1. מהו מגדר? התרגום החברתי -תרבותי של המין הביולוגי. הוא בעצם המכלול של ציפיות, תפקידים, נורמות, ערכים דימויים, סטריאוטיפים המיוחדים לאדם מעצם היותו זכר או נקבה
2. מעמד האישה
3. בשנת 1951 נחקק בישראל החוק לשוויון זכויות האישה ולאחריו נחקק החוק הקובע שיש לבחון הצעות חוק מההיבט המגדרי
4. ב - 1975 בעקבות הכרזת האו"ם על שנת האישה הבינלאומית, מינה רה"מ דאז, יצחק רבין ז"ל וועדה בראשותה של ח"כ אורה נמיר, לבדוק את נושא מעמד האישה בישראל ולהגיש המלצות
5. ב – 1980 הוקם צוות בין משרדי למעמד האישה בתחום אחריותו היה : ישום המלצות וועדת נמיר
6. ב – 1985 מונתה ד"ר ניצה שפירא ליבאי לתפקיד יועצת רה"מ למעמד האישה
7. בשנת 2001 הוקמה וועדת השרים למעמד האישה יו"ר הוועדה הייתה השרה לימור ליבנת
8. במהלך שנת 2011 הוצבו אבני דרך חשובים בקידום מעמד האישה בישראל
8.1. המאבק בתופעת הדרת נשים במרחב הציבורי
8.2. אחוז חברות הכנסת עלה ל - 20%
8.3. לראשונה מונתה אלופה בצה"ל
8.4. רופאה מנתחת לב מונתה לניהול מחלקת חזה
8.5. חמש נשים סיימו קורס טיס ועוד
9. קונפליקט עבודה- משפחה
9.1. אחת הבעיות המרכזיות של נשים בשוק העבודה הוא "הקונפליקט התפקודי" בין עבודה למשפחה. האישה הישראלית ממלאת בנוסף לתפקידה בעבודה, גם תפקידים חברתיים תובעניים- אם, רעיה, עקרת בית, וכו'. חלוקת העבודה הקיימת בחברה הישראלית משפיעה על כך שנשים נשואות רבות בוחרות בעבודה חלקית בלבד, דבר המקשה עליהן להתקדם במקום העבודה
10. ב – 1992 הוקמה הוועדה לקידום מעמד האישה בכנסת
11. "תקרת הזכוכית"
11.1. כינוי לאפליה סמויה של קבוצה דמוגרפית, במקרה זה נשים, שקידומם המקצועי נחסם ע"י מחסום בלתי נראה. מחסום זה בא לידי ביטוי באופן משמעותי במיעוט נשים המאיישות משרות בכירות באופן משמעותי כמעט בכל תחום
11.1.1. היבטים שבהם באה לידי ביטוי ההטיה נגד נשים בארגונים, המכונה "תקרת הזכוכית"
11.1.1.1. קידום –נשים מתקדמות לעמדות ניהול בדרך של התקדמות באותו ארגון ואילו גברים מתקדמים באמצעות מעבר מארגון לארגון חסימת הזדמנויות – גברים מועדפים על פני נשים, גם אם כישוריהם פחותים גישה מוגבלת למידע – בפרט למידע על משרות פנויות, הטיה שנובעת במידה רבה מהדרת נשים מרשתות חברתיות השתקה – מנהלות מהססות מלהתריע על מקרי אפליה שהן נתקלות בהם, מתוך חשש שהדבר עלול לפגוע במוניטין שלהן. זכאות מופחתת – מתן יותר הטבות לגברים בהשוואה להטבות הניתנות לנשים (יזרעאלי, 1997)
11.1.1.1.1. נשיאת ליבריה אלן ג'ונסון סירלאף
11.1.1.1.2. מו מולאם מזכירת המדינה של צפון אירלנד
11.1.1.1.3. קונדליסה רייס מזכירת המדינה של ארצות הברית
11.1.1.1.4. פרטיבהה פאטיל נשיאת הודו
11.1.1.1.5. ראש הממשלה של פקיסטן בנזיר בהוטו
11.1.1.1.6. מרגרט תאצ'ר ראש ממשלת בריטניה
11.1.1.1.7. מישל בקאט נשיאת צ'ילה
12. התפלגות בתפקידי ניהול
12.1. New node
12.1.1. כניסת נשים לתחום הניהול
12.1.1.1. גידול בכוח העבודה הנשי. * עניין גובר של נשים בפיתוח קריירה להבדיל מהסתפקות בעבודה לשם פרנסה. *הבידול של התמחויות ניהוליות. *מגמות של אקדמיזציה והתמקצעות בתחום הניהול, שהפחיתו את חשיבות השיקולים הפוליטיים והקשרים בהשתלבות בתפקידי ניהול ואפשרו ליותר נשים להשתלב בתפקידים אלו. (יזרעאלי, 1999)
12.1.1.2. נשים מנהלות
12.1.1.2.1. מודל השוויון
12.1.1.2.2. מודל ההשלמה
12.1.1.3. הבדלים מגדריים בדרכי ניהול משמעת בבתי הספר
12.1.1.3.1. New node
12.1.1.4. מדוע סגניות בי"ס אין רוצות להיות מנהלות הבחנה בין תפקיד הסגנות ובין תפקיד הניהול
12.1.1.4.1. New node
13. נשים מנהלות טובות יותר מגברים
13.1. מחקרים עכשוויים מראים שדווקא המוח הנשי הוא זה שמותאם במיוחד לניהול הנדרש במאה ה-21 - חלוקת קשב מבוזרת יותר, חיבור בין חיים אישיים למקצועיים וניהול פחות היררכי ויותר רוחבי* נשים בוחנות כל נושא במבט רחב יותר מגברים הן חושבות באופן קונטקסטואלי יש להן גמישות מחשבתית. השיפוט שלהן אינטואיטיבי יותר, ויש להן נטייה לתכנון לטווח ארוך כתוצאה מהחשיבה ההקשרית
14. מנהיגות נשים אותנטית
14.1. אותנטיות מתייחסת לתכונות הפנימיות שנמצאות אצל מנהל באופן טבעי. מנהל צריך למצוא איזון בין האישיות האמתית, האותנטית שלו לבין מידת ההפנמה של ידע חדש היכולת למצוא את האיזון הזה, היא בדיוק הדבר שמבדיל מנהלים גדולים משאר המנהלים אין מדובר בהעמדת פנים והניהול נתפס כאמין ואמתי
14.1.1. מכאן, על המנהלות להישאר אותנטיות בסגנון הניהול "הנשי" ולא להתחקות אחר סגנון ניהול גברי
15. יתרונות נשיים בעולם העבודה העכשווי
15.1. מנהלות משתפות ובכך מגבירות את המוטיבציה ואת תחושת השייכות בארגון מוסיפות אינטליגנציה לקבוצה- נשים טובות יותר בחלוקת קשב בין כמה משימות- ורבליות יותר עומדות בלחצים- יותר אמפתיות - זוכרות טוב יותר- פותרות בעיות - נשים טובות יותר בהדרכה-
16. נשים באקדמיה
16.1. מחקרה של תורן (2005) מראה כי שיעור הנשים באקדמיה נמוך מזה של הגברים התקדמותן של הנשים במערך הדרגות האקדמאיות נמוך ואיטי יותר מאשר הגברים
16.1.1. שלושה גורמים המעצבים את הקריירה האקדמית של נשים
16.1.1.1. גורם תרבותי – דימויים ותפיסות חברתיות, לפיהן נשים מחויבות פחות לקריירה מקצועית בשל אחריותן בתחום המשפחה גורם מבני – הרכב מספרי של שני המינים בקרב הסגל האקדמי גורם התנהגותי- ההתייחסות וההתנהגות כלפי נשות הסגל האקדמי