. מי שגר בארץ 3 מתוך 5 שנים האחרונות באופן חוקי, יודע עברית ומוכן לוותר על אזרחותו הקודמת, רשאי לבקש אזרחות ישראלית

2.7. הענקה

2.7.1. שר הפנים רשאי להעניק אזרחות במקרים מיוחדים

2.8. נישואין לישראלי

2.8.1. ניתן לקבל לאחר 5 שנים

2.8.2. פרט לערבים ופלסטינאים

2.9. אזרחות ישראלית נקבעת לרוב ע"פ דין דם ולא דין קרקע

2.10. עתירות בג"ץ

2.10.1. שליט

2.10.2. אוסוולד רופאייזן

3. הביטים משפטיים וחקיקה

3.1. חוקי יסוד

3.1.1. מקרקעי ישראל

3.1.1.1. אדמות ישראל ניתנות אך ורק לחכירה

3.1.2. מדינת הלאום של העם היהודי

3.1.2.1. החוק קובע כי ישראל היא מדינת הלאום של העם היהודי וכן את שמה, סמלה והמנונה של המדינה

3.2. חוקים נוספים

3.2.1. חוק יסודות המשפט

3.2.1.1. כשמנתנהל משפט שאין לגביו חוק, השופט יפסוק עפ"י מורשת ישראל

3.2.2. חוק שיפוט בתי דין רבניים

3.2.2.1. קובע את סמכויות בתי הדין הרבניים בקשר לנישואין, גירושין ועניינים נלווים של בני זוג ששניהם יהודים

3.2.3. חוק לעשיית דין בנאצים ובעוזריהם

3.2.3.1. ענישה על פשעי הנאצים גם אם נעשו לפני קום המדינה ומחוץ לגבולותיה

3.2.4. חוק יום הזיכרון לשואה ולגבורה

3.2.4.1. כזיקה לעם היהודי

3.2.5. חוק רשות השידור

3.2.5.1. שידור ציבורי לחיזוק זהות ציונית ויהודית

3.2.6. חוק שעות עבודה ומנוחה

3.2.6.1. שעות עבודה, משמרת לילה, שעות נוספות ויום מנוחה שבועי

3.2.7. חוק ההסמכה (המרכולים)

3.2.7.1. עסקים בלתי חיוניים חייבים להיות סגורים בימי שבת

3.2.8. חוק החזיר

3.2.8.1. איסור לגדל, להחזיק או לשחוט חזירים באזורים יהודיים ומוסלמיים

3.2.8.2. נחקק בשנת 1962 כהרחבה לחוק הכשרות

3.2.9. חוק חג המצות

3.2.9.1. איסור הצגת חמץ בפסח

3.2.9.2. נחקק בשנת 1986 כהרחבה לחוק הכשרות

3.2.10. חוק חינוך ממלכתי

3.2.10.1. הוראת תכני חובה הקשורים באהבת הארץ, יהדות, מסורת ותורה

4. מוסדות

4.1. הסוכנות היהודית

4.1.1. קשר עם יהודי התפוצות וארגון עלייתם לארץ

4.1.2. הוקמה בשנת 1929 כזרוע המבצעת של ההסתדרות הציונית העולמית

4.1.3. עוסקת בעיקר בעידוד עלייה, קשר עם יהדות העולם וחיזוק הקהילה היהודית בישראל

4.2. משרד קליטה

4.2.1. קליטת יהודים בישראל

4.2.2. מתן סל קליטה, הקלות במס ואולפן

4.3. קק"ל

4.3.1. מפעל ייעור והתיישבות חקלאית

4.3.2. היסטוריה

4.3.2.1. נוסדה ב־1901 כאמצעי לאיסוף כספים מיהודים לשם קניית קרקעות בארץ ישראל והכשרתן להתיישבות יהודית

4.3.2.2. במהלך מלחמת העולם הראשונה השתמשה הקרן הקיימת בכספיה לעבודות פיתוח שונות, בהם בניית בתים לפועלים על אדמותיה ולייבוש ביצות

4.3.2.3. לפני קום המדינה עסקה קק"ל בעיקר ברכישת קרקעות בארץ ישראל לשם יישוב יהודים בהן

4.3.2.4. בשנת 1961 נחתם "כתב האמנה" בין מדינת ישראל לקק"ל, המעניק לה ייפוי כוח להיות המוסד הממונה על פיתוח אדמות הארץ וייעורן ועל ההסברה החינוכית-ציונית

4.3.2.5. בתחילת המאה ה-21 מרוכזת פעילות הקרן סביב פיתוח, השבחת והכשרת קרקעות לעיבוד ולהתיישבות, ובתחומים כגון סלילת דרכים, בניית סכרים וניקוז

4.3.3. ביקורת

4.3.3.1. הייעור החד-מיני באורן ירושלים, אינו מאפשר חיים תחתיו ומייצר מדבריות

4.3.3.2. הייעור הציוני היווה בזמנו מכשיר לביטוי קנייני על אדמות ובכך מניעת פלישה ערבית לשטחים

4.4. מנהל מקרקעי ישראל

4.4.1. הגוף שניהל את קרקעות המדינה בישראל עד סוף פברואר 2013

4.4.2. הוקם בשנת 1960 לשם ניהול אדמות בבעלות ממשלת ישראל, רשות הפיתוח וקרן קיימת לישראל

4.4.3. שולט בכ-93% מקרקעות בישראל

4.4.4. רוכשי זכויות באדמות המינהל בקרקעות עירוניות חוכרים אותן בחכירה לדורות ולא בבעלות

4.5. הרבנות הראשית

4.5.1. המוסד הרבני העליון של מדינת ישראל

4.5.2. תחומי אחריות

4.5.2.1. מתן תשובות וייעוץ בענייני הלכה לציבור השואלים

4.5.2.2. קירוב הציבור לערכי התורה והמצוות

4.5.2.3. נתינת תעודות כשרות למסעדות, בתי עסק ומוסדות ציבוריים

4.5.2.4. מתן כשירות לרבנים לכהן כדיינים, רבני ערים ורבנים רושמי נישואין

4.5.2.5. פיקוח על יבוא בשר כשר לארץ

5. הסמלים הלאומיים

5.1. סמל

5.1.1. מנורה

5.1.2. ענפי הזית

5.2. דגל

5.2.1. טלית

5.2.2. מגן דוד

5.3. המנון

5.3.1. נפש יהודי הומייה

5.4. שם המדינה

5.4.1. ישראל - מהתנ"ך

5.5. שפה

5.5.1. עדיפות לשפה העברית

5.5.2. ערבית - שפות רשמיות

5.6. לוח השנה

5.6.1. לוח השנה העברי בכל מסמך רשמי

5.6.2. חגים הם ימי שבתון

6. זהותה של המדינה

6.1. זהות דתית תרבותית

6.1.1. עמדה דתית חרדית

6.1.1.1. מדינת הלכה

6.1.1.2. השתתפות חלקית

6.1.2. עמדה דתית לאומית

6.1.2.1. אופי יהודי

6.1.2.2. יש להזדהות עם המדינה

6.1.3. עמדה לאומית תרבותית

6.1.3.1. מורשת יהודית

6.1.3.2. מסורת

6.1.4. עמדה דמוקרטית

6.1.4.1. הפרדת הדת מהמדינה

6.2. זהות לאומית

6.2.1. מדינה לאום יהודית אתנית

6.2.1.1. פגיעה בשוויון של מי שלא יהודי

6.2.2. מדינה לאום יהודית לכלל אזרחיה

6.2.2.1. דעת הרוב

6.2.3. מדינת כלל אזרחיה

6.2.3.1. ביטול הזהות היהודית

6.2.3.2. נוגד את החוק הקיים