מבוא לסטטיסטיקה: הסקה סטטיסטית

סטטיסטיקה

Get Started. It's Free
or sign up with your email address
מבוא לסטטיסטיקה: הסקה סטטיסטית by Mind Map: מבוא לסטטיסטיקה: הסקה סטטיסטית

1. מבחן ANOVA חד-כיווני

1.1. מבחן F המנתח שונות בין קבוצות

1.2. יש להשתמש במבחן זה כאשר נדרשת בדיקת הבדלים בין ממוצעים של 3 קבוצות בלתי תלויות לפחות

1.3. מספר קבוצות יסומן ב-K

1.4. משתנים

1.4.1. משתנה בלתי תלוי יהיה שמי ויחלק את המדגם ל-3 קבוצות לפחות

1.4.2. משתנה תלוי יהיה מסולם רווח/מנה

1.5. אומדן

1.5.1. שונות

1.5.1.1. שונות מוסברת

1.5.1.1.1. שונות בין הקבוצות

1.5.1.1.2. השונות המבוקשת

1.5.1.1.3. מוסברת ע"י התיאוריה

1.5.1.1.4. נקראת "האפקט"

1.5.1.1.5. דרגות חופש

1.5.1.2. שונות בלתי מוסברת

1.5.1.2.1. שונות בתוך הקבוצות

1.5.1.2.2. אינה מוסברת ע"י התיאוריה

1.5.1.2.3. נוצרת מההבדלים האינדיבידואליים בין הנבדקים

1.5.1.2.4. נקראת "הטעות" או "השארית"

1.5.1.2.5. דרגות חופש

1.5.1.3. נשאף לשונות בין הקבוצות כמה שיותר גדולה ולשונות בתוך הקבוצות כמה שיותר קטנה

1.5.1.4. שונות כללית

1.5.1.4.1. שונות כללית

1.5.1.4.2. שונות כללית היא סכומם של שונות מוסברת ושונות בלתי מוסברת

1.5.1.4.3. ניתן לחשב גם באופן ישיר

1.5.1.4.4. דרגות חופש

1.5.1.5. שונות כללית מורכבת מסכום שונויות. דרגות חופש כלליים מורכב מסכום דרגות חופש

1.5.2. חישוב F

1.5.2.1. F <= 1 אינו מובהק

1.5.2.2. F > 1 עלול להיות מובהק

1.6. אם יש הבדלים מובהקים בין קבוצות, כלומר F>1 וגם sig<0.05, אז נבדוק מקור ההבדלים בעזרת Scheffe

1.7. ניתוח המשך

1.7.1. בחינת מקור המובהקות

1.7.2. כדי למצוא קבוצה ששונה מן השאר (ובכך יוצרת מובהקות) נשתמש בניתוחי המשך

1.7.3. אילו היינו בודקים כל צמד זוגות בעזרת T היינו מנפחים ערך אלפא באופן לא מוצדק

1.8. פלט SPSS

1.8.1. פלט SPSS המדווח על תוצאות המבחן

1.8.2. מובהקות גבוהה של 000. נציין ב- 001.>p

1.8.3. קשר לא מובהק (מעל 050.) נציין ב- 050.<p

1.8.4. סטטיסטיקה תיאורית

1.8.5. ניתוח שונות חד-כיוונית

1.8.6. ניתוח המשך

2. מובהקות סטטיסטית

2.1. המובהקות הסטטיסטית שמתקבלת מניתוח סטטיסטי

2.2. מתקבלת על סמך נוסחה פנימית של SPSS

2.3. רמת הבטחון

2.3.1. הסיכוי שהתוצאה שהתקבלה במדגם נכונה גם עבור האוכלוסייה

2.3.2. עוסקת ברמה בה אנו טוענים שהתוצאה אינה מקרית

2.3.3. במדעי החברה מקובל להתייחס לשתי רמות ביטחון: מקלה (95%) ומחמירה (99%)

2.3.4. מוגדרת ע"פ החוקר מראש

2.4. רמת המובהקות

2.4.1. הסתברות של טעות ברמת הבטחון

2.4.2. הערך המשלים להסתברות של רמת הבטחון

2.4.3. הערך הקריטי

2.4.3.1. הנורמה לכל מבחן סטטיסטי

2.4.3.2. מושפע מרמת המובהקות הרצויה, דרגות חופש (גודל המדגם פחות 2) וכיוון ההשערה

2.4.4. אם הערך המחושב גדול או שווה לערך הקריטי אז התוצאה תהיינה מובהקת

3. מבחני T

3.1. בדיקת הבדלים (פערי ממוצע) בין קבוצות

3.2. משתנים

3.2.1. משתנה בלתי תלוי יהיה דיכוטומי ויחלק את המדגם לשתי קבוצות

3.2.2. משתנה תלוי יהיה מסולם רווח/מנה ואת הממוצע שלו נרצה להשוות

3.3. השערות

3.3.1. השערת 1 תתמוך בפער בין קבוצות. השערת 0 תפריך זאת

3.3.2. השערת H1 תניח כי אכן יש הבדל בין קבוצות

3.3.3. השערת H0 תניח כי אין הבדל בין קבוצות

3.4. סוגי בחינה

3.4.1. מדגם אחד

3.4.2. שני מדגמים בלתי-תלויים

3.4.2.1. בדיקת הבדלים בין ממוצעים של שני מדגמים בלתי תלויים

3.4.2.2. בדיקת הפרש בין ממוצעי 2 קבוצות שאינן תלויות זו בזו

3.4.2.3. הנחות

3.4.2.3.1. ב-2 המדגמים N לא חייב להיות זהה

3.4.2.3.2. התפלגות נורמלית באוכלוסייה

3.4.2.3.3. הפער בין ממוצע אוכלוסיות שונה מ-0

3.4.2.3.4. המדגמים עשויים להגיע מאוכלוסיות בעלות שונות דומה או שונה

3.4.2.3.5. דרגות חופש שווה ל- N-2

3.4.2.4. סטיות התקן של האוכלוסיות בדרך כלל לא ידועות, ולכן יש לאמוד אותן על סמך סטיות התקן של המדגמים ולהניח הנחות שונות לגביהן

3.4.2.5. אופן יצירת מדגמים

3.4.2.5.1. השוואה בין 2 קטגוריות קיימות באוכלוסייה

3.4.2.5.2. הקצאה רנדומאלית של נבדקים לתנאי ניסוי שונים

3.4.2.6. נוסחה

3.4.2.6.1. t - יחסיות של הפרש הממוצעים

3.4.2.6.2. df=N-2=(n1+n2)-2

3.4.2.6.3. המונה הוא ממוצע הפער בין הזוגות, והוא יכול להיות חיובי או שלילי

3.4.2.6.4. המכנה הוא סטיית התקן של הפער חלקי שורש מספר הזוגות

3.4.2.7. פלט SPSS

3.4.2.7.1. פלט SPSS המדווח על תוצאות הבדיקה

3.4.2.7.2. טבלת סטטיסטיקה תיאורית

3.4.2.7.3. טבלת סטטיסטיקה היסקית

3.4.2.7.4. בפלט יש להסתכל על שורה שנייה בלבד רק כאשר sig של Levine מובהק

3.4.2.7.5. מובהקות גבוהה של 000. נציין ב- 001.>p

3.4.2.7.6. קשר לא מובהק (מעל 050.) נציין ב- 050.<p

3.4.3. שני מדגמים תלויים

3.4.3.1. בדיקת הבדלים בין ממוצעים של שני מדגמים תלויים

3.4.3.2. השוואה בין 2 קבוצות שיש ביניהן תלות

3.4.3.3. סטיות התקן של הפער באוכלוסיה בדרך כלל לא ידועה, ולכן אנו אומדים אותה על סמך סטיית התקן של הפער בין המדגמים

3.4.3.4. הנחות

3.4.3.4.1. גודל המדגמים (N) חייב להיות זהה

3.4.3.4.2. N = מספר זוגות

3.4.3.4.3. דרגות חופש שווה ל- N-1

3.4.3.5. אופן יצירת מדגמים

3.4.3.5.1. מדידת אותה קבוצת נבדקים פעמיים

3.4.3.5.2. השוואה בין שני נבדקים הקשורים זה לזה באותו המשתנה

3.4.3.5.3. זוגות שאנו מתאימים ביניהם לגבי משתני רקע רלוונטיים

3.4.3.6. נוסחה

3.4.3.6.1. המונה הוא ממוצע הפער בין הזוגות, והוא יכול להיות חיובי או שלילי

3.4.3.6.2. המכנה הוא סטיית התקן של הפער חלקי שורש מספר הזוגות

3.4.3.6.3. ככל שממוצע הפערים בין הזוגות גדול יותר הערך של t גדול יותר

3.4.3.6.4. ככל שהשונות של הפערים גדולה יותר הערך של t קטן יותר

3.4.3.6.5. ככל שמספר הזוגות גדול יותר הערך של t גדול יותר

3.4.3.7. פלט SPSS

3.4.3.7.1. פלט SPSS המדווח על תוצאות הבדיקה

3.4.3.7.2. טבלת סטטיסטיקה תיאורית

3.4.3.7.3. טבלת סטטיסטיקה היסקית

3.4.3.7.4. בפלט יש להסתכל על שורה שנייה בלבד רק כאשר sig של Levine מובהק

3.4.3.7.5. מובהקות גבוהה של 000. נציין ב- 001.>p

3.4.3.7.6. קשר לא מובהק (מעל 050.) נציין ב- 050.<p

3.5. אם המובהקות קטנה מרמת המובהקות המוגדרת הרי שתתקבל השערת המחקר

4. קורלציה

4.1. בדיקת קשר בין משתנים

4.2. לכל תצפית במשתנה אחד מותאמת תצפית במשתנה השני

4.3. בכל קשר מעורבים לפחות 2 משתנים

4.4. קשר אינו מעיד על סיבתיות

4.5. מציאת קיום קשר תאפשר הסקה סטטיסטית

4.6. מקדם מתאם

4.6.1. ערך מספרי שמתאר את הקשר בין שני משתנים

4.6.2. כיוון הקשר

4.6.2.1. כיוון ההשערה החד-צדדית

4.6.2.2. חיובי

4.6.2.2.1. ככל שמשתנה אחד עולה, השני עולה גם ולהיפך

4.6.2.2.2. קשר חיובי יהיה בעל מקדם מתאם חיובי

4.6.2.3. שלילי

4.6.2.3.1. ככל שמשתנה אחד עולה, השני יורד ולהיפך

4.6.2.3.2. קשר שלילי יהיה בעל מקדם מתאם שלילי

4.6.3. עוצמת הקשר

4.6.3.1. הערך המוחלט של המקדם מהווה עוצמת הקשר בין המשתנים

4.6.3.2. 0 מציין חוסר כל קשר לינארי

4.6.3.3. עוצמת הקשר מתחזקת כככל ש-|r| גדל

4.6.3.4. |1| מציין קשר לינארי מושלם

4.7. קשר סטטיסטי מבטא מצב בו קיימת מגמה של השתנות משותפת, כלומר שינוי בערכי משתנה אחד מלווה בשינוי בערכי המשתנה השני

4.8. מדדי קשר

4.8.1. פירסון

4.8.1.1. מתאים כאשר שני המשתנים הם מסולם רווח ומעלה

4.8.2. ספירמן

4.8.2.1. חישוב הקשר בין הדרגות של התצפיות

4.8.2.2. מתאים כאשר הסולם של המשתנה מהסולם הנמוך מבין שני המשתנים הוא סדר

4.8.2.3. שלבי חישוב

4.8.2.3.1. נמיר את המשתנים לסולם סדר ונדרג נתונים בסדר עולה

4.8.2.3.2. נמיין נתונים של משתנה אחד בסדר עולה

4.8.2.3.3. נשווה בין הדירוגים

4.8.3. חי בריבוע

4.8.3.1. מידת ההתאמה של התפלגות שכיחויות של משתנים כפי שהיא נצפית בפועל

4.8.3.2. מתאים כאשר שני המשתנים הם מסולם שמי בלבד

4.9. פלט SPSS

4.9.1. פלט SPSS המדווח על תוצאות המתאם

4.9.2. הערך בסוגרי r הוא דרגות חופש ותמיד יהיה N-2

4.9.3. מובהקות גבוהה של 000. נציין ב- 001.>p

4.9.4. קשר לא מובהק (מעל 050.) נציין ב- 050.<p