משטר ופוליטיקה בישראל: מדינה

1. היסטוריה

1.1. לפני קום המדינות בני אדם חיו ב"מצב טבעי" והיו רציונליים, חופשיים ושווים, ולא היו חוקים שהגבילו אותם

1.2. במשך הזמן נוצרו בין בני האדם סכסוכים ולא היו מי שיפתור אותם בצורה מוסכמת, לכן בני האדם הסכימו להתאגד וליצור מדינה שתגן על זכויותיהם

1.3. כל מדינה בעולם נוסדה על ידי המונים בכדי לשלוט על המונים ולספק להם שירותים

2. שיטות פעולה

2.1. ציות לסמכות

2.1.1. בכל קהילה יש קודים חברתיים

2.1.2. כל חברה אנושית מצייתת לחוקים שמגבילים את הקודים המוסריים שלה

2.2. מונופול על הכוח

2.2.1. המדינה לבד רשאית להפעיל אלימות נגד אזרחיה בעזרת כלים מגבילים

2.2.2. כלים

2.2.2.1. צבא

2.2.2.2. משטרה

2.2.2.3. בתי משפט

2.2.2.4. הוצאה לפועל

2.2.2.5. מיסים

2.2.2.6. שוטרי נמל

2.2.2.7. פקחי תנועה וחנייה

2.2.2.8. וכדומה...

2.2.3. מדינה חייבת לאחז במונופול על הכוח בכדי להמנע מאנרכיה

3. ריבונות

3.1. רוב המדינות בעולם כיום הן ריבוניות

3.2. יסודות

3.2.1. טריטוריה

3.2.1.1. שטח מוגדר בו תתקיים המדינה עם גבולות מוסדים בהסכמים והכרה

3.2.1.2. מרכיבים

3.2.1.2.1. שטח יבשתי

3.2.1.2.2. מרחב אווירי

3.2.1.2.3. מרחב ימי

3.2.2. אוכלוסיה

3.2.2.1. כלל בני האדם במדינה

3.2.2.2. מרכיבים

3.2.2.2.1. אזרחים

3.2.2.2.2. תושבים

3.2.2.2.3. תיירים

3.2.2.2.4. עובדים זרים

3.2.2.2.5. מסתננים

3.2.3. שלטון והכרה פנימית

3.2.3.1. הכרת האזרחים בזכותו של השלטון להפעיל נגדם אלימות בגבולות הטריטוריאליים

3.2.3.2. שלטון והכרה פנימיים הכרחיים כמניעה לכאוס

3.2.4. הכרה חיצונית ועצמאות

3.2.4.1. הכרה חיצונית היא הכרה של האו"ם ומדינות שכנות בקיומה של המדינה ובגבולות שלה

3.2.5. ניתן לאתגר את הריבונות של המדינה ללא אחד המרכיבים או עם אלמנטים חסרים בתוך אחד המרכיבים

4. תוצר של חוזה בין בני אדם חופשיים ושווים בעלי אינטרסים משותפים הרוצים לחיות לפי כללים ועקרונות המבהירים את זכויותיהם וחובותיהם

5. תפקיד ומטרה דמוקרטיים

5.1. שיטת ניהול המאפשרת שיוויון וחירות באמצעות שירותים

5.2. הריבון של המדינה הוא העם כאשר המדינה והשלטון קיימים למען אזרחיה ולא להפך

5.3. שירותים

5.3.1. אספקת מוצרים ציבוריים

5.3.2. יצירת שוק מודרני

5.3.3. הגנה על החלש

5.3.4. שמירה מפני אלימות

5.4. לא כל אזרח מקבל בהכרח שירותים באותה מידה

6. תהליכים

6.1. גלובליזציה

6.1.1. התרחבות, האצה והעמקה של הקשרים התרבותיים והכלכליים בין מדינות, חברות ויחידים באופן היוצר שילוב של כלכלות, חברתיות, תרבויות, ותנועות פוליטיות מכל העולם

6.1.2. תורמת להקמת גופים בין-לאומיים עוצמתיים

6.1.3. זהו תהליך של ריסוק ופתיחת גבולות מדינות העולם כתגובה למגמות הגירות המוניות

6.1.4. מצב זה הביא ליחסי תלות הדדית בין חברות שונות, ללא קשר לאופי היחסים ביניהן.

6.2. גלוקליזציה

6.2.1. כתגובה לגלובליזציה, קבוצות קטנות והדוקות של אנשים מתחילות להתגבש על רקע אתני יותר מאשר על רקע פוליטי וליצור לאומנויות נקודתיות

6.2.2. השילוב הניגודי בין המגמות הכלכליות והטכנולוגיות העולמיות (על-לאומיות), ובין המגמות הזהותיות והפולטיות המקומיות, לוחץ ומחליש את מדינת-הלאום

7. קביעת סדר יום ציבורי

7.1. תוצר ממערכת יחסים דו-צדדית שבין תקשורת לפוליטיקה

7.2. במדינה דיקטטורית מערכת יחסים בין פוליטיקה לתקשורת היא חד צדדית

7.3. פוליטיקה

7.3.1. תפקיד

7.3.1.1. פוליטיקה היא למעשה חלוקת המשאבים בין בני אדם

7.3.1.2. חלוקת המשאבים אינה צריכה להיות קשורה לנטילת המשאבים אלה לפוליטיקה וחקיקה

7.3.2. מרכיבים

7.3.2.1. נושאים שעולים בתקשורת

7.3.2.1.1. לתקשורת יש כוח רב להשפיע על הפוליטיקה ולכן הנושאים שעולים בתקשורת הופכים לסדרי עניין ועדיפות גבוהה

7.3.2.2. שסעים

7.3.2.2.1. בעלי השפעה פוליטית לא מעוטה. לעיתים, החלטות פוליטיות נעשות מלמטה במקום מלמעלה

7.3.2.3. מו"מ פוליטי בין מפלגות

7.3.2.3.1. משנים סדרי יום כגון חלוקת תקציבים וכדומה

7.3.2.4. נושאי ביטחון פנים

7.3.2.5. צבא ואיומים אסטרטגיים

7.3.2.5.1. מקבלים עדיפות עליונה ומפנים צומת לב של פוליטיקאים שמשנים סדרי יום מנושאים טריוויאלים אחרים במדינה כמו בריאות, חינוך וכדומה

7.3.2.6. תחומים גלובליים

7.3.2.6.1. כהיותה בורג קטן במערכת גלובלית עצומה, מדינה תלויה ומושפעת מפוליטיקה גלובליית

7.3.3. פוליטיקאים תלויים רבות בתקשורת קונבנציונלית (חדשות, רדיו) ולא רק ברשתות חברתיות

7.4. תקשורת

7.4.1. נועדה בכדי לפקח על הפוליטיקה

7.4.2. תלויה בחופש הביטוי וזכות הציבור לדעת

7.4.3. שואבת את המידע מדיווחים של אנשים, סקירת אירועים ומהשלטון

7.4.4. תפקיד

7.4.4.1. חתירה לאמת וחשיפתה

7.4.4.2. יצירת דיון פוליטי פלורליסטי סובלני התורם להסכמיות

7.4.4.3. יצירת אדם חושב המגבש דעה עצמאית על בסיס המידע שקיבל

7.4.4.4. תקשורת היא כלב שמירה של הדמוקרטיה

7.4.5. מעבירה את המידע לציבור באמצעות דיווחים אובייקטיבים או באמצעות פרשנויות של עיתונאים ובעלי דעה

7.4.6. מרכיבים

7.4.6.1. נושאים העולים בפוליטיקה

7.4.6.1.1. יש סקירה רחבה על דברים המתרחשים בפוליטיקה

7.4.6.2. פניות הציבור

7.4.6.2.1. נושאים שעולים במדינה ומגיעים דרך ערוצי התקשורת להמונים

7.4.6.3. דעת קהל

7.4.6.3.1. דברים התופסים כותרות

7.4.6.4. אג'נדה של שדרן/פרשן

7.4.6.4.1. אג'נדות ואינטרסים אישיים

7.4.6.5. נושאים בוערים

7.4.6.5.1. נושאים שעלולים לשנות תפיסות עולם

7.4.7. תקשורת במאה ה-20 ואילך הינה תקשורת המונים, בעלת מסרים קצרים ומהירים

7.4.8. כלים

7.4.8.1. רשתות חברתיות

7.4.8.2. ערוצים קונבנציונליים

7.4.9. לא ניתן לסמוך על התקשורת באופן מלא למרות שיש לערוצי תקשורת אינטרס כלכלי לפרסם מידע אמין עד כמה שפשר

7.5. מי צריך את מי יותר? פוליטיקה את התקשורת או ההפך?

7.5.1. אם פוליטיקה צריכה את התקשורת יותר ממה שהיא את פוליטיקה, סימן שהדמוקרטיה במדינה כנראה קיימת