משטר ופוליטיקה בישראל: זהות וחברה

1. חברה מדומיינת

1.1. קהילה שבה אנשים מרגישים רגש חזק כלפי כל אנשי הקהילה מבלי להכירם

1.2. המושג "עם" הוא פיקציה

1.3. גיבוש קבוצה מדומיינת

1.3.1. על מנת לגבש קהילה מדומיינת – יש להציג אויב משותף

1.3.2. יצירת אויב משותף מחזקת ומצדיקה את הקיום של השלטון

1.3.3. היסטוריה

1.3.3.1. קבוצות ראשונות באנושות שעסקו בתעסוקה ראשונית התחילו להתגבש משווקים שבהם החליפו סחורות

1.3.3.2. בין השירותים הראשונים שהתפתחו כביקוש ממשתתפי השוק היו בנקאות והבטחה

1.3.3.3. בהמשך התפתחו שירותי בטחון כתמורה למיסוי לכלל האזרחים שנמצאים תחת שטח מוגדר (צבאות)

1.3.3.4. כאשר קהילות גדלו והתפתחו לקהילות מדומות, מלכים יצרו כלי גיבוש נוסף כגון דתות וזאת על מנת לחזק את שליטתם

1.3.4. ניתן לגבש קהילה ע"י ערכים משותפים

1.3.5. מאפיינים/אינטרסים דומים

1.3.5.1. שפה

1.3.5.2. תרבות

1.3.5.3. אתניות

1.3.5.4. חיבור למקום

1.3.5.5. היסטוריה משותפת

1.3.5.6. יתרון משותף

1.3.5.7. אינטרסים משותפים

1.3.5.8. חוויה משותפת

1.3.5.9. אידיאולוגיה

1.3.5.10. פרות קדושות

1.3.5.11. סמלים

1.3.5.12. שנאה אינו מרכיב חובה אלא פיקציה

1.4. איום קיומי פיקטיבי

1.4.1. כלי גיבוש פיקטיבי שנוצר ע"י המנהיגים

1.4.2. מטרות

1.4.2.1. יצירת אויב משותף כחומר איחוי לשסעים

1.4.2.2. הסטת תשומת הלב מתחלואים חברתיים אחרים

1.4.3. איראן

1.4.3.1. איום פיקטיבי

1.4.3.1.1. קוראת להשמדתה של ישראל

1.4.3.1.2. פועלת בשת"פ עם גופי טרור הפוגעים באופן שוטף בישראל

1.4.3.1.3. יכולת גרעינית תפר את מאזן הכוחות באזור ותקשה על פעולות התקפיות במלחמות עתידיות

1.4.3.1.4. הגרעין ימצב אותה כמעצמה אזורית

1.4.3.2. מציאות

1.4.3.2.1. מאזן כוחות גרעיני מונע חיכוכים צבאיים

1.4.3.2.2. יש גם אוכלוסייה לא יהודית באזור שעלול להפגע

1.4.3.2.3. יש יכולת מכה שנייה

1.4.3.2.4. גם פצצה גרעינית לא תחסל מדינה שלמה

1.4.3.2.5. היא מדינה ולא ארגון טרור ולכן יש לה מה להפסיד

1.4.4. פלסטינים

1.4.4.1. איום פיקטיבי

1.4.4.1.1. ישראלים נהרגים בפיגועי טרור

1.4.4.1.2. איום הטילים

1.4.4.1.3. ישנן עלויות גבוהות בתחזוקה של ביטחון שוטף

1.4.4.1.4. יצירת דעת קהל עולמית אנטי ישראלית

1.4.4.1.5. ויתור של שטחים

1.4.4.2. מציאות

1.4.4.2.1. נהרגים יותר בתאונות דרכים

1.4.4.2.2. אין איום על קיומה של המדינה

1.4.4.2.3. לא ניתן לכבוש שטח בעזרת טילים

1.4.4.2.4. משוסעים בינם לבין עצמם

1.4.4.2.5. השטחים נלקחו מראש על מנת לשאת ולתת

2. שסעים

2.1. סכסוך או ויכוח בין קבוצות חברתיות

2.2. עלולים להביא לקיטוב, קרע ופגיעה בסובלנות ובהסכמיות

2.3. סוגים

2.3.1. שסע ימין-שמאל

2.3.1.1. מבוסס בעיקר על סוגגית גבולות הקבע של המדינה ששונו ב-67'

2.3.1.2. ימין

2.3.1.2.1. עמדת ימין עולמי

2.3.1.2.2. תומכים בפשרה טריטוריאלית

2.3.1.2.3. פינוי התנחלויות

2.3.1.2.4. פעולות

2.3.1.3. שמאל

2.3.1.3.1. עמדת שמאל עולמי

2.3.1.3.2. תומכים בארץ-ישראל שלמה

2.3.1.3.3. פעולות

2.3.1.4. ההתנהגות הפוליטית בישראל לעיתים הפוכה מזאת של שמאל-ימין עולמי

2.3.2. שסע ערבי-יהודי

2.3.2.1. ערבים

2.3.2.1.1. בעיות החברה

2.3.2.1.2. עמדה

2.3.2.1.3. פעולות

2.3.2.2. יהודים

2.3.2.2.1. עמדה

2.3.2.2.2. פעולות

2.3.3. שסע חרדי-חילוני

2.3.3.1. חרדים

2.3.3.1.1. בעיות החברה

2.3.3.1.2. עמדה

2.3.3.2. חילונים

2.3.3.2.1. עמדה

2.3.4. שסע עדתי

2.3.4.1. מתבטא ע"י פערים בכלכלה, תרבות, חברה ופוליטיקה

2.3.4.2. התסכול נוצר בעיקר מהשוני ברמת החיים אך לא רק

2.3.4.3. מזרחים

2.3.4.3.1. מזוהים עם תרבות מזרחית

2.3.4.3.2. בד"כ שייכים למעמד הבינוני-נמוך

2.3.4.3.3. פחות משכילים, פחות מבוססים כלכלית

2.3.4.3.4. עמדה

2.3.4.3.5. פעולות

2.3.4.4. אשכנזים

2.3.4.4.1. מזוהים עם תרבות מערבית

2.3.4.4.2. בד"כ שייכים למעמד הבינוני-עליון

2.3.4.4.3. יותר משכילים, יותר מבוססים כלכלית

2.3.4.4.4. שוכנו ברובם במרכזים הכלכליים ולכן גרים בערים מודרניות

2.3.4.4.5. פעולות

2.3.4.5. כיום קיימת גם תחושת קיפוח מצד יוצאי חבר העמים ויצאי אתיופיה

2.3.5. שסע מגדרי

2.3.5.1. נשים

2.3.5.1.1. עמדה

2.3.5.2. גברים

2.3.5.2.1. עמדה

2.3.5.3. גורמים

2.3.5.3.1. מעמד חברתי

2.3.5.3.2. מעמד היסטורי

2.3.5.3.3. דת

2.3.5.3.4. מסורת

2.3.5.3.5. תפקיד משפחתי

2.3.6. שסע חברתי-כלכלי

2.3.6.1. העוני, אי-השוויון בחלוקת ההכנסות, והפערים בחינוך ובתעסוקה

2.3.6.2. שסע זה חופף לשאר השסעים

2.3.6.3. מעמדות

2.3.6.3.1. קיימים פערים עצומים בין המעמדות

2.3.6.3.2. עם השנים מעבר מקבוצה לקבוצה הופך קשה יותר ויותר

2.3.6.3.3. מעגל העוני

2.3.6.3.4. הנתח של עשירון עליון עולה ועולה על חשבון שאר העשירונים

2.3.6.3.5. תעסוקה

2.3.6.3.6. פיתוח אזורי

2.3.6.4. תמ"ג

2.3.6.4.1. מציין מדידה של הערך הכולל של הסחורות והשירותים שיוצרו במדינה מסוימת במהלך שנה

2.3.6.5. מדד הפיתוח האנושי

2.3.6.5.1. משמש ככלי השוואה בין רמת התפתחותן של מדינות שונות

2.3.6.5.2. למעשה מסווג מדינות לעולם ראשון/שני/שלישי

2.3.6.5.3. חישוב

2.4. דרכי התמודדות

2.4.1. חינוך לסובלנות וקבלת האחר

2.4.2. הקפדה על זכויות הפרט

2.4.3. ייצוג הולם בשירות המדינה ורשויות ממשלתיות

2.4.4. העדפה מתקנת

2.4.5. שירות אזרחי

2.4.6. הנהגת בחירות יחסיות המאפשרות ייצוג הולם בכנסת

2.4.7. מדיניות של כור היתוך

2.4.8. מדיניות הרווחה שמנסה להוציא אוכלוסיות ממעמדם מתחת לקו העוני

3. זהות

3.1. האופן שבו אדם מגדיר את עצמו ואחרים מגדירים אותו

3.2. גיבוש זהות

3.2.1. כל אדם רשאי להגדיר את עצמו ע"פ מספר רב של זהויות

3.2.2. סוגי זהויות

3.2.2.1. מגדרית

3.2.2.2. מינית

3.2.2.3. גזעית

3.2.2.4. אתנית

3.2.2.5. פוליטית

3.2.2.6. מיקומית

3.2.2.7. דתית

3.2.2.8. גלובאלית

3.3. סטריאוטיפ

3.3.1. האופן שבו נתפס פרט או נתפסת קבוצה ע"י אחרים

3.3.2. דוגמאות

3.3.2.1. אדם שחור

3.3.2.1.1. סודני

3.3.2.1.2. פולש זר

3.3.2.1.3. אלים

3.3.2.2. ערבי (ע"י יהודי)

3.3.2.2.1. אוייב

3.3.2.2.2. אלים

3.3.2.2.3. עצלן

3.3.2.3. יהודי (ע"י ערבי)

3.3.2.3.1. כובש

3.3.2.3.2. אלים

3.3.2.3.3. זר

3.3.2.4. אישה

3.3.2.4.1. נהגת גרועה

3.3.2.4.2. חלשה