Create your own awesome maps

Even on the go

with our free apps for iPhone, iPad and Android

Get Started

Already have an account?
Log In

מנהיגות ומגדר מגישות: שוש, יעל וסיגלית by Mind Map: מנהיגות ומגדר
מגישות: שוש, יעל
וסיגלית
0.0 stars - 0 reviews range from 0 to 5

מנהיגות ומגדר מגישות: שוש, יעל וסיגלית

  רוסו, א. (2003). נשים מנהלות ומנהיגות . במכללה, כתב עת של מכללת דוד ילין. ירושלים :  מכללת דוד ילין. גיליון, 14-15, עמ' 196-179.     יסעור- בורוכוביץ,  ה. פלגי, מ. (2010). נשים בתפקידי ניהול באקדמיה: סיפוריהן של נשים המכהנות כראשי חוגים במכללות ציבוריות סוגיות חברתיות בישראל- כתב עת לנושאי חברה. 9, המרכז האוניברסיטאי,  אריאל.     עטייס, מ, ואופטלקאה, י.  (2007) . משמעת וניהול כיתה בבית הספר : הבדלים מגדריים בין מנהלים ומנהלות בתי ספר. עיונים במנהל וארגון החינוך 29, 7-31.     Optlaka, I. & Tamir. V. (2009). “I don’t want to be a school hend” : Women deputy heads’ insightful constructions of career advancement and  retention Educational Management’. Leadership & Administration. 37(2). 216-238.     מגישות: יעל, סיגלית ושוש.    

מנהיגות נשים אותנטית

אותנטיות מתייחסת לתכונות הפנימיות שנמצאות אצל מנהל באופן טבעי. מנהל צריך למצוא איזון בין האישיות האמתית, האותנטית שלו לבין מידת ההפנמה של ידע חדש היכולת למצוא את האיזון הזה, היא בדיוק הדבר שמבדיל מנהלים גדולים משאר המנהלים אין מדובר בהעמדת פנים והניהול נתפס כאמין ואמתי

מכאן, על המנהלות להישאר אותנטיות בסגנון הניהול "הנשי" ולא להתחקות אחר סגנון ניהול גברי

יתרונות נשיים בעולם העבודה העכשווי

מנהלות משתפות ובכך מגבירות את המוטיבציה ואת תחושת השייכות בארגון מוסיפות אינטליגנציה לקבוצה- נשים טובות יותר בחלוקת קשב בין כמה משימות- ורבליות יותר עומדות בלחצים- יותר אמפתיות - זוכרות טוב יותר- פותרות בעיות - נשים טובות יותר בהדרכה-

נשים מנהלות טובות יותר מגברים

מחקרים עכשוויים מראים שדווקא המוח הנשי הוא זה שמותאם במיוחד לניהול הנדרש במאה ה-21 - חלוקת קשב מבוזרת יותר, חיבור בין חיים אישיים למקצועיים וניהול פחות היררכי ויותר רוחבי* נשים בוחנות כל נושא במבט רחב יותר מגברים הן חושבות באופן קונטקסטואלי  יש להן גמישות מחשבתית. השיפוט שלהן אינטואיטיבי יותר, ויש להן נטייה לתכנון לטווח ארוך כתוצאה מהחשיבה ההקשרית

נשים באקדמיה

מחקרה של תורן (2005) מראה כי שיעור הנשים באקדמיה נמוך מזה של הגברים התקדמותן של הנשים במערך הדרגות האקדמאיות נמוך ואיטי יותר מאשר הגברים

שלושה גורמים המעצבים את הקריירה האקדמית של נשים, גורם תרבותי – דימויים ותפיסות חברתיות, לפיהן נשים מחויבות פחות לקריירה מקצועית בשל אחריותן בתחום המשפחה גורם מבני – הרכב מספרי של שני המינים בקרב הסגל האקדמי גורם התנהגותי- ההתייחסות וההתנהגות כלפי נשות הסגל האקדמי

התפלגות בתפקידי ניהול

New node

כניסת נשים לתחום הניהול, גידול בכוח העבודה הנשי. * עניין גובר של נשים בפיתוח קריירה להבדיל מהסתפקות בעבודה לשם פרנסה. *הבידול של התמחויות ניהוליות. *מגמות של אקדמיזציה והתמקצעות בתחום הניהול, שהפחיתו את חשיבות השיקולים הפוליטיים והקשרים בהשתלבות בתפקידי ניהול ואפשרו ליותר נשים להשתלב בתפקידים אלו. (יזרעאלי, 1999), נשים מנהלות, מודל השוויון, קיימת זהות בין גברים ונשים, תרומתם לחברה זהה. מצפים מנשים להתנהג, להתלבש ולחשוב כמו הגברים שכבר נמצאים בעמדות ניהול. אפקטיביות הנשים נמדדת ביחס לגברים, מודל ההשלמה, נשים וגברים שונים אלה מאלה. תרומתן של הנשים ותרומתם של הגברים משלימות זו את זו והן ממוקמות באותה דרגת חשיבות והערכה מבחינת החברה, הבדלים מגדריים בדרכי ניהול משמעת בבתי הספר, New node, מדוע סגניות בי"ס אין רוצות להיות מנהלות הבחנה בין תפקיד הסגנות ובין תפקיד הניהול, New node

קונפליקט עבודה- משפחה

אחת הבעיות המרכזיות של נשים בשוק העבודה הוא "הקונפליקט התפקודי" בין עבודה למשפחה. האישה הישראלית ממלאת בנוסף לתפקידה בעבודה, גם תפקידים חברתיים תובעניים- אם, רעיה, עקרת בית, וכו'. חלוקת העבודה הקיימת בחברה הישראלית משפיעה על כך שנשים נשואות רבות בוחרות בעבודה חלקית בלבד, דבר המקשה עליהן להתקדם במקום העבודה

"תקרת הזכוכית"

כינוי לאפליה סמויה של קבוצה דמוגרפית, במקרה זה נשים, שקידומם המקצועי נחסם ע"י מחסום בלתי נראה. מחסום זה בא לידי ביטוי באופן משמעותי במיעוט נשים המאיישות משרות בכירות באופן משמעותי כמעט בכל תחום

היבטים שבהם באה לידי ביטוי ההטיה נגד נשים בארגונים, המכונה "תקרת הזכוכית", קידום –נשים מתקדמות לעמדות ניהול בדרך של התקדמות באותו ארגון ואילו גברים מתקדמים באמצעות מעבר מארגון לארגון חסימת הזדמנויות – גברים מועדפים על פני נשים, גם אם כישוריהם פחותים גישה מוגבלת למידע – בפרט למידע על משרות פנויות, הטיה שנובעת במידה רבה מהדרת נשים מרשתות חברתיות השתקה – מנהלות מהססות מלהתריע על מקרי אפליה שהן נתקלות בהם, מתוך חשש שהדבר עלול לפגוע במוניטין שלהן. זכאות מופחתת – מתן יותר הטבות לגברים בהשוואה להטבות הניתנות לנשים (יזרעאלי, 1997), נשיאת ליבריה אלן ג'ונסון סירלאף, מו מולאם מזכירת המדינה של צפון אירלנד, קונדליסה רייס מזכירת המדינה של ארצות הברית, פרטיבהה פאטיל נשיאת הודו, ראש הממשלה של פקיסטן בנזיר בהוטו, מרגרט תאצ'ר ראש ממשלת בריטניה, מישל בקאט נשיאת צ'ילה

במהלך שנת 2011 הוצבו אבני דרך חשובים בקידום מעמד האישה בישראל

המאבק בתופעת הדרת נשים במרחב הציבורי

אחוז חברות הכנסת עלה ל - 20%

לראשונה מונתה אלופה בצה"ל

רופאה מנתחת לב מונתה לניהול מחלקת חזה

חמש נשים סיימו קורס טיס ועוד

בשנת 2001 הוקמה וועדת השרים למעמד האישה יו"ר הוועדה הייתה השרה לימור ליבנת

ב – 1992 הוקמה הוועדה לקידום מעמד האישה בכנסת

ב – 1985 מונתה ד"ר ניצה שפירא ליבאי לתפקיד יועצת רה"מ למעמד האישה

ב – 1980 הוקם צוות בין משרדי למעמד האישה בתחום אחריותו היה : ישום המלצות וועדת נמיר

ב - 1975 בעקבות הכרזת האו"ם על שנת האישה הבינלאומית, מינה רה"מ דאז, יצחק רבין ז"ל וועדה בראשותה של ח"כ אורה נמיר, לבדוק את נושא מעמד האישה בישראל ולהגיש המלצות

בשנת 1951 נחקק בישראל החוק לשוויון זכויות האישה ולאחריו נחקק החוק הקובע שיש לבחון הצעות חוק מההיבט המגדרי

מהו מגדר? התרגום החברתי -תרבותי של המין הביולוגי. הוא בעצם המכלול של ציפיות, תפקידים, נורמות, ערכים דימויים, סטריאוטיפים המיוחדים לאדם מעצם היותו זכר או נקבה

מעמד האישה

תודה על ההקשבה