מבוא ליסודות המשטר בישראל: מערכת משפט

1. אופן פעולה

1.1. מובן ופרשנות

1.1.1. פרשנות החוק

1.1.1.1. הפסיקה נעשית ע"י החוקים שנקבעו בכנסת והם מותירים מקום לפרשנות של השופטים

1.1.1.2. במצב של לקונה השופט יפסוק ע"פ חרות, צדק, היושר והשלום של מורשת ישראל. כלומר ע"פ אופייה של מדינה יהודית ודמוקרטית

1.1.1.3. חלק מהשופטים מפרשים את החוק ע"פ חוקי דת מסורתיים וחלק לפי מורשת מודרנית יותר (כגון מגילת העצמאות)

1.1.2. מובן פורמאלי

1.1.2.1. החוק מחוקק ע"פ מוסר

1.1.2.2. קובע את האסור והמותר לאזרחים ולשלטון

1.1.2.3. כולם שווים בפני החוק וכולם פועלים במסגרתו

1.1.3. מובן מהותי

1.1.3.1. מתייחס לתוכן החוק

1.1.3.2. בוחן האם החוק ראוי ומונע עריצות הרוב על המיעוט

1.1.3.3. בוחן האם החוק עומד בכללי היסוד של החברה

1.1.4. מהפכה חוקתית

1.1.4.1. הלגיטימציה של בג"צ להתערב בעבודת שלטון הרוב נובעת מקיום חוקי היסוד העוסקים בזכויות אדם

1.1.4.2. בג"צ קבע כי חוקי יסוד הם בגדר החוקה ובסמכותו של בג"צ לבטל חוקים הסותרים חוקי יסוד אלה

1.1.4.3. מהפכה חוקתית חיזקה את הרשות השופטת והחלישה את 2 הרשויות האחרות

1.1.4.4. חוקי יסוד העוסקים בזכויות האדם

1.1.4.4.1. 2 חוקים הנחקקו ב-1992

1.1.4.4.2. חוק יסוד: כבוד האדם וחירותו

1.1.4.4.3. חוק יסוד: חופש העיסוק

1.1.4.4.4. חוקי יסוד העוסקים בזכויות האדם הוגדרו באופן מאוד כללי. מכאן כי הרשות השופטת העניקה לעצמה סמכות לפרשם. הבעייתיות נובעת מכך כי פירוש זה לא נקבע ע"פ הרוב הנבחר

1.1.4.5. במסגרת המהפכה החוקתית, מלבד הפרשנות החוקתית בג"צ העניק לעצמו את היכולת לבטל חוקים הסותרים חוקי יסוד

1.1.4.6. עד 2020 נפסלו כ-15 חוקים

1.2. עצמאות

1.2.1. ריסון חקיקות הכנסת

1.2.1.1. כנסת לא רשאית לבטל פסקי דין באופן רטרואקטיבי

1.2.1.2. כנסת לא רשאית לחוקק חוקים לגבי משפטים שכבר החלו

1.2.1.3. חוקים חדשים הסותרים פסיקות קיימות יהיו תקפים רק לגבי מקרים עתידיים

1.2.2. סוב-יודיצה

1.2.2.1. איסור פרסום תקשורתי

1.2.2.2. זאת כדי שהתקשורת לא תשפיע על הליכי המשפט

1.2.2.3. תקשורת רשאית להציג עובדות במשפט

1.2.2.4. חוק זה לא חל על משפט אזרחי

1.3. הגבלות

1.3.1. חובת דלתיים פתוחות

1.3.1.1. משפט בדלתיים סגורות אך ורק בנושאי ביטחון, קטין ואונס

1.3.2. איסור ייזום דיונים

1.3.2.1. בתי משפט רשאים לדון רק בבקשות, תביעות ועתירות

1.3.3. כנסת רשאית להתערב בהגדרת ענישה

1.3.3.1. כנסת יכולה לחוקק חוקים שיגדירו טווח ענישה לגבי סוגייה ספציפית בעתיד

1.3.4. פסקת ההתגברות

1.3.4.1. כנסת רשאית לחוקק חוקי פסקת התגברות שעוקפים סמכות בג"צ אם היא לא מרוצה מתקדימים שנקבעו על-ידו

1.3.5. זכות הערעור

2. סוגי משפט

2.1. משפט חוקתי

2.1.1. משפט שבו דנים בחוקיות החוקים, בשלטון החוק המהותי וביסודות הבסיסיים של המדינה

2.1.2. חוק השבות, זכויות אדם וכד'

2.1.3. מתנהל בבג"צ

2.1.4. משפט חוקתי בעל יכולת לבטל חוקים של הכנסת שסותרים חוקי יסוד ולבטל החלטות הממשלה שפוגעות בזכויות אדם

2.1.5. בסיס למשפט פלילי ואזרחי

2.2. משפט פלילי

2.2.1. משפט שבו פרקליטות המדינה תובעת אדם בדרישה למאסר ו/או קנס

2.2.2. המטרה להרתיע עבריינים ולהילחם בפשיעה כדי לשמור על הסדר במדינה ועל ביטחון האזרחים

2.2.3. גופים

2.2.3.1. פרקליטות ממשלתית

2.2.3.1.1. עורכי דין המייצגים מדינה נגד האזרחים

2.2.3.1.2. על פרקליטות המדינה אחראי היועץ המשפטי לממשלה

2.2.3.2. הסניגוריה הציבורית

2.2.3.2.1. עורכי דין חינמיים המייצגים אזרחים נגד המדינה

2.2.3.2.2. מורכבת לרוב מעורכי דין לא מנוסים

2.2.4. פשע

2.2.4.1. סוגי עבריינות

2.2.4.1.1. עבריינות פלילית רגילה

2.2.4.1.2. עבריינות אידיאולוגית/ אלימות פוליטית

2.2.4.1.3. עבריינות שלטונית

2.2.4.1.4. אי-ציות מטעמי מצפון

2.2.4.2. חוקים חשודים

2.2.4.2.1. פגיעה בזכויות אדם, שוויון או במיעוטים באופן מובהק וברור

2.2.4.2.2. חוק/פקודה לא חוקיים בעליל

2.2.4.2.3. חוק/פקודה בלתי חוקיים

2.3. משפט אזרחי

2.3.1. משפט שבו אדם תובע אדם בדרישה לפיצוי כספי ו/או התנצלות פומבית

2.3.2. תביעות דיבה, דיני עבודה, פטנטים וכד'

2.3.3. במשפט זה אין ענישה

2.4. משפטים מסוגים שונים הקשורים לאותו אדם יכולים להתנהל במקביל ואף על אותה סוגיה

3. שופטים

3.1. מינוי

3.1.1. מינוי שופטים נעשה בוועדה למינוי שופטים

3.1.2. דיוני הוועדה נערכים באופן חסוי. בכך נפגע עקרון הגבלת השלטון

3.1.3. הרכב הוועדה למינוי שופטים

3.1.3.1. מורכבת מ-9 חברים סה"כ כאשר הרוב של 5 הוא מהרשות השופטת

3.1.3.2. הרשות השופטת

3.1.3.2.1. נשיא בג"צ

3.1.3.2.2. שופט בג"צ

3.1.3.2.3. שופט בג"צ

3.1.3.2.4. עו"ד לשכה

3.1.3.2.5. עו"ד לשכה

3.1.3.3. הרשות המבצעת

3.1.3.3.1. שר המשפטים כיו"ר הוועדה

3.1.3.3.2. שר בממשלה

3.1.3.4. הרשות המחוקקת

3.1.3.4.1. חבר כנסת מקואליציה

3.1.3.4.2. חבר כנסת מאופוזיציה

3.1.4. הוועדה מעניקה כוח רב לשופטים. דבר זה מגביר אקטיביזם שיפוטי

3.1.5. מטרה

3.1.5.1. השופטים מתמנים משיקולים מקצועיים ולא פוליטיים לרוב, שכן רוב חברי הוועדה הם אנשי מקצוע, בעוד פוליטיקאים הם המיעוט

3.1.5.2. הענקת ייצוג גם לרשות המבצעת וגם לרשות המחוקקת ושמירה על איזון ביניהם (2 חברים מכל רשות)

3.2. מעמד

3.2.1. חסינות

3.2.1.1. לא ניתן לפתוח בחקירה פלילית נגד שופט אלא באישור היועץ המשפטי לממשלה

3.2.2. העסקה

3.2.2.1. שופטים מקבלים משכורת מאוד גבוהה וזאת כדי שלא יתפתו לשוחד

3.2.2.2. משכורתם נקבעת ע"י ועדת הכנסת

3.2.2.3. שופט לא רשאי לעבוד בעבודה נוספת וזאת כדי למנוע ניגוד אינטרסים

3.2.2.3.1. לשופט מובטחת עבודתו עד הפנסיה בגיל 70. כך יהיה משוחרר מלחצי קריירה ופרנסה

3.2.2.4. קשה מאוד לפטר שופט לאחר שהתקבל לתפקיד וניתן לעשות זאת רק ברוב של 7 חברי וועדה למינוי שופטים

4. ערכאות שיפוטיות

4.1. רמות שונות של בתי משפט והתמחותם

4.2. בתי משפט יעודיים

4.2.1. בתי משפט מקצועיים המתמחים בתחום אחד ספציפי

4.2.2. צבאי, רבני, תביעות קטנות, ענייני עבודה, ענייני משפחה, תעבורה, נוער

4.3. בתי משפט השלום

4.3.1. הערכאה הנמוכה

4.3.2. 30 בתי משפט הפזורים ברחבי המדינה

4.3.3. תפקיד

4.3.3.1. שיפוט תביעות פליליות שעונשן אינו עולה על 7 שנות מאסר

4.3.3.2. שיפוט תביעות אזרחיות עד סכום כספי של 2.5 מיל'

4.3.4. בדרך כלל ישפוט בהם שופט אחד. לעיתים 3

4.3.5. על החלטת בית משפט השלום ניתן להגיש ערעור לבית משפט מחוזי

4.4. בתי משפט מחוזיים

4.4.1. הערכאה אמצעית

4.4.2. הערכאה שניה לערעורים על החלטות השלום

4.4.3. הערכאה ראשונה לגבי תביעות שהשלום לא מוסמך לדון בהם

4.4.4. 6 בתי משפט מחוזיים

4.4.5. תפקיד

4.4.5.1. שיפוט תביעות פליליות שעונשן מעל 7 שנות מאסר

4.4.5.2. שיפוט תביעות אזרחיות מעל סכום כספי של 2.5 מיל'

4.4.6. בדרך כלל ישפוטו בהם 3 שופטים

4.5. בית משפט עליון: בג"צ

4.5.1. בית הדין הגבוה לצדק, הערכאה העליונה

4.5.2. בית הדין למשפט קונסטיטוציוני

4.5.3. הערכאה שניה ואחרונה לערעורים על החלטות של בתי משפט מחוזיים

4.5.4. נמצא בירושלים

4.5.5. תפקיד

4.5.5.1. משמשים גם כשופטי בג"צ

4.5.6. שופט בבית משפט עליון רשאי לפסוק באופן חריג על משפט חוזר בערכאה ראשונה כאשר ישנן ראיות חדשות

4.5.7. פסיקתו מחייבות את הערכאות הנמוכות

4.5.8. תהליך שיפוטי

4.5.8.1. עד 15 שופטים לדיון

4.5.8.2. הדיונים מהירים וללא צורך בעדים

4.5.8.3. בג"צ לא מטיל עונשים של קנסות ומאסר אלה רק מפרסם צווים שבהם הוא מורה למוסד שלטוני כיצד יש לפעול

4.5.8.4. העותר יבקש מבג"צ לדון בבקשתו. בג"צ יפרסם צו על-תנאי וצו ביניים כאשר לבסוף יפרסם צו החלטי סופי

4.5.8.5. צווים מקדימים

4.5.8.5.1. צו על תנאי

4.5.8.5.2. צו ביניים

4.5.8.6. צווים החלטיים

4.5.8.6.1. צו הביאס קורפוס

4.5.8.6.2. צו עשה/אל תעשה

4.5.8.6.3. צו איסור

4.5.8.6.4. צו בירור

4.5.8.6.5. צו מי שמך

4.5.9. בעל ביקורת שיפוטית על הרשויות האחרות

4.5.10. בג"צ הוא הכלי היחיד שיש לאזרח כהגנה נגד המדינה ועריצות הרוב. כנגד, שימוש יתר בכוח שהבג"צ מקנה לאזרח, עלול לייצר עריצות המיעוט

4.5.11. גישות שיפוטיות

4.5.11.1. גישה פורמליסטית

4.5.11.1.1. תמיכה בהפרדת הרשויות

4.5.11.1.2. גישה שלפיה על בתי המשפט לסרב לשפוט בנושאים שלגביהם אין חוק ברור שכן זהו אינו תפקידם

4.5.11.1.3. נושאים שיש לסרב לדון בהם הם נושאים רגישים כמו פוליטיקה, צבא ודת

4.5.11.1.4. אין לשופטים להתערב בנושאים אידיולוגיים שכן אינם נבחרי עם, כמו כן, שופטים לא תמיד מבינים בנושאים אלה

4.5.11.2. אקטיביזם שיפוטי

4.5.11.2.1. תמיכה בהליכי המהפכה החוקתית

4.5.11.2.2. גישה שלפיה מותר לבתי משפט לשפוט כל נושא, כולל נושאים הלא מופיעים בחוק ו/או בנושאים רגשיים כגון פוליטיקה, צבא ודת

4.5.11.2.3. השופט יהיה חייב לפרש את החוק הקיים, לבטל חוקים הסותרים חוקים אחרים וליצור חקיקת תקדימים על סמך חוקי יסוד

4.5.11.2.4. תפקידו של שופט העליון הוא להגן על הדמוקרטיה, להגביל את השלטון, להגן על זכויות אדם וזכויות המיעוט

4.5.11.2.5. בג"צ ישמש כתחליף לחוקה ישראלית עד חקיקתה