1. מהימנות
1.1. מידת הדיוק של כלי המדידה
1.2. מסמלת את מידת העקביות והיציבות שבה כלי המדידה מודד את התכונה המתוכננת
1.3. כלי נחשב למהימן, כשהוא מדויק, בעל טעויות מדידה ספורות, עקבי וחוזר על עצמו
1.4. אינה קשורה לתוכן הנמדד אלא רק לכלי המדידה – המדד עצמו
1.5. טעויות מדידה
1.5.1. במדעי החברה מהימנות מורכבת וקשה יותר להשגה שכן מודדים בני אדם
1.5.2. השפעות
1.5.2.1. המשתתף
1.5.2.1.1. מצב רוח רגעי
1.5.2.1.2. עייפות
1.5.2.1.3. לחץ מעצם מילוי השאלון
1.5.2.1.4. לחץ שירותים
1.5.2.1.5. וכדומה...
1.5.2.2. תנאים חיצוניים
1.5.2.2.1. מועד העברת השאלון
1.5.2.2.2. רעש
1.5.2.2.3. צפיפות
1.5.2.2.4. מזג אוויר
1.5.2.2.5. וכדומה...
1.5.2.3. הנסיין/הבוחן
1.5.2.3.1. האינטראקציה עם הנסיין
1.5.2.3.2. חוסר דיוק של הנסיין/שופט
1.5.2.3.3. חוסר אחידות
1.5.2.3.4. וכדומה...
1.5.2.4. מכשיר המדידה
1.5.2.4.1. תוכן השאלון - ניסוחים לא ברורים
1.5.2.4.2. מכשיר לא מכוייל
1.5.2.4.3. וכדומה...
1.5.3. סוגי טעויות
1.5.3.1. תמיד יש להניח כי קיימות טעויות
1.5.3.2. טעות קבועה
1.5.3.2.1. טעות המוסיפה/מפחיתה ערך טעות קבוע לכל ערכי המשתנה
1.5.3.2.2. קל להבחין בטעויות מסוג זה
1.5.3.2.3. שונות המשתנה המייצג אותה שווה לאפס
1.5.3.2.4. תוחלת הטעות הקבועה שווה לגודל הטעות
1.5.3.2.5. לא משפיעה על מהימנות
1.5.3.3. טעות מקרית
1.5.3.3.1. לכל נבדק תהיינה טעות שונה עם מספר שונה
1.5.3.3.2. שונות המשתנה המייצג אותה גדול מאפס
1.5.3.3.3. תוחלת הטעות המקרית שווה לאפס
1.5.3.4. מהימנות תתייחס לטעויות מקריות בלבד
1.6. שיטות בדיקת מהימנות
1.6.1. השיטות למדידת מהימנות שונות זו מזו ובודקות מקורות שונים העלולים לגרום לשונות טעויות
1.6.2. מהימנות כיציבות
1.6.2.1. העברת מבחנים חוזרים לאותה קבוצת נבדקים בשני מועדים שונים בנוסחים זהים
1.6.2.2. דרישות
1.6.2.2.1. לא חל שינוי בין שתי ההעברות
1.6.2.2.2. היו תנאים דומים בשתי הפעמים בהן ענו על השאלונים
1.6.2.2.3. נשמר פרק זמן אופטימלי בין שתי ההעברות
1.6.2.3. המהימנות גבוהה יותר ככל שהמתאם בין שתי ההעברות של השאלון גבוה יותר
1.6.3. מהימנות כאקוויולנטיות
1.6.3.1. העברת מבחנים חוזרים לאותה קבוצת נבדקים בשני מועדים שונים ובנוסחים מקבילים
1.6.3.2. דרישות
1.6.3.2.1. השאלות חייבות למדוד את אותה התכונה בשניהם
1.6.3.2.2. מקדם המהימנות רגיש לשונות שמקורה בדגימת השאלות
1.6.3.3. המהימנות גבוהה יותר ככל שהמתאם בין שתי ההעברות של השאלון גבוה יותר
1.6.4. מהימנות כעקיבות פנימית
1.6.4.1. נועדה לאמוד את עקביות התגובות לכל הפריטים במבחן
1.6.4.2. ככל שעולם התוכן ההתנהגותי הומוגני יותר, כך העקביות הפנים-פריטית גבוהה יותר
1.6.4.3. כל הפריטים מודדים את אותו משתנה, ולכן קיימת הומוגניות רבה בין פריטי השאלון
1.6.4.4. דרישות
1.6.4.4.1. הומוגניות רבה בין פריטי השאלון
1.6.4.5. המהימנות גבוהה יותר, ככל שהמקדם אלפא של קרונבך גבוה יותר
1.6.4.6. הערך המספרי של מקדם אלפא של קרונבך נע בין 0 ל- 1
1.6.4.7. שיפור מהימנות
1.6.4.7.1. העלאת מהימנות ע"י הסרת פריטים מהשאלון
1.6.4.7.2. העלאת מהימנות ע"י היפוך סקאלה
1.6.4.7.3. פריט במתאם חיובי ובינוני-חזק (גדול מ-0.3) הוא פריט טוב ואין לגעת בו
1.6.5. מהימנות בין שופטים
1.6.5.1. מידת ההלימה בין ההערכות של שופטים שונים לקריטריונים שנקבעו מראש
1.6.5.2. דרישות
1.6.5.2.1. השופטים צריכים להיות מומחים בתחום הנבדק
1.6.5.2.2. הקריטריונים להערכה צריכים להיות ברורים וחד משמעיים
1.6.5.3. המהימנות גבוהה יותר, ככל שהמתאם בין השופטים גבוה יותר
1.7. חישוב מהימנות
1.7.1. משתנה נצפה = משתנה אמיתי + משתנה טעות
1.7.2. המהימנות גבוהה יותר ככל שהערך של מקדם המהימנות מתקרב ל- 1
1.7.3. הגדרה מתמטית של מהימנות
1.7.3.1. היחס שבין השונות האמיתית לשונות הנצפית או 1פחות היחס שבין שונות הטעויות לשונות הנצפית
1.7.3.2. נוסחה לחישוב
2. תוקף
2.1. מדידה של מה שהכלי נועד למדוד ולא אחר
2.2. הכלי תקף אך ורק אם הוא מודד בדיוק את מה שהוא נועד למדוד
2.3. שיטות בדיקה
2.3.1. תוקף נראה
2.3.1.1. מידת ההלימה בין ההגדרה הנומינאלית לבין ההגדרה התצפיתית
2.3.1.2. משמש לבדיקה ראשונית של כלי המדידה שאותו בוחנים
2.3.1.3. סוג פשטני ביותר
2.3.2. תוקף תוכן
2.3.2.1. הערכת אופן בו הפריטים במבחן אכן מייצגים את מרחב התוכן שמעוניינים למדוד
2.3.2.2. ניתן להתייעץ עם מומחים
2.3.2.3. שלבים
2.3.2.3.1. הגדרה נומינלית
2.3.2.3.2. הגדרה אופרציונלית
2.3.2.3.3. בדיקת חוות דעת של מומחים
2.3.2.3.4. פיילוט
2.3.2.3.5. גרסה סופית
2.3.2.4. שימושי כאשר קיימת הסכמה על עולם התוכן של המשתנה התיאורטי
2.3.3. תוקף ניבוי
2.3.3.1. מידת ההצלחה של הכלי בניבוי
2.3.3.2. הכלי שאת התוקף שלו רוצים למדוד נקרא המנבא
2.3.3.3. הקריטריון זהו הכלי המנובא
2.3.3.4. ככל שהקשר גבוה יותר, כך גם התוקף גבוה יותר
2.3.3.5. אפשרי כאשר קיים קריטריון ברור וחד משמעי
2.3.3.6. לא בהכרח ידוע מה הכלי בעל תוקף ניבוי מודד אך ברורה המשמעות של המדידה בעתיד
2.3.4. תוקף מבנה
2.3.4.1. הערכה של מידת ההלימה בין ההגדרה האופרציונלית לבין ההגדרה התיאורטית
2.3.4.2. סוגי בדיקה
2.3.4.2.1. חקר מתאמים
2.3.4.2.2. חקר הבדלים
2.4. תוקף חיצוני
2.4.1. עוסק ביכולת להכליל את ממצאי הניסוי על האוכלוסייה במצבים וזמנים שונים
2.4.2. דרישות
2.4.2.1. הכללה
2.4.2.1.1. יכולת להכליל את הממצאים מהמדגם לאוכלוסייה כולה
2.4.2.2. בעיות הנובעות ממלאכותיות של הניסוי
2.4.2.2.1. מתבטא בתלותן של תוצאות המחקר בסביבת הניסוי או במועד
2.4.2.2.2. מתאם נמוך בין שני מכשירי מדידה המודדים מבנים שונים יצביעו על הבחנה בין המשתנים, ולכן על תוקף מבחין למשתנה הנמדד
2.4.2.3. אינטראקציה בין מדידה לטיפול