מעורבות האדם בסביבה

1. אמנות ותקנים

1.1. אמנות

1.1.1. קיוטו

1.1.1.1. הגבלת גזי חממה לאטמוספירה

1.1.2. מונטריאול

1.1.2.1. הדלדלות שכבת האוזון

1.1.3. ג'דה

1.1.3.1. הפחתת זיהום ים סוף

1.1.4. ברצלונה

1.1.4.1. הפחתת זיהום הים התיכון

1.1.5. יוהנסבורג

1.1.5.1. שמירה על מגוון המינים

1.2. תקנים

1.2.1. ISO

1.2.1.1. יש בה 350 תקנים: אויר קרקע רעש ומים

1.2.1.1.1. ISO 14000

1.2.1.2. כדי לקבל תקן זה על מוצר מסוים יש לבדוק קודם שאינו פוגע בסביבה וגם כאשר רוצים לקבל הלוואה מבנק לצורך פרויקט יש צורך בתקן זה על מנת לקבל את ההלוואה.

1.2.2. משמעות כלכלית

1.2.2.1. קל יותר ליצור קשרי מסחר עם חברות אחרות שדורשות תקנים אלו כדי לסחור איתן, החברות מגישות דוחות מדגישות בסיסמאות וכו'..

1.2.2.1.1. חברות לאומיות ובינלאומיות, ביניהם גם כאלו התורמות באופן ניכר לפגיעה באיכות הסביבה, משקיעות משאבים ניכרים במיצוב תדמית מתחשבת בסביבה, צובעות מוצרים בירוק(למשל אגד, מכריזות על מוצרים כמוצרים ירוקים, אקולוגיים ו/או ידידותיים לסביבה, ותורמות כספים (לעיתים דמי לא יחרץ) לנושאים סביבתיים. חברות התורמות תרומה משמעותית לפגיעה בסביבה מפרסמות דו"חות שנתיים המפרטים את פעולותיהן החיוביות בשמירה על איכות סביבה (למשל, חברת החשמל לישראל). העולם העסקי מוכן (לעיתים קרובות לא מתוך אלטרואיזם עסקי) להשקיע משאבים כלכליים רבים במיצוב החברות כ"ידידותיות לסביבה". מאידך, ההבנה הסביבתית של מרבית העולם העסקי לוקה בחסר.

2. אקולוגיה

2.1. הגדרה

2.1.1. מדע העוסק ביחסי הגומלין בין אורגניזמים לבין הסביבה בה הם חיים

2.1.2. Oikos – בית, Logos – לימוד, תורה

2.2. נושאים בהם עסקת האקולוגיה

2.2.1. השפעת גורמי סביבה על אורגניזמים(טמפרטורה, מים לחות גורמי דישון אור).

2.2.2. השפעת אורגניזמים על הסביבה(אופי הקרקע, חומרי דישון וכו'. )

2.2.3. דגמי גידול של אוכלוסיות(למשל: אוכלוסיית בני אדם, גדלה כל הזמן ומזהמת את הסביבה)

2.2.4. יחסי גומלין בין אוכלוסיות(טריפה ותחרות, שיתוף הדדי וכו').

2.3. יחסי גומלין בין האקולוגיה לתחומים המשיקים בביולוגיה

2.3.1. אבולוציה

2.3.2. פיזיולוגיה

2.3.3. גנטיקה

2.3.4. התנהגות

2.4. איכות הסביבה

2.4.1. הגדרה

2.4.1.1. מדע העוסק ביחסי הגומלין בין בני האדם לסביבה בה הם חיים

2.4.1.1.1. יחסי גמולין

2.4.2. יחסי גומלין בין תחומים משיקים

2.4.2.1. רפואה

2.4.2.2. אתיקה ומשפט

2.4.2.3. מדעי כדור הארץ

2.4.2.4. כלכלה ומנהל

2.4.3. נושאים בהם עוסקת איכות הסביבה

2.4.3.1. . זיהום סביבתי(אויר, קרקע מים וכו')

2.4.3.2. כלכלה סביבתית-עלות של נזקים סביבתיים ותיקונם.

2.4.3.3. אתיקה סביבתית, חקיקה סביבתית ומשפט סביבתי.

2.4.3.4. שינויים בשימושי קרקע (למשל, מעבר משטחים טבעיים לשטחי תעשייה, משטחים חקלאיים לשטחים עירוניים וכד')

2.5. מערכת אקולוגית

2.5.1. מאפיינים

2.5.1.1. פעילויות האדם משבשות את המחזורים הטבעיים, ובכך מסכנות את יציבותן של מערכות אקולוגיות.

2.5.1.2. כל מערכת אקולוגית היא מערכת פתוחה, שאנרגיה וחומרי הזנה נכנסים לתוכה ויוצאים ממנה.

2.5.1.3. היחידה הבסיסית של האקולוגיה – יחידה תפקודית שלמה (יחידה הוליסטית) גם אם היא נמצאת ביחסי גומלין עם הסביבה.

2.5.1.4. על פני כדור הארץ מצויות מערכות אקולוגיות רבות ומגוונות (לדוגמה: מדבריות, יערות, אגמים, ערבות עשב וכד').

2.5.1.5. האדם פועל בתוך מערכות אקולוגיות ומהווה חלק מהן ופעילותו מהווה חלק מכלל הפעילות המתרחשת במערכת האקולוגית.

2.5.1.6. מערכת אקולוגית מורכבת מיצורים חיים ומסביבתם הפיזית, הקשורים יחדיו באמצעות זרימה חד-כיוונית של אנרגיה ותנועה מחזורית של חומרים (למשל: מים, פחמן, חנקן, זרחן ועוד).

2.5.2. שיווי משקל

2.5.2.1. הפרעה

2.5.2.1.1. מתאפיינת ב3 מדדים

2.5.2.1.2. הגדרה

2.5.2.1.3. מתאפיינת גם ע"י

2.5.2.2. עמידות

2.5.2.2.1. יכולתה של המערכת האקולוגית להימנע מיציאה ממצב של שיווי משקל עקב הפרעה. ככל שהמערכת עמידה יותר, כך יהיה קשה יותר להוציאה ממצב של שיווי משקל.

2.5.2.3. סבילות

2.5.2.3.1. כושרה של מערכת אקולוגית שהופרעה לשוב במהירות למצב שלפני ההפרעה. ככל שהמערכת מתאפיינת בסבילות גבוהה יותר, כך היא תחזור למצב של שיווי משקל במהירות רבה יותר.

2.5.2.4. מצבי שיווי משקל

2.5.2.4.1. יציב

2.5.2.4.2. רופף

2.5.2.4.3. אם מערכת היא בעלת עמידות גבוהה וגם בעלת סבילות גבוהה כך היא תהיה יותר יציבה ותצא פחות משיווי משקל. זה רלוונטי בכל אספקט, במקרה הזה נכון גם במבט של איכות סביבה.

2.5.2.5. יציבות

2.5.2.5.1. הגדרה

2.5.2.5.2. יציבות מקומית ויציבות גלובלית

2.5.2.6. יציאת המערכת האקו' משיווי משקל

2.5.2.6.1. כאשר ההפרעה גבוהה יותר מכושר היציבות של המערכת.

2.5.2.6.2. תדירות הופעת ההפרעות גבוהה והן סמוכות זו לזו.(תדירות גבוהה של הפרעות קטנות).

2.5.2.6.3. כמה הפרעות שונות שמגיעות בבת אחת(גם אם כל הפרעה בנפרד בעלת עוצמה נמוכה).

2.5.2.6.4. כאשר למשל הכדור נופל- המערכת תגיע למצב אחר של שיווי משקל והוא לאין שיעור יותר גרוע. והיא לא תוכל לחזור לשיווי משקל הטוב הקודם. להרים את מערכת האק' חזרה לשיווי משקל הקודם קשה עד בלתי אפשרי.

2.5.3. עקרון הזהירות המונעת

2.5.3.1. משומש מאוד ע"י אנשי איכות הסביבה למשל סיגריות עד שנות ה60: לא ידעו לגמרי מה השפעתן ולא היה אפקט ברור וכיום זה ידוע- עד שזה לא מוכח כ"לא מזיק" זה נחשב מזיק.

2.5.4. תאוריית ההפרעה הבינונית

2.5.4.1. תאוריה הטוענת כי כאשר מתקיימת במערכת אקולוגית הפרעה שעוצמתה בינונית מגוון המינים יהיה הגבוה ביותר.

2.5.4.1.1. דוגמא: דשא שמקבל דליפה מביוב- אם יש דליפה קטנה וקצרה של שפכים זה יהיה יעיל ומדשן עבור הדשא, אבל הצפה ארוכה תהרוס את הדשא לגמרי. דוגמת שריפה נכונה גם כן.

2.5.4.2. בהתאם לתיאוריה זו מקורו של המגוון הגבוה הוא בכך שהפרעות בעוצמה נמוכה, שתדירותן נמוכה והן אינן מופיעות במקביל, מעלות את ההטרוגניות של המערכת, ולכן מעלות גם את מספר הנישות הניתנות לאיכלוס.

2.5.4.3. פיתוח התאוריה: הפעולה היא זהה ואם יש כניסה בהפרעה של חומרים רעילים- יהיה אפקט שלילי כבר בריכוזים נמוכים.

2.5.5. בריאות המערכת האקולוגית

2.5.5.1. מתייחס להערכת מצב המערכת(ניתן להשוות למונח "בריאות האדם"). באמצעות אינדיקטורים ניתן להעריך בריאות מערכת אקולוגית, ישנם אינדקסים משוכללים שבאמצעות שכלולם ניתן לתת דו"ח מצב של המערכת האקולוגית. לדוגמא: נחלים – מצב בריא נחל שהטוואי שלו נראה טבעי. מצב לא בריא- נחל שהטוואי שלו שונה ע"י אדם וניתן לראות זאת. בנחל בריא כושר העמידות וסבילות יהיה גבוה יותר מהנחל הלא בריא.

2.5.6. שירותי המערכת האקולוגית

2.5.6.1. מונח ששם את האדם במרכז, מדבר על כל אותם דברים טובים שמערכות אקולוגיות עושות לנו. הערך הכלכלי של שירותי המערכת האקולוגית בעולם הוא 33 טריליון$ בשנה. המונח מתייחס לתועלת שהמערכת האקולוגית יכולה להביא לאדם בטווח הארוך. הגישה המקובלת גורסת כי ככל שבריאות המערכת האקולוגית טובה יותר, כך שרותי המערכת האקולוגית יהיו גבוהים יותר ולהיפך, ככל שרמת ההפרעות הסביבתיות במערכת האקולוגית גבוהה יותר, כך יפחתו שרותי המערכת . על מנת לשמר רמה גבוהה של שרותי המערכת האקולוגית יש להפחית את עוצמת הפגיעה בה ולנצל אותה ניצול בר קיימא, כלומר ניצול שאינו פוגע

2.5.6.1.1. . טיהור אוויר ומים

2.5.6.1.2. מיתון שיטפונות ושנות בצורת

2.5.6.1.3. שימור קרקעות ופוריותן, יצירת קרקעות.

2.5.6.1.4. נטרול רעלים ופירוק מזהמים.

2.5.6.1.5. האבקה של גידולים חקלאיים וצמחייה טבעית.

2.5.6.1.6. שמירה על מאגר גנים והפצת זרעים.

2.5.6.1.7. מחזור חומרי דישון.

2.5.6.1.8. ממשק מזיקי חקלאות ע"י אויבים טבעיים(הדברה ביולוגית).

2.5.6.1.9. הגנה מפני קרינה אולטרה סגולית מזיקה.

2.5.6.1.10. אספקת יופי אסטתי.

2.5.7. כלכלה ושירותי המערכת האקולוגית:

2.5.7.1. דוגמא: בניו יורק היה אגן ניקוז שקיבל מים שטוהרו ע"י הטבע. במהלך השנים גברה זרימת שפכים לאגן עד לכך שאיכות המים ירדה מתחת לתקנים ולכן היה צורך לשדרג את איכות המים ע"י 1. לבנות מתקן טיהור בעלות 6.3 מיליארד$ בשנה. 2. לשקם את הבריאות האקולוגית של אגן הניקוז ע"י קניית שטחים חיוניים ומתקני טיפול בשפכים-1.5 מיליארד דולר-יותר זול מאופציה 1.

2.5.8. לסיכום

2.5.8.1. מערכת אקולוגית מתאפיינות בעמידות סבילות ויציבות – תכונות לשמירה על שיווי משקל, אבל הפרעות בתדירות גבוהה יכולה להוציאן משיווי משקל. מאידך פועלות על המערכות האקולוגיות הפרעות, ובמידה ועוצמתן רבה או תדירותן גבוהה, הן יכולות להביא ליציאת המערכת משיווי משקל . כאשר המערכת האקולוגית בריאה, יכולתה להתמודד עם הפרעות טובה יותר. ככל שכמות ועוצמת ההפרעות גדלות, בריאות המערכת פוחתת פגיעה בבריאות המערכת האקולוגית פירושה- הפחתה ברמת שירותי המערכת שלה יש השלכות חמורות.

3. התפתחות האוכלוסייה האנושית

3.1. גורמים משפיעים

3.1.1. רבייה

3.1.2. תמותה

3.1.3. הגירה

3.1.3.1. הגירה פנימית

3.1.3.2. הגירה חיצונית

3.2. דורות

3.2.1. גידול האוכלוסייה כאשר הדורות נפרדים, כל פרט מוחלף ע"י צאצאיו:

3.2.1.1. מספר פרטים שיוצרו בדור t+1/מספר פרטים שיוצרו בדור t =R0

3.2.2. האוכלוסייה גדלה בטור הנדסי.

3.2.3. קצב גידול האוכלוסייה הוא קצב מעריכי (אקספוננציאלי) ונקבע ע"י R0

3.2.4. דורות חופפים: הורים מביאים צאצאים שהופכים גם הם להורים אך ההורים לא מתים אלא מביאים צאצים נוספים

3.2.5. אפשרויות

3.2.5.1. R0=1

3.2.5.1.1. האוכלוסייה תישאר בגודל קבוע

3.2.5.2. R0>1

3.2.5.2.1. האוכלוסייה תגדל, ככל שזה מתרחק מ-1 האוכלוסייה תגדל מהר יותר.

3.2.5.3. R0<1

3.2.5.3.1. האוכלוסייה תקטן ותנוע לעבר הכחדה וככל שזה מתרחק מ-1 זה יקטן מהר יותר.

3.2.6. זמן הכפלה של אוכלוסייה:

3.2.6.1. ככל שמקדם גידול האוכלוסייה יהיה גדול יותר זמן ההכפלה יהיה קצר יותר

3.2.6.2. לוקח לאוכלוסייה בעולם להכפיל את עצמה בכ23 שנים

3.3. כושר הנשיאה של השטחK

3.3.1. הגורם המגביל את גודלן של אוכלוסיות: ללא גורמים מגבילים אוכלוסיות של אורגניזמים היו גדלות עד אין סוף, הגורם המגביל הוא כושר הנשיאה של השטח, כאשר מתקרבים לכושר הנשיאה של השטח קצב גידול האוכ' נעצר ואין גידול של האוכ' מעבר לכושר הנשיאה, הכושר הנשיאה הוא מספר האורגניזמים שיחידת שטח יכולה לקיים:

3.3.2. תכולה אנרגטית ליחידת יבולX יבול ליחידת שטח X שטח צריכה אנרגטית לאדם לשנה

3.3.3. במקרים רבים כושר הנשיאה של השטח משתנה עקב שינוי בתנאי הסביבה, לכן גודל האוכלוסייה לא קבוע-כערך כושר הנשיאה אלא מתנדנד סביבו. כאשר התנודות בתנאי הסביבה גדולות, גם התנודות בכושר האוכלוסייה גדולות.

3.3.4. אוכלוסיית האדם היא האוכלוסייה היחידה שלא מתיישרת עם כושר הנשיאה. כאשר יש חצייה משמעותית של כושר הנשיאה צפויה התפוצצות אוכלוסין. על מנת לקיים אוכלוסייה הולכת וגדלה יש צורך בהגברה של אמצעי ייצור

3.3.4.1. תוצאה

3.3.4.1.1. ניצול הולך וגובר של משאבי כדור הארץ, עד לרמה הפוגעת בכושר התחדשותם. ישנה עלייה בייצור המזון בעולם בדגש על מדינות מתפתחות, הגידול לייצור מזון לנפש לא מצליח להדביק את גידול האוכלוסייה זה בא לידי ביטוי בהגדלת הביקוש וזה אומר עליית מחירים.

3.4. לסיכום

3.4.1. עיקר הגידול באוכלוסייה האנושית מתרחש במדינות מתפתחות שכושר הייצור הנוכחי נמוך יחסית.

3.4.2. קצב גידול האוכ' גדל במיוחד ב1000 השנים האחרונות. בכל פעם שהאוכ' מתקרבת לערך כושר הנשיאה של העולם היא משנה את כושר הנשיאה.

4. ניצול יתר של משאבי סביבה

4.1. ניצול משאבי מזון

4.1.1. על מנת לספק את הדרישה הגוברת למשאבי מזון חלה עד שנות ה-90 עלייה ביצור מזון לנפש בעולם, אולם החל מאמצע שנות ה-90 חלה עצירה במגמת הגידול בייצור המזון, והחל משנת 2000 ניתן אף להצביע על מגמת ירידה מסוימת. הדרישה המוגברת למזון העלתה את ניצול הקרקעות לחקלאות, אך בשל הגידול המהיר של האוכלוסייה האנושית השטח החקלאי לנפש ירד ב50 השנים האחרונות.

4.1.1.1. - ניתן לראות מגמת עלייה בייצור הגרעינים העולמי הכולל אולם ייצור הגרעינים לנפש מלמד על עצירה בגידול החל משנות ה-70 ומאז שנות ה-90 ניתן אף להצביע על ירידה.

4.1.1.2. ניתן לראות גידול של פי 5 בייצור חיטה ב50 השנים האחרונות אך זה קורה בעיקר באסיה אירופה וצפון אמריקה שהן מהוות גם את מוקדי ייצור החיטה בעולם, לעומת אמריקה הדרומית ואפריקה ששם הייצור נמוך במיוחד.

4.1.1.3. - ביבשת אפריקה ניתן לראות מגמה כללית של ירידה ביצור המזון במיוחד עד אמצע שנות ה-80, מגמה זו נעצרה ואף התהפכה מאמצע שנות ה-80 ועד שנות ה-2000.

4.1.2. עלייה בייצור מזון לצד ירידה בשטח חקלאי פירושה שימוש בשיטות אגרו חקלאיות אגרסיביות. התוצאה- ניצול יתר של קרקעות חקלאיים וגידול ניכר בקרקעות הפגועים שאינם מתאימים עוד לחקלאות, התופעה של הרס קרקעות חקלאיים היא תופעה גלובאלית אך היא בולטת במיוחד באפריקה. התוצאה-רעב. בשנים האחרונות מגדילים את השטח החקלאי אך זה עדיין לא מספיק לעומת האוכלוסייה, כתוצאה מניצול יתר יש לנו הרס מוגבר של קרקעות, יש הדרדרות של זמינות המזון לאדם. דרך להתגבר על הרס של קרקעות היא באמצעות דישון אבל זה משבח את הקרקע לתקופה מסוימת אך בשלב מסוים הקרקע נהרסת. יש מדינות שנוקטות באסטרטגיה שהם קונות חומר גלם מרצות אחרות ולא משתמשות באנרגיה שלהן כדי שביום שייגמר הנפט במדינות אחרות יישאר להן(מדינות כמו ארה"ב).

4.2. ניצול משאבי אנרגיה

4.2.1. במקביל לגידול האוכ' חלה בעולם ב150 השנים האחרונות עלייה בשימוש במשאבי אנרגיה. צריכת האנרגיה לנפש קשורה קשר ליניארי מובהק לתוצר הלאומי הגולמי לנפש. העלייה בשימושי אנרגיה היא של אנרגיה מדלק נוזלי, מגז ומאנרגיה חשמלית. העלייה העיקרית היא בניצול אנרגיה ממקורות נוזליים, בעיקר נפט גולמי. לעומת זאת חלה ירידה בשימוש באנרגיה ממקור מוצק(פחם ועץ). -מאזן משאבי הנפט בעולם הוא שלילי -מודלים שונים חוזים ירידה חדה בייצור הנפט הגולמי בעולם, התחזית היא שבשנת 2075 ירד יצור הנפט הגולמי לרמה של שנות ה60 של המאה ה-20. התוצאה: עלייה חדה במחירי הנפט העולמי, למרות זאת הגידול בביקוש לאנרגיה אינו צפוי להיעצר, עיקר הביקוש צפוי להיות לנפט גולמי ובמקביל לגז טבעי ולפחם. עד שנת 2030 צפוי כי הדרישה כמעט ותוכפל בהשוואה להיום. משאבי אנרגיה מתכלים פזורים עדיין ברחבי העולם, אך כמותם מוגבלת וניצול יתר שלהם יוביל להתדלדלותם.

4.3. ניצול של משאבי מים

4.3.1. כידוע רב המים בעולם מלוחים ומעט מהם מתוקים, מרבית המים המתוקים אצורים בקטבים. המים הזמינים בעולם מתמחזרים כל הזמן במחזור קבוע. המים מתאיידים מהים והיבשה ונאצרים באטמוספירה כאדים ואז כאשר זה מתאבה זה חוזר לקרקע בצורת גשם-מחלחל למי תהום או זורם למי נגר עילי למקווי מים או דרך נחלים בחזרה לים. המשאבים מים, אנרגיה ומזון קשורים אחד בשני-עלייה בייצור המזון יגרום לעלייה בשימוש המים כי צריך מים כדי לייצר מזון ועל מנת לייצר מים(התפלה) דרושה אנרגיה ולכן על מנת להגדיל משאב מדולל אחד אנחנו מדללים משאב מדולל אחר. הגידול בשאיבות הוא בעצם תוצאה נטו של גידול אוכלוסייה ולא בגלל שכל אחד צורך יותר. רמת הצריכה של כל אדם לחוד נשארה קבועה במאה שנים האחרונות. במקביל לגידול העולמי חלה עלייה בניצול מקורות המים ובשטחי החקלאות המושקים במים. אבל מגמת העלייה בכמות המים לאדם מתונה בהרבה ולמעשה החל משנות ה-60 לא חלה כל עלייה בכמות המים לאדם. במרבית אזורי העולם אין מחסור חמור במים. מחסור חלקי במים יש באזורים נרחבים יותר-ברצועות המדבריות.

4.3.2. זמינות המים במזה"ת

4.3.2.1. המדינה העשירה ביותר היא עירק(פרת וחידקל), תורכיה וסוריה עשירות יחסית, ישראל לבנון עניות וירדן הענייה ביותר. בחצי האי ערב משאבי המים המתוקים המתחדשים נמוכים ביותר אך במדינות אלה לא חסרים מים בגלל התפלה.

4.3.3. זמינות המים בשאר העולם

4.3.3.1. למרות שבמרבית אזורי העולם אין מחסור במים, קיימים אזורים נרחבים בהם אין לאנשים נגישות למי שתייה זורמים. מפת האזורים בהם לא קיימת נגישות למי שתייה אינה חופפת בהכרח את מפת האזורים בהם קיים מחסור במים.

4.3.4. מסקנה

4.3.4.1. מחסור במי שתייה זמינים באזורים נרחבים אינו מלמד על מחסור אמיתי במים אלא על העדר טכנולוגיות לניצול המים הזמינים.

4.3.5. צרכני המים

4.3.5.1. החקלאות היא הצרכנית הגדולה ביותר אבל המגזר הביתי עולה בגלל הגידול באוכלוסייה, האחרון הוא הסקטור התעשייתי.

4.3.6. מים בישראל

4.3.6.1. הישראלי הממוצע תמיד נמצא בגרעון מבחינת צריכת מים - אקוויפר ההר והחוף נמצאים באופן קבוע בגרעון מים מתוקים עקב שאיבת יתר כתוצאה מכך חלה תופעה של תזוזת הפאן הביני מזרחה, המים המתוקים והמים המלוחים לא מתערבבים ביניהם בגלל הצפיפות אבל כתוצאה משאיבת יתר מי ים מלוחים חודרים לאקוויפר החוף וחלה המלחה בלתי הפיכה של בארות. התעשייה צורכת מים באופן יציב אבל מרבית המים הנצרכים ע"י התעשייה הופכים לשפכים.

4.3.7. פתרונות למחסור במים

4.3.7.1. הפתרון האולטימטיבי למחסור במי שתייה הוא התפלת מי ים שזמינותם הגלובלית גבוהה, אולם תהליך ההתפלה יקר ודורש משאבי אנרגיה גדולים שגם הם נמצאים במחסור. פתרון זה הוא הפתרון העתידי לבעיית מחסור המים בישראל. ניתן לנצל אנרגיית שמש להתפלת מים ובכך להפחית את השקעת האנרגיה הלא מתחדשת. במרבית המדינות בהן אין נגישות למי שתייה חסרים ידע טכנולוגי ומשאבים כלכליים לניצול טכנולוגיות ההתפלה הקיימות.

5. זיהום סביבתי

5.1. הגדרה

5.1.1. החדרת פסולת למקור מים, לקרקע או לאוויר. כניסה של מידע זר ולא רצוי לתוך המערכת האקולוגית-תלוי הקשר, בהתאם לכך הכניסה תוגדר או לא תוגדר כזיהום.(לדוגמא: הכנסת של משאית זבל עופות למאגר מי שתייה תוגדר כזיהום חמור לעומת זאת הכנסה של אותה כמות זבל, לבריכת דגים באותו נפח תוגדר כפעולה רצויה להעלאת יבול הדגים.

5.2. סוגי זיהום

5.2.1. זיהום כימי

5.2.1.1. הזיהום המוכר והנפוץ ביותר ניתן לחלק את הזיהום הכימי ברמות שונות של חלוקה:

5.2.1.1.1. חלוקת הזיהום

5.2.1.1.2. השפעות גלובליות

5.2.2. זיהום תרמי

5.2.2.1. העלאת הטמפרטורה של הסביבה למשל, ממי קירור של תחנות כוח.

5.2.3. זיהום מקרינה

5.2.3.1. קרינה מייננת

5.2.3.1.1. קרינה זו גורמת לשינוי במבנה החומר הגנטי בתאים(למשל:U.V , קרינה רדיואקטיבית(האנרגיה הגרעינית נחשבה לאנרגיה נקייה שאינה מזהמת אך בעקבות אסון צ'רנוביל חלה עלייה במודעות לקרינה מכורים גרעיניים וחלה ירידה משמעותית בהקמת כורים כאלה בעולם.)

5.2.3.2. קרינה בלתי מייננת

5.2.3.2.1. קרינה שאינה גורמת לשינוי במבנה החומר הגנטי בתאים(למשל: אור, קרינת מיקרו, קרינת אולטרה-סאונד). בעבר היא נחשבה לקרינה בטוחה אך בשנים האחרונות גוברת המודעות לסכנות הנגרמות גם מקרינה זו(מיקרו-גלים, טלפונים ניידים).

5.2.4. זיהום גנטי

5.2.4.1. הכנסה מכוונת/ לא מכוונת של מינים לסביבות גידול גרמה נזק אדיר לדוגמא: הכנסה של נסיכת הנילוס לאגם ויקטוריה גרם לשואה אקולוגית, למעלה מ-200 מיני דגים הוכחדו וזה גרם להרעה חמורה במי האגם גם בישראל אנו עדים לזיהומים גנטיים כתוצאה מפלישת מינים אקזוטיים. לדוגמא: הצמח שיטה מכחילה הוכנס לארץ כצמח לייצוב הקרקע בצידי דרכים וכעת הוא מתרבה ללא שליטה, משתלט על שטחים נרחבים וגורם לדחיקתם של מינים רבים. כנ"ל לגבי הדררה- התוכי הירוק שדוחק מיני עופות מקומיים וגורם לנזקים כלכליים משמעותיים במטעים של עצי פרי.

5.2.5. זיהום ביולוגי

5.2.5.1. שחרור לסביבה של חומרים ביולוגיים מזיקים(חיידקים, ווירוסים, פטריות ומזיקים אחרים).

5.2.6. זיהום רעש

5.2.6.1. יצירת רעש מעבר לרמה הטבעית.

6. כלכלה סביבתית

6.1. תחום שהולך ומתפתח ותופס נפח- יחסי גומלין בין כלכלה לסביבה. כלכלה משפיעה תמיד על הסביבה, הסביבה גם משפיעה על הכלכלה.

6.1.1. דוגמא

6.1.1.1. בוש הבן החליט לא לקיים את אמנת קיוטו ולתת עדיפות לכלכלה האמריקאית, הוא העדיף את טובת כלכלת ארה"ב על פני הסביבה, כתוצאה מכך מדינות אירופה לא הצטרפו אליו למלחמת המפרץ השנייה, זה גם פגע בשיתוף הפעולה הכלכלי בין ארה"ב למדינות אירופה.). - הוצאת/השארת כלובי הדגים באילת- פורק ע"י אישורי בנייה. - הקמת תחנת הכוח הפחמית באשקלון-בסוף עשו תחנה רב-דלקית-מעבר לשימוש בדלקים עניי גופרית. בשביל צמיחה כלכלית- יש צורך של ייצור וניצול משאבים- פגיעה בסביבה.

6.2. תופעות גלובליות הצפויות להשפיע על הכלכלה העולמית

6.2.1. גשם חומצי- שטחים שלמים לא יכולים לגדול עקב חומציות הקרקע, מחלות דימנטיות- מתכות שמחלחלות למים(אלצהיימר לדוגמא)

6.2.2. החממות גלובלית- משמעות כלכלית של טריליוני דולרים.

6.2.3. הידלדלות שכבת האוזון- הלחץ נוצר מהציבור ואילץ ארגונים לטפל בבעיה הסביבתית.

6.2.4. כריתה והרס של יערות- כריתה בעיקר בדרום אמריקה, הקרקעות מיועדות לחקלאות אבל אחרי 5 שנים נסחפות הקרקעות ואי אפשר לגדל עליהן.

6.2.5. המשבר העולמי במגוון המינים- בגלל פעילות האדם יש הכחדה המונית של מינים על פני כדור הארץ. קצב ההכחדה של החיות היה גבוה מקצב ההכחדה של כל הדינוזאורים. יש המון מינים שנכחדים ועדיין לא יודעים שהם קיימים בכלל(בעיקר באזורי היערות הטרופיים).

6.3. יחסי גומלין כלכלה סביבה לכאורה אינטרסים מנוגדים

6.3.1. - מטרה כלכלית- למקסם את הרווח בעלות מינימלית תוך שימוש בטכנולוגיות שמטרתן לניצול מקסימלי של משאבים.(משאבי אנרגיה/מים/טבע/מחצבים). - יש מחיר סביבתי ניכר- להשגת המטרה הכלכלית- בא לידי ביטוי בפגיעה ברווחת הציבור. - מטרה סביבתית- שמירה על איכות מקסימלית של סביבת האדם תוך ניצול יתר של משאבי טבע- לרווחת הציבור, יש מחיר כלכלי ניכר להשגת המטרה הסביבתית, בא לידי ביטוי בעלויות ייצור(למשל: התקנת קולטנים למזהמים בארובות תחנות לייצור אנרגיה, שימוש במקורות אנרגיה יקרים יותר ומזהמים פחות). מחיר סביבתי בא לידי ביטוי בפגיעה באינטרסים של הציבור.

6.3.1.1. האם ניתן ליישב בין האינטרסים המנוגדים בצורה אופטימלית?

6.3.1.1.1. הבעיה: מקסימיזציה של אינטרס אחד של הציבור באה על חשבון אינטרס אחר של הציבור ולהיפך. פתרון: מציאת נק' איזון אופטימלית בין רצון המשק ורווחת הציבור. ככל שכמות הזיהום עולה- העלות השולית לטיפול בנזקים הסביבתיים עולה ומצד שני יש את העלות השולית של הפחתת הזיהום. נק' האיזון בין העלות השולית לטיפול הסביבתי והעלות השולית של הפחתת הנזקים היא נק' התקן- תקן סביבתי. מצד אחד לתקן את הנזק הסביבתי אבל עד נק' מסיימת מצד שני-עד מתי זה לא מזיק? עיין ערך גרף במצגת-חשוב - כל תקן הוא פשרה בין הסיכון שאני מוכן לקחת על עצמי לבין העלות למניעת הסיכון (התקן לא מבטיח שאני לא אפגע מזה) גם זיהום מתחת לתקן יש סיכוי סביר להיפגע. התפיסה שבה חברה מבינה את המושג תקן הוא לא נכון. קביעת תקן איכות סביבה שקולה לקביעת נקודת האיזון הרצויה בין נזק לעלות. אנו שואפים למזער את הנזק הסביבתי, אולם אין לגזור מכך שתמיד נצליח למנוע כל נזק סביבתי. - מניעת כל נזק סביבתי עלולה לגרור את הגדלת העלויות ההפחתה לרמה כה גבוהה עד שהציבור לא יהיה מוכן לעמוד בהן. - האם המשמעות של אי הגעה למניעת כל נזק סביבתי פרושה "הפקרת בריאות הציבור"? התשובה היא לא, מלבד היעד של שמירה על איכות קיימים יעדים חברתיים ולאומיים אחרים, שגם הם חשובים ומועילים. גם יעדים אלה דורשים הפניית משאבים .

6.4. צמיחה כלכלית

6.4.1. קיים הכרח לצמיחה כלכלית כל הזמן- האוכ' גדלה כל הזמן ואז יש צורך בגידול הצמיחה.- מדינות מתפתחות חייבות לקיים שיעור צמיחה כלכלית של 3% בשנה על מנת להשיג שווין עם המדינות המפותחות אולם אם הם יעשו שימוש במנועי הצמיחה הקיימים כיום להשיג את קצב הצמיחה הנדרש, צריכת האנרגיה של המדינות המתפתחות תוכפל פי5. אנגולה כל שנה מתפתחת בשיעור של 30%-35%, ישראל לצורך ההשוואה מתפתחת בשיעור של 3%-3.5% כל שנה, מדינות מתפתחות מראים אחוזים גבוהים כי הסף ההתחלתי שלהם מאוד נמוך. סין- צריכה המון אנרגיה- היא יצרנית וצרכנית הפחם הגדולה בעולם ולרוע מזלם אין להם נפט והם הקונה העיקרי מאירן, לכן כל סנקציה שעומדת בפני אירן, סין נותנת וטו מידי. יפן- מה שהכריע אותה במלחמת העולם השנייה היה בעיקר עצם העובדה שהם חסרי מקורות אנרגיה, זה לא באמת בגלל פצצת האטום, היפנים יסתמכו תמיד על כורים גרעיניים כי אין להם משאב אחר. זמינות של אנרגיה וחומרי גלם מגביל מאוד צמיחה.

6.5. מה החלק של המדינות המתפתחות בצמיחה הכלכלית העולמית?

6.5.1. חלק עצום- המדינות הצומחות ביותר בעולם הן גם היקרות ביותר בעולם(הכל מיובא). בשנות ה-80 הצמיחה הכלכלית של המדינות המתפתחות למעשה נעצרה לחלוטין- גרם לחוב מצטבר לעולם השלישי בסך טריליון$ פלוס ריבית שנתית של 60 מיליארד$. במדינות המתפתחות הללו נוצר מעמדיות- מעמד עשיר מאוד ורב העם לא נהנה מהצמיחה הזו. - בקנה מידה עולמי- הכסף זורם מהעולם השלישי למדינות המפותחות במקום שיזרום מהמדינות התעשייתיות אל המדינות המתפתחות. המדינות המתפתחות מוכרות יחסית זול את משאבי הטבע ואחר כך קונות ביוקר את המוצרים המוגמרים שנוצרו ממשאבי הטבע הללו, המשק שלהם לא מסוגל לתפעל ולעבד(דוגמא של אירן ובתי זיקוק). בתוך המדינות המתפתחות יש שכבה מאוד קטנה של אנשים שנהנים. המדינות המתפתחות העניות מתאפיינות במשקים קטנים עם תהליכי ייצור "משפחתיים" . המדינות המתפתחות זקוקות לסיוע כספי על מנת לסייע להם לתעש את החקלאות שלהן אבל אם המשק הייצרני במדינות המתפתחות יהפוך להיות מתועש, הן יהוו תחרות למדינות המפותחות. לכן, הסיוע המוגש למדינות המתפתחות הוא במוצרים מוגמרים ולא באמצעי יצור.

6.5.1.1. התוצאה

6.5.1.1.1. מוצרי המזון המופצים במדינות המתפתחות מופצים בהן ללא עלות (בחינם) . התלות של המדינות המתפתחות בסיוע המגיע אליהן מבחוץ הולכת וגדלה. הנזק הנגרם למשק של המדינות המתפתחות כתוצאה מהסיוע גדול מהתועלת שבסיוע. מאידך המדינות המתפתחות מזרימות גם כסף(לרכישת מוצרים) וגם תוצרת(חומרי גלם) אל המדינות המתועשות.

6.5.2. הכלכלה הסביבתית של המדינות המתפתחות

6.5.2.1. נוצר מצב שמדינות מתפתחות לא רק מוכרות חומרי גלם אלא פתרונות למפגעים- מדינות אירופה משלמות למדינות מושחתות באפריקה לשים את החומרים הרעילים שם והמפגעים מועברים למדינות המושחתות כי לשליטים שם לא אכפת מה קורה לאוכלוסייה המקומית.

6.5.3. תהליכים עיקריים המתרחשים במדינות אלה:

6.5.3.1. - הרס יערות גשם- בכל האזור הטרופי נכרתים 10 עצים לכל עץ שניטע מחדש, ביבשת אפריקה נכרתים 29 עצים לכל עץ שניטע מחדש, ללא משאבי הטבע שלהן, למדינות המתפתחות אין מה למכור בשוק העולמי. - מדבור

6.6. פיתוח בר קיימא

6.6.1. ניצול של אותו חלק שלא פוגע בהתחדשות של המשאב ובכוח הייצור שלו. ועידת האו"ם החליטה כי על מנת להקטין את ההשפעה השלילית שיש לצמיחה העולמית על הסביבה ולעבור לפיתוח בר קיימא יש לגרום ל: - שינויים בערכים חברתיים וביעדים חברתיים. - שינויים בתמריצים. - שינויים בתהליכי קבלת החלטות.

6.6.1.1. כיצד?

6.6.1.1.1. - הקטנת שיעור גידול האוכלוסייה. - ייעוד תקציבים לנושאים סביבתיים ולמנוע הפחתה או שינויי יעוד לתקציבים אלה. - ליזום שינויים שמעודדים תהליכי פיתוח הפוגעים בסביבה כמו תהליכי מדבור. דוגמאות: ביטול סובסידיות לחקלאות הכוללת שימוש יתר במשאבי מים, מניעת מכירה בחסר ע"י הממשלה של נכסים ציבוריים.

6.6.2. כיצד להביא להתרחשות השינויים

6.6.2.1. - הייצור החקלאי צריך להתמקד במדינות המתפתחות ולא במדינות המפותחות, כיום זה תהליך מעוקר מתוכן בגלל מכירה בהיקף של עודפים חקלאיים ממדינות המערב. - יש להפחית את עלות האנרגיה ליחידת ייצור- ניתן לעשות זאת ע"י הגדלת המיחזור של חומרים (הגדלת הייצור תגרום גם להפחתת פליטות המזהמים לסביבה) - יש לעבור מכלכלה ליניארית לכלכלה מחזורית - לאחד תהליכים של קבלת החלטות כלכליות ולקבל החלטות סביבתיות.

6.7. כלכלה ליניארית

6.7.1. להסתכל על הדגם בסיכום

6.7.2. בממוצע רק 6% מהמשאבים הנלקחים מהסביבה, הופכים לחומרים במוצרים, שאר 94% הם פסולת. האם זו באמת פסולת? אם אני לוקח את הפסולת הזו ומנצל אותה אז אני יוצר כלכלה סביבתית. - מבשלת בירה- הפסולת מושלכת לים ופוגעת במאכלסי האזור הרדוד. - גידול עופות- הפסולת מפוזרת כדשן בשדות חקלאיים, העודפים נערמים ותורמים ליצירת גז מתאן(גז חממה). - גידול פטריות- הפסולת מפוזרת כדשן בשדות חקלאיים. - גידול דגים- הבוצה מנוקה מהבריכות ומושלכת. שורה תחתונה- כמויות גדולות של פסולת לא מנוצלות.

6.8. כלכלה מחזורית

6.8.1. להסתכל על הדגם בסיכום

6.8.2. הפסולת של תהליך אחד מהווה חומר גלם לתהליך אחר. טיפול מחזורי בפסולת מבשלת בירה-------> הפסולת משמשת כדשן לגידול פטריות שמשמשות להעשרת מזון לעופות, הפסולת של העופות עוברת קומפוסטציה ומפוזרת כדשן לגידול דגים(נוצר פחות מתאן). הבוצה של הדגים משמשת כמצע לגידול הידרופוני. שורה תחתונה: כמויות גדולות של פסולת לא מנוצלות.

6.9. הערך הכלכלי של איכות הסביבה

6.9.1. איך מעריכים את הערך הכלכלי של איכות הסביבה? (הערכה של העלות והתייעלות הכלכלית הצפויה מפרויקטים של שיקום סביבתי). - יש צורך לעשות הערכת עלות נזק שנגרם כבר(עקרון המזהם משלם). מי עשה את הנזק? מי משקם? כמה עלות השיקום? - הערכת עלות השיקום לאחר פגיעה סביבתית, יש היום ענף מאוד גדול של שיפוט סביבתי. הערכת הכדאיות נעשית כמו בכל מצב כלכלי אחר- עלות מול תועלת. למשל דוגמא היא "זכות הטבע למים"- מסמך מדיניות. עד לפני המסמך היו רק שלושה צרכנים- מגזר חקלאי/תעשייתי/פרטי אך ישנו גם צרכן רביעי- הנחל/נהר או כל מקור מים אחר. מסמך זה הראה שמקור מים הוא צרכן והטבע בכלליותו היא צרכן של מים ומאותו זמן יש זכות להשאיר את משאבי הטבע בתוך הטבע וכתוצאה מכך נכנס מצב שמקורות מים ישוקמו כדי שבעתיד הטבע יוכל להמשיך לתת תנובה.

6.9.2. יש 3 סוגיות עיקריות הדורשות בחינות כלכליות:

6.9.2.1. העלות הכלכלית של הקצאת המים השפירים כך שניתן יהיה לשמר את ערכי הטבע- שיקום נחלים ע"י הזרמה של מים נקיים והתפלת מים כמקור אלטרנטיבי(לדוגמא: תעשיית השמן באיו"ש שזורקים את כל הפסולת בשילוב של פסולת תעשיית האבן- מה שיוצר זיהום רציני בנחל שכם/ אלכסנדר.

6.9.2.2. בחינה כלכלית של שימוש במי קולחין כפתרון להקצאת מים לטבע, תוך הבאתם לרמת איכות דרושה. המשרד לאיכות הסביבה גרס שמה שצריך זה שהזרימה של הנחלים תהיה ממי קולחין- ליצור מצב של נזק מינימלי במקום מים של הנחל לחקלאות, מי הקולחין יזרמו לנחל ועם מי הנחל להשקות את השדות.

6.9.2.3. העלות הכלכלית הכרוכה בשמירה על מפלסים גבוהים באקוויפרים בישראל על מנת לשמר את האיכות הנופית שלהם ושפיעה טבעית- אם ישפרו את איכות ורמת האקוויפר זה יעלה וישפיע את המעיינות/נחלים- עלות שיקום כזו היא יקרה מאוד.

6.9.3. החלופות הכלכליות הן תמיד יותר גדולות מאשר פתרון לטווח ארוך.

6.9.3.1. ישראל במשך ה-30 שנה האחרונות תמיד באוברדרפט, לפני כמה שנים משק המים הגיע כמעט לפשיטת רגל. בישראל יש ב15 שנים האחרונות מצב שנקרא built-operate-transfer-bot עסק שבונה יזם פרטי שקיבל זיכיון מהממשלה ולאחר X שנים זה מועבר ליד הממשלה. עם השנים משק ההתפלה שגם נבנה בשיטת bot השתכלל מה שהוזיל את עלות ייצור קוב מים מ-1.60$ ל0.60 בין השנים 1985-2001(היום זה עוד יותר זול). עם הזמן בהתאם התמ"ג (תוצר מקומי גולמי) עלה ואחוז ההוצאה של ההתפלה מהתמ"ג קטן עם הזמן.(פעם זה היה כמעט אחוז בודד- יחס ענק והיום זה כמעט 0.1 אחוז).

6.9.4. כנגד העלות יש לנו תועלת שולית כתוצאה מהיקף ההתפלה:

6.9.4.1. רווח כלכלי צפוי כתוצאה מהעלאת הערך התיירותי של גופי המים הטבעיים(כניסות לאתרים, לינות, פעילות קיט ונופש). רווח כלכלי צפוי זה למשל רווח נדל"ן ליד נחל/אגם – מעלה אטרקטיביות , נראות של נכס טבע כזה מעלה פלאים את מחיר הנדל"ן. - הגדלת הגמישות של משק המים, בעיקר בשנות מחסור, הקטנת התלות בחסדי שמים וגשמים.

6.9.4.1.1. העלות הכלכלית הצפויה- ישנם רכיבים של נזק כלכלי שצפוי מאי הגדלת היקף ההתפלה: - הקטנה של אמינות ההספקה למגזר החקלאי והביתי בתקופות מחסור. - פתרון חפוז תמיד פתרון יקר יותר.

6.9.5. הערך הכלכלי של נזקים סביבתיים

6.9.5.1. איך נחשב את הערך הכלכלי של: - דליפת הנפט מאקסון וולדז. - הכחדת מין אנדמי(מין שקיים רק באזור מקומי)כתוצאה מפעילות אדם. - זיהום נחלים(קישון, אלכסנדר, חדרה, ירקון וכו'). - נזקים בריאותיים הנגרמים מזיהום אויר שפולטים בתי זיקוק בחיפה - פליטת חלקיקים מתחנות כוח. - עלות יבוש ביצת החולה.

6.9.5.1.1. המזהם משלם

7. סינדרום נימבי והתועלת מאי ציות סביבתי

7.1. רקע

7.1.1. עפ"י כללי האתיקה הסביבתית משאבי הסביבה זה מוצר ציבורי שהפרט(אדם או גוף) עושה בו שימוש מבלי לשלול מאחרים את השימוש בו ואת ההנאה ממנו מבלי להפחית את זמינותו לאחרים.

7.1.2. השימוש בערכי הסביבה (אוויר, מים, קרקע) צריך להיעשות כך שלא תיפגע בטיחותו, בריאותו או שלומו של פרט אחר .

7.1.3. הפרט או הפירמה מחויבים בגילוי נאות ובשקיפות מלאה בדבר אמצעים שהם נוקטים למניעת פגיעה סביבתית בזולת וכן באספקת מידע מידית בדבר כל חריגה שמשמעותה פגיעה אפשרית בזולת .

7.2. עקרון המזהם משלם

7.2.1. - גורס כי על הגוף הפוגע בסביבה לשלם את עלות הפגיעה. - משרד איכות הסביבה מגיש תביעות נגד מזהמי סביבה – שיישאו בנזק. - לאחר ענישה אותו עבריין לא יחזור לאותה פעילות כלומר לא יכול לעשות רווח מהפעילות שביצע.

7.2.1.1. האם העקרונות מיושמים

7.2.1.1.1. תגובה של חברה בישראל זה סינדרום נימבי not in my back yard)) . הסינדרום כולל הכרה עקרונית בצורך לטפל בבעיות איכות סביבה אבל מצד שני למה דווקא אני? תגובה שנייה- אי ציות סביבתי- דרכים שונות במטרה לדחות ככל האפשר את ההשקעה הכלכלית הנובעת מהצורך לטפל בבעיה הסביבתית. חברות כלכליות רואות צורך אתי ברור שלא לפגוע באיכות הסביבה עד שזה מגיע אליהם לחברה והחברות האלו טוענות שלא יוכלו לנקוט במדיניות מניעת זיהום כי זה לא יהיה כלכלי-חוסר כדאיות, הם משתמשים בזה כתירוץ של סגירת מפעל שייצור אבטלה. - כאשר רוצים להקים משהו כמו אתר פסולת/ טיפול שפכים לא רוצים להקים את זה אצלם- כל אחד רוצה להרחיק את זה ממנו.

7.3. רווחים מאי ציות סביבתי

7.3.1. החברה עושה רווח מאי ציות לכללי חוק סביבתיים, מדברים על 3 קבוצות רווח:

7.3.1.1. רווח מדחיות ציות

7.3.1.1.1. מפעל מזהם מושך זמן נדרש על מנת לבצע תיקונים ומרוויח ריבית (רווחי הון).

7.3.1.2. אי ציות ללא תקנה

7.3.1.2.1. ישנם מקרים בהם אי אפשר להחזיר את השעון אחורנית, ואם מפעל אינו מבצע פעולה סביבתית מסוימת אין אפשרות להחזירה בעתיד.

7.3.1.3. יתרון מסחרי בלתי הוגן

7.3.1.3.1. המזהם שאינו מציית לחוקים המגנים על איכות הסביבה יוצר יתרון מסחרי יחסי מול מתחריו המצייתים לחוק.

7.4. מודל בן

7.4.1. התועלת הכלכלית מאי ציות, פותח ע"י הסוכנות לשמירת איכות הסביבה בארה"ב על מנת לחשב את הרווחים הנובעים מאי ציות לחוקים סביבתיים .הוא תוכנה ממוחשבת שעוצבה לשימוש נוח ופשוט בשבילה צריך 7 סוגי נתונים:

7.4.1.1. שם מזהם

7.4.1.2. עלות ציוד הנדרש למניעת זיהום

7.4.1.3. עלויות חד פעמיות שאינן קשורות.

7.4.1.4. הוצאות שוטפות

7.4.1.5. תאריך תחילת עבודה.

7.4.1.6. תאריך שהמפעל התחיל לייצר.

7.4.1.7. יום התשלום המשוער במפעל.

7.5. סיכום

7.5.1. מערכת הענישה הישראלית בענייני איכות הסביבה אינה מיישמת באמת את עיקרון המזהם משלם וקיים הכרח להעריכה מחדש

7.5.2. מבחינה כלכלית טהורה מערכת הקנסות הקיימת בארץ מעודדת עברות סביבתיות ובמקביל, מענישה מפעלים המקיימים תקני סביבה

7.5.3. על מנת לשפר את המצב יש לנקוט מס' צעדים:

7.5.3.1. סיווג עברות סביבתיות גם כעברות אזרחיות. הנסיון בעולם מלמד כי כאשר העברה הסביבתית מוכרת כעברה פלילית מערכת השיפוט נוטה להחמיר בענישה

7.5.3.2. הכנת מודל ממוחשב פשוט שיקל על גורמי האכיפה בשטח לחשב את התועלת מאי הציות וייתן בידם בסיס אובייקטיבי לנמק את דרישותיהם לפיצויים

7.5.3.3. הרחבת הצוותים הכלכליים הפועלים במסגרת המשרד לאיכות הסביבה, איגודי ערים וכד' על מנת לפתח מומחיות בתחום האכיפה והענישה