Create your own awesome maps

Even on the go

with our free apps for iPhone, iPad and Android

Get Started

Already have an account?
Log In

30년 후의 나는 어떻게 변해 있을까... by Mind Map: 30년 후의 나는 어떻게
변해 있을까...
0.0 stars - 0 reviews range from 0 to 5

30년 후의 나는 어떻게 변해 있을까...

גמ' רב ושמואל חד תני אידיהן וחד תני עידיהן

ה' מנהל דיאלוג עם פרס וגם היא יוצאת בבושת פנים

אמר להם הקב"ה במאי עסקתם אומרים לפניו רבש"ע הרבה גשרים גשרנו הרבה כרכים כבשנו הרבה מלחמות עשינו וכולם לא עשינו אלא בשביל ישראל כדי שיתעסקו בתורה אמר להם הקב"ה כל מה שעשיתם לצורך עצמכם עשיתם תקנתם גשרים ליטול מהם מכס כרכים לעשות בהם אנגריא מלחמות אני עשיתי שנאמר ה' איש מלחמה כלום יש בכם מגיד זאת שנאמר מי בכם יגיד זאת ואין זאת אלא תורה שנאמר וזאת התורה אשר שם משה מיד יצאו מלפניו בפחי נפש

שאלה פרוצדורלית נוספת ותשובה

וכי מאחר דחזית מלכות פרס למלכות רומי דלא מהניא ולא מידי מאי טעמא עיילא אמרי אינהו סתרי בית המקדש ואנן בנינן וכן לכל אומה ואומה וכי מאחר דחזו לקמאי דלא מהני ולא מידי מ"ט עיילי סברי הנך אישתעבדו בהו בישראל ואנן לא שעבדנו בישראל מאי שנא הני דחשיבי ומאי שנא הני דלא חשיבי להו משום דהנך משכי במלכותייהו עד דאתי משיחא

ה מנהל דיאלוג עם רומי והיא יוצאת בבושת פנים

אמר להם הקב"ה במאי עסקתם אומרים לפניו רבש"ע הרבה שווקים תקנינו הרבה מרחצאות עשינו הרבה כסף וזהב הרבינו וכולם לא עשינו אלא בשביל ישראל כדי שיתעסקו בתורה אמר להם הקב"ה שוטים שבעולם כל מה שעשיתם לצורך עצמכם עשיתם תקנתם שווקים להושיב בהן זונות מרחצאות לעדן בהן עצמכם כסף וזהב שלי הוא שנאמר לי הכסף ולי הזהב נאם ה' צבאות כלום יש בכם מגיד זאת [שנאמר מי בכם יגיד זאת] ואין זאת אלא תורה שנאמר וזאת התורה אשר שם משה מיד יצאו בפחי נפש

רומי היא האומה הנכנסת ראשונה ומבקשת את השכר

[מיד] נכנסה לפניו מלכות רומי תחלה

שתי שאלות הבהרה על כך שרומי ראשונה ושלוש תשובות

"ט משום דחשיבא ומנלן דחשיבא דכתי' ותאכל כל ארעא ותדושינה ותדוקינה אמר רבי יוחנן זו רומי חייבת שטבעה יצא בכל העולם ומנא לן דמאן דחשיב עייל ברישא כדרב חסדא דאמר רב חסדא מלך וצבור מלך נכנס תחלה לדין שנאמר לעשות משפט עבדו ומשפט עמו ישראל [וגו'] וטעמא מאי איבעית אימא לאו אורח ארעא למיתב מלכא מאבראי ואיבעית אימא מקמי דליפוש חרון אף

ראיה לאיד מלשון עדות

ומאן דתני עידיהן לא משתבש דכתיב יתנו עידיהם ויצדקו

30년 후의 프로젝트

מאן דתני אידיהן לא משתבש דכתיב כי קרוב יום אידם

דרך עניין העדות אנחנו מגיעים לתיאור של סיטואציה סמי משפטית באחרית הימים כאשר ה' מעיד את אומות העולם ומציע שכר למי שעסק בתורה

ר' חנינא בר פפא ואיתימא ר' שמלאי לעתיד לבא מביא הקדוש ברוך הוא ס"ת [ומניחו] בחיקו ואומר למי שעסק בה יבא ויטול שכרו מיד מתקבצין ובאין עובדי כוכבים בערבוביא שנאמר כל הגוים נקבצו יחדו [וגו'] אמר להם הקדוש ברוך הוא אל תכנסו לפני בערבוביא אלא תכנס כל אומה ואומה וסופריה שנאמר ויאספו לאומים ואין לאום אלא מלכות שנאמר ולאום מלאום יאמץ

שאלה צדדית ותשובה עליה

ומי איכא ערבוביא קמי הקב"ה אלא כי היכי דלא ליערבבו אינהו [בהדי הדדי] דלישמעו מאי דאמר להו

나는 자유롭게 날고 싶다.

למה בעל הדעה לא סובר כדעה החולקת שמדובר בעדות

ומאן דתני אידיהן מאי טעמא לא תני עידיהן אמר לך תברא עדיף

안녕?? 헤헤헤

ומאן דתני עידיהן מאי טעמא לא תני אידיהן אמר לך מאן קא גרים להו תברא עדות שהעידו בעצמן הלכך עדות עדיפא

קושיא על הדרשה

והאי יתנו עידיהם ויצדקו בעובדי כוכבים כתיב הא בישראל כתיב דאמר ריב"ל כל מצות שישראל עושין בעולם הזה באות ומעידות להם לעוה"ב שנאמר יתנו עידיהם ויצדקו אלו ישראל ישמעו ויאמרו אמת אלו עובדי כוכבים

תירוץ

פרס היא האומה השניה הנכנסת

יצאת מלכות רומי ונכנסה מלכות פרס אחריה

שאלה פרוצדרלית ותשובה בנוגע לכניסה

מ"ט דהא חשיבא בתרה ומנלן דכתיב וארו חיוא אחרי תנינא דמיא לדוב ותני רב יוסף אלו פרסיים שאוכלין ושותין כדוב ומסורבלין [בשר] כדוב ומגדלין שער כדוב ואין להם מנוחה כדוב

איך אפשר להציע שכר על התורה לאומות שלא קיבלו אותה?

אומרים לפניו רבש"ע כלום נתת לנו ולא קיבלנוה

תשובה ממדרש ,עדכון השאלה

ומי מצי למימר הכי והכתי' ויאמר ה' מסיני בא וזרח משעיר למו וכתיב אלוה מתימן יבוא וגו' מאי בעי בשעיר ומאי בעי בפארן יוחנן מלמד שהחזירה הקב"ה על כל אומה ולשון ולא קבלוה עד שבא אצל ישראל וקבלוה אלא הכי אמרי כלום קיבלנוה ולא קיימנוה ועל דא תברתהון אמאי לא קבלתוה אלא כך אומרים לפניו רבש"ע כלום כפית עלינו הר כגיגית ולא קבלנוה כמו שעשית לישראל דכתיב ויתיצבו בתחתית ההר ואמר רב דימי בר חמא מלמד שכפה הקב"ה הר כגיגית על ישראל ואמר להם אם אתם מקבלין את התורה מוטב ואם לאו שם תהא קבורתכם מיד

המשך דיאלוג ה' עם האומות ה' קובל שאפילו שבע מצוות בני נח לא קיימו

אומר להם הקב"ה הראשונות ישמיעונו שנא' וראשונות ישמיענו שבע מצות שקיבלתם היכן קיימתם

ראיה שלא קיימו שבע מצוות בני נח

ומנלן דלא קיימום דתני רב יוסף עמד וימודד ארץ ראה ויתר גוים מאי ראה ראה ז' מצות שקבלו עליהן בני נח ולא קיימום כיון שלא קיימום עמד והתירן להן

בירור לגבי מעמד החיוב של בני נח בשבע המצוות

כולל קושיא ותירוץ ועוד קושיא ותירוץ

איתגורי איתגור א"כ מצינו חוטא נשכר אמר מר בריה דרבינא לומר שאף על פי שמקיימין אותן אין מקבלין עליהם שכר ולא והתניא היה רבי מאיר אומר מנין שאפילו עובד כוכבים ועוסק בתורה שהוא ככהן גדול תלמוד לומר אשר יעשה אותם האדם וחי בהם כהנים לוים וישראלים לא נאמר אלא האדם הא למדת שאפילו עובד כוכבים ועוסק בתורה הרי הוא ככהן גדול אלא לומר לך שאין מקבלין עליהם שכר כמצווה ועושה אלא כמי שאינו מצווה ועושה דאמר ר' חנינא גדול המצווה ועושה יותר משאינו מצווה ועושה

המשך הדיאלוג בין ה' לאומות העולם,האומות מעלות תהיה לגבי העובדה שעם ישראל שמר את המצוות,ופקפוקים לגבי תוקף עדות ה' בעניין

אלא כך] אומרים [העובדי כוכבים] לפני [הקב"ה]: - רבש"ע ישראל שקיבלוה היכן קיימוה? -אמר להם הקב"ה אני מעיד בהם שקיימו את התורה [כולה] -אומרים לפניו רבש"ע כלום יש אב שמעיד על בנו?

ראיה שיש בעייתיתות בכך שה' מעיד על בני ישראל

אומות העולם קובלות על כך ששמים וארץ יעידו בעניין שגם הם נוגעים בעדותם

אמר להם הקב"ה: שמים וארץ יעידו בהם שקיימו את התורה כולה,

שתי ראיות ששמים וארץ נוגעים בעדותן לבני ישראל ולכן לא יכולים להעיד

שנאמ' "אם לא בריתי יומם ולילה חוקות שמים וארץ לא שמתי" ( דאר"ש) בן לקיש מאי דכתיב "ויהי ערב ויהי בקר יום הששי" מלמד שהתנה הקב"ה עם מעשה בראשית ואמר אם ישראל מקבלין את תורתי מוטב ואם לאו אני אחזיר אתכם לתוהו ובוהו.  ( והיינו דאמר חזקיה) מאי דכתיב "משמים השמעת דין ארץ יראה ושקטה" ? אם יראה למה שקטה? ואם שקטה למה יראה? אלא בתחלה יראה ולבסוף שקטה.

ה' מציע שנציגי האומות יעידו שבני ישראל שמרו את התורה

אמר להם הקב"ה: מכם יבאו ויעידו בהן בישראל שקיימו את התורה כולה:  יבא נמרוד ויעיד באברהם שלא עבד עבודת כוכבים  יבא לבן ויעיד ביעקב שלא נחשד על הגזל  תבא אשת פוטיפרע ותעיד ביוסף שלא נחשד על העבירה  יבא נבוכד נצר ויעיד בחנניה מישאל ועזריה שלא השתחוו לצלם יבא דריוש ויעיד בדניאל שלא ביטל את התפלה  יבא בלדד השוחי וצופר הנעמתי ואליפז התימני (ואליהו בן ברכאל הבוזי) ויעידו בהם בישראל שקיימו את כל התורה כולה שנאמר "יתנו עידיהם ויצדקו"

האומות קובלות על כך שלא קיבלו את התורה מלכתחילה ה' מוכן לתת להם אותה מעכשיו למרות שמדובר בצעד בעייתי בהקשר של הדיאלוג הנוכחי ומפנה אותם למצווה אחת בלבד מצוות סוכה אותה הוא מתאר כמצווה קלה

 אמרו לפניו: רבש"ע תנה לנו מראש ונעשנה - אמר להן הקב"ה: שוטים שבעולם מי שטרח בערב שבת יאכל בשבת, מי שלא טרח בערב שבת מהיכן יאכל בשבת? אלא אף על פי כן מצוה קלה יש לי וסוכה שמה לכו ועשו אותה.

שתי שאלות הבהרה למהלך הזה,ותשובות

 ומי מצית אמרת הכי ?והא אמר רבי יהושע בן לוי מאי דכתיב "אשר אנכי מצוך היום היום לעשותם"  ולא למחר לעשותם , היום לעשותם ולא היום ליטול שכר.  אלא שאין הקב"ה בא בטרוניא עם בריותיו.  ואמאי קרי ליה מצוה קלה? משום דלית ביה חסרון כיס.

אומות העולם נכשלות בקיום מצוות סוכה

מיד כל אחד [ואחד] נוטל והולך ועושה סוכה בראש גגו והקדוש ברוך הוא מקדיר עליהם חמה בתקופת תמוז וכל אחד ואחד מבעט בסוכתו ויוצא,  שנאמר" ננתקה את מוסרותימו ונשליכה ממנו עבותימ"

שאלות הבהרה על הנסיבות בהם הם נכשלים ותירוצים לשאלות אלה

דמשכא להו תקופת תמוז עד חגא ,והוי להו צערא.  והאמר רבא מצטער פטור מן הסוכה?  נהי דפטור בעוטי מי מבעטי?

ה' שוחק על כשלון אומות העולם

מיד הקב"ה יושב ומשחק עליהן שנאמר "יושב בשמים ישחק וגו'"  א"ר יצחק אין שחוק לפני הקב"ה אלא אותו היום בלבד. 

מסורת אחרת גם היא בשם רבי יצחק על רצון של האומות לחבור לישראל ועל שחוק ה' בעניין זה

איכא דמתני להא דרבי יצחק אהא דתניא רבי יוסי אומר לעתיד לבא באין עובדי כוכבים ומתגיירין  ומי מקבלינן מינייהו? והתניא אין מקבלין גרים לימות המשיח כיוצא בו לא קבלו גרים לא בימי דוד ולא בימי שלמה אלא שנעשו גרים גרורים ומניחין תפילין בראשיהן תפילין בזרועותיהם ציצית בבגדיהם מזוזה בפתחיהם כיון שרואין מלחמת גוג ומגוג אומר להן על מה באתם אומרים לו על ה' ועל משיחו שנאמר למה רגשו גוים ולאומים יהגו ריק [וגו'] וכל אחד מנתק מצותו והולך שנאמר ננתקה את מוסרותימו [וגו'] והקב"ה יושב ומשחק שנאמר יושב בשמים ישחק [וגו'] א"ר יצחק אין לו להקב"ה שחוק אלא אותו היום בלבד.

קושיא על טענה שה' שמח אותו יום בלבד

.איני? והא אמר רב יהודה אמר רב שתים עשרה שעות הוי היום שלש הראשונות הקב"ה יושב ועוסק בתורה שניות יושב ודן את כל העולם כולו כיון שרואה שנתחייב עולם כלייה עומד מכסא הדין ויושב על כסא רחמים שלישיות יושב וזן את כל העולם כולו מקרני ראמים עד ביצי כנים רביעיות יושב ומשחק עם לויתן שנאמר לויתן זה יצרת לשחק בו

תירוץ לקושיא זו

אמר רב נחמן בר יצחק עם בריותיו משחק ועל בריותיו אינו משחק אלא אותו היום בלבד.

שלוש ראיות לכך שה' לא צוחק מאז שהמקדש חרב,ודחיה של שתיים מהן

ומנלן דליכא שחוק? אילימא מדכתיב ויקרא ה' אלהים צבאות ביום ההוא לבכי ולמספד ולקרחה וגו' דלמא ההוא יומא ותו לא?  אלא דכתיב "אם אשכחך ירושלם תשכח ימיני תדבק לשוני לחכי אם לא אזכרכי"  דלמא שכחה הוא דליכא אבל שחוק מיהא איכא?  אלא מהא:" החשיתי מעולם אחריש אתאפק וגו'"

עוד הערות בנוגע לסדר היום של ה'בהמשך לדיון בצחוקו

ברביעיות מאי עביד ? יושב ומלמד תינוקות של בית רבן תורה, שנאמר: "את מי יורה דעה ואת מי יבין שמועה גמולי מחלב עתיקי משדים"  למי יורה דעה ולמי יבין שמועה ?לגמולי מחלב ולעתיקי משדים.  ומעיקרא מאן הוה מיגמר להו ? איבעית אימא מיטטרון ואיבעית אימא הא והא עביד.  ובליליא מאי עביד ? איבעית אימא מעין יממא  ואיבעית אימא רוכב על כרוב קל שלו ושט בשמונה עשר אלף עולמות שנאמר "רכב אלהים רבותים אלפי שנאן " אל תקרי שנאן אלא שאינן.  ואיבעית אימא יושב ושומע שירה מפי חיות שנאמר" יומם יצוה ה' חסדו ובלילה שירו עמי"

New node