מבוא ליסודות המשטר בישראל: ישראל בעידן הגלובלי

1. השפעות

1.1. הסרת חסמים כלכליים כגון מכסים, מיסים וכד'

1.2. מודרניזציה מואצת בתחומי תקשורת, תחבורה, מחשוב ועוד

1.3. דחיסת זמן ומרחב: כפר גלובאלי

1.4. השפעה הדדית ותלות גדולה יותר בין אזורים שונים בעולם

1.5. קוטביות

1.5.1. העולם עבר תהליך טרנספורמציה ממערכת רב-קוטביות לדו-קוטביות, חד-קוטביות ובחזרה לרב-קוטביות

1.6. דה טריטוריאליזציה

1.6.1. שחיקת מרכזיותן של מדינות הלאום, זהותן הלאומי והנאמנות אזרחיה

1.6.2. הופעה של זהויות חוצות גבולות (אוניברסליזציה, אמריקניזציה וכד')

1.6.3. ריבונות המדינה והגבולות שלה נחצים ע"י תנועות וזרימות חוצות גבולות של הון, כוח אדם, טכנולוגיה וסמלי תרבות

1.6.4. אוכלוסיות

1.6.4.1. אוכלוסיות מושפעות מכוחות גלובליים בצורה ניכרת

1.6.4.2. הקשר בין הלאום לבין המדינה, לבין האדם והטריטוריה נהיה חלש יותר

1.6.4.3. האוכלוסיות פחות כבולות ויכולות לנוע ביתר קלות ממדינות למדינות

1.6.5. שחקנים חדשים, בעיקר פירמות כלכליות וארגוני NGO, צוברים כוח על חשבון המדינה

1.6.6. התחזקות תודעה וזהות מקומית (תגובת נגד)

1.6.7. שחיקה באמון בפוליטיקה מקומית

1.7. תלות

1.7.1. אימוץ מדיניות סחר ליברלית הופך מדינות לחלק מהשווקים הגלובליים ויוצר תלות בהם

1.7.2. מדינות תלויות בתנועות הון והשקעות ישירות של חברות רב-לאומיות

1.8. מוסדות וגופי ממשל על-לאומיים

1.8.1. ארגונים בינלאומיים וארגוני זכויות אדם גלובליים

1.8.2. ארגוני NGO שהופיעו בעקבות גלובליזיציה

1.8.3. מדינות נאלצות להיכנע לתכתיבים של תאגידים בינלאומיים (מתן הטבות, מיסוי נמוך וכד')

1.8.4. האו"ם

1.8.4.1. ארגון האומות המאוחדות והסוכנויות שלו

1.8.4.2. ארגון העבודה הבינלאומי

1.8.4.2.1. ארגון העוסק בגיבוש מדיניות הנוגעת ליחסי העבודה

1.8.5. הבנק העולמי

1.8.5.1. קובע מדיניות הנוגעת למתן הלוואות וסיוע למדינות מתפתחות ועניות

1.8.5.2. פועל במטרה לפתח מדינות באופן שתואם לאינטרסים של הכלכלה הגלובלית

1.8.6. קרן המטבע העולמית

1.8.6.1. מגבשת מדיניות מוניטרית עולמית

1.8.6.2. פועלת במטרה לאפשר קיומו של סחר בינלאומי, להבטיח יציבות פיננסית, ולהגביר את שיתוף הפעולה הכלכלי בין מדינות

1.8.7. ארגון הסחר העולמי

1.8.7.1. קובע מדיניות ומגבש כללים בכל הנוגע לסחר העולמי

1.8.8. הארגון לשיתוף פעולה כלכלי בין מדינות

1.8.8.1. עוסק בדיוני מדיניות, השוואת ביצועים, איתור פתרונות לקשיים וגיבוש עקרונות מנחים וסטנדרטים משותפים לביצוע מדיניות כלכלית וחברתית ברמה הלאומית

1.9. אליטות גלובליות

1.9.1. בעלי הון, מנכ"לים של חברות בינלאומיות, אנשי עסקים בכירים בעלי השפעה רבה בקרב מקבלי החלטות במדינות

1.9.2. אינטרסים של אליטות אלו, כגון ליברליזציה של הכלכלה, מחלחלים למסדרונות השלטון במדינות ולתחומים שונים בחיי החברה

1.9.3. שולטים בכלי תקשורת, מכוני מחקר, פקולטות המובילות בעולם למנהל עסקים

2. כלכלה ניו ליברלית

2.1. כלכלה גלובלית ותלות במדינות אחרות

2.2. יחסי ייצור

2.2.1. מפעלים נעים בחופשיות בין מדינות

2.3. יחסי המסחר

2.3.1. סחר בינלאומי ההולך וגובר לאור הסרת מכסים ומגבלות על שימוש במטבע חוץ, הסכמי סחר

2.4. יחסי הצריכה

2.4.1. צריכה ההולכת וגוברת של מותגים, רעיונות ומידע המגיעים מרשתות גלובליות

2.4.2. למדינות אין שליטה על רשתות גלובליות ואין שליטה על דפוסי צריכה ברשתות אלו

3. גלובליזציה מתאפשרת הודות התפתחות תקשורת ותחבורה

4. העולם נהיה מרושת יותר ומקושר יותר מבחינה טכנולוגית, כלכלית וחברתית

5. הפעילויות והזרימות הכלכליות, הפוליטיות, החברתיות והתרבותיות מתרחבות אל מעבר לגבולות מדינת הלאום

6. השלכות

6.1. שיוויון הזדמנויות

6.1.1. השלכותיה של גלובליזציה על עוני, אי-שיוויון ושינויים בשוק העבודה

6.1.2. שוק העבודה

6.1.2.1. תהליכי גלובליזציה מאז שנות ה-70 הביאו להגשמת שוק העבודה ולפגיעה בזכויות העובדים - ככל שהמדינה נסוגה

6.1.2.2. עלייה ברמת האבטלה וגידול ב"אבטלה קבועה"

6.1.2.3. שוק עבודה גמיש הכולל ריבוי משרות חלקיות וזמינות בשכר נמוך וללא תנאים סוציאליים

6.1.3. מיקור חוץ

6.1.3.1. יכולת של המעסיקים להעביר את העבודה למקום אחר או למיקור חוץ

6.1.3.2. הקטנת כוח המיקוח של האיגודים וירידה חדה במספר העובדים המאוגדים

6.1.4. גורם לגידול באי-שיוויון בין מדינות ובתוך מדינות

6.2. מחיקת תרבויות

6.2.1. עלייה בחשיבותם של משמעויות, אמונות, נורמות וערכים המגיעים מרשתות גלובליות

6.2.2. שינויים תרבותיים המשפיעים על תפיסת שייכות וזהות

6.2.3. תהליכים

6.2.3.1. אמריקניזציה

6.2.3.1.1. שיטוח התרבות לתבנית אחידה של תרבות צריכה של מותגים גלובליים הנמכרים בכל מקום בעולם

6.2.3.2. יפניזציה

6.2.4. אמצעים

6.2.4.1. אינטרנט

6.2.4.2. מדיה (סדרות, סרטים, מוזיקה, משחקי וידאו)

6.2.4.3. ביגוד

6.2.4.4. מזון

6.3. גלוקליזציה

6.3.1. התנגדות לגלובליזציה

6.3.2. טענות התומכים

6.3.2.1. ההתנגדות מופנת בעיקר כלפי גופים ומוסדות בינלאומיים שאינם דמוקרטיים ובעלי השפעה על מדינות ואוכלוסיות באמצעות חוקי סחר וכפייה של שינויים כלכליים

6.3.2.2. ההשלכות ההרסניות של תאגידים בינלאומיים בזירה הגלובלית בתחומי ניצול עובדים, משאבי טבע והרס סביבתי

6.3.2.3. אמריקניזציה תרבותית ופגיעה בתרבויות מקומיות