מרד בר כוכבא

1. סיבות המרד

1.1. הטלת גזרות

1.1.1. איסור על ברית מילה

1.2. החלטת הקיסר לשקם את ירושלים בתור עיר רומית עם מקדש אלילי

2. רקע למרד

2.1. מרד בר כוכבא הוא מרד של יהודי ארץ ישראל נגד שלטון האימפריה הרומית בימי הקיסר אדריאנוס, בין השנים 132-‏136 לספירה.‏‏‏ בראש המרד עמד שמעון בר כוכבא, אשר זכה לתמיכת חכמי דורו ובראשם רבי עקיבא. המרד נחל הצלחה בתחילתו, אך לאחר מכן דוכא ביד קשה. מאות אלפי יהודים נהרגו והייישוב היהודי בארץ ישראל כמעט והוכחד. שלוש השנים שבהן שלט בר כוכבא ביהודה, היו תקופת העצמאות האחרונה של עם ישראל בארצו, עד הקמתה של מדינת ישראל.

3. מנהיגי המרד

3.1. בר כוכבא

3.1.1. הוא המצביא שעמד בראש מרד היהודים באימפריה הרומית בימי הקיסר אדריאנוס

3.2. רבי עקיבא

3.2.1. רבי עקיבא היה מנהיגו הרוחני של מרד בר כוכבא ואחד מגדולי המנהיגים הרוחניים שקמו לעם ישראל

3.3. אלעזר הכהן

3.3.1. בר כוכבא העביר את ההנהגה הדתית של העם, והשאיר אותה לדודו, אלעזר המודעי ולחכמים האחרים. מטבעות בר כוכבא נושאים בחלקם את הכיתוב "אלעזר הכהן" ויש דעה שאלעזר הכהן הוא רבי אלעזר המודעי אך אין לכך הוכחה

4. שלבי המרד

4.1. ההכנות למרד

4.1.1. ההכנות למרד כללו:

4.1.1.1. אגירת כמויות גדולות של נשק

4.1.1.2. חפירת מערכת תת קרקעית של חדרים, מנהרות ומחסנים

4.1.1.3. אגירת כמויות גדולות של מזון

4.2. שלב

4.2.1. המרד פרץ בעיתוי מושלם, מיד לאחר שהקיסר סיים את ביקורו בסוריה ועזב את האזור ביחד עם כוחותיו. בזכות זה שההכנות למרד נעשו הסתר המורדים הצליחו להפתיע את הרומאים והכוחות המועטים של הרומאים לא הצליחו להתמודד עם בר כוכבא וחייליו. הלוחמים היהודים נקטו בטקטיקה של לחימת גרילה(לחימה זעירה) והצליחו לגרום לאבדות רבות בקרב הרומאים שהזעיקו תגבורות מהפרובינקיות הקרובות(בעיקר סוריה ומצרים)

4.3. שלב

4.3.1. בשלב השני התנהלה מלחמה בין המורדים ובין יחידות הצבא הרומי שהגיעו מסוריה, ממצרים ומאירופה. המפקד של היחידות מאירופה היה אחד המצביעים הגדולים של רומא - יוליוס סוורוס. הוא הגיע בסוף שנת 133 לספירה ותוך שנה בלבד הוא דחק את המורדים לביתר וגרם למפנה במלחמה לטובת הרומאים.

4.4. שלב

4.4.1. השלב השלישי והאחרון החל בסתיו של שנת 134 לספריה במלחמה על העיר ביתר.בעיר היו פליטים רבים ולוחמים ובראשם בר כוכבא. אחרי מצור ממושך על העיר וניתוקה ממקורות מים, ביתר נפלה בקיץ 135(לפי המסורת היהודית היא נפלה בתשעה באב) וכל יושביה נהרגו.

4.5. תוצאות המרד

4.5.1. הרומאים ספגו אבדות רבות אבל ליהודים זו הייתה "הגדולה שבמלחמות זה דורות" והיא הביאה עיתה חורבן והרס גדולים אפילו יותר מבמרד הגדול.

4.5.2. העיר ירושלים הפכה כמו שתכננו הרומאים לעיר רומאית אלילית ועל חורבות בית המקדש בנו מקדש לאל הרומאי יופיטר.

4.5.3. היישוב היהודי ביהודה נחרב וההנהגה היהודית עברה לגליל.

4.5.4. הרומאים שינו את שמה של יהודה מיודאה לסוריה-פלשתינה ולאחר מכן לפלשתינה.

4.5.5. הקיסר גזר גזרות על היהודים שמנעו מהם(באיומי מוות) לקיים מצוות

4.5.5.1. מצוות הסמיכה

4.5.5.2. לימוד תורה והוראתה

4.5.6. ההרס והחורבן גרמו לכך שלראשונה מאז ימי החשמונאים היה קיומו של הרוב היהודי בארץ ישראל בסכנה בגלל

4.5.6.1. נהרגו הרבה יהודים

4.5.6.2. בעקבות המרד גדל מספר היהודים שירדו מהארץ.