לחסן או לא לחסן

Get Started. It's Free
or sign up with your email address
Rocket clouds
לחסן או לא לחסן by Mind Map: לחסן או לא לחסן

1. האם תינוקות הינם צעירים ורכים מדי מכדי לקבל חיסונים?

1.1. לא , תינוקות צעירים ורכים נולדים עם מערכת חיסונית מפותחת המגינה עליהם מפני רוב החיידקים אליהם הם נחשפים מרגע הוולדתם ,חיסונים הניתנים לתינוק מאפשרים לו לפתח הגנה טובה מפני מחלות אליהן נחשף והמסקנות אותו, ישנן מחלות המהוות סיכון מיוחד לתינוקות רכים ורצוי להגן תינוקות מפניהן ע''י מתן חיסונים.

1.2. .

1.3. כן, עדיף שלא לתת לתינוק חיסונים עד גיל 3-4 , כך שהגוף שלהם חזק יוכל לעמוד עם החיסונים.

2. האם/עדיף לחלות במחלות באופן טבעי מאשר לקבל חיסונים מלאכותיים

2.1. לא. ההבדל שבין התחסנות על ידי חיסונים לבין הדבקה הטבעית במחלה הוא המחיר שהתינוק צריך לשלם כדי לקבל את החסינות הזו, המחיר שמשלמים ילדים שמקבלים חיסון הוא אי הנוחות שבקבלת מספר זריקות ומדי פעם כאב במקום הזריקה. המחיר שמשלמים, לעומת זאת, בהדבקה בתחלואה טבעית הוא בדרך כלל מחלה קשה: שיתוק בהדבקה טבעית בנגיף הפוליו, פיגור שכלי כתוצאה מהדבקה בנגיף המופילוס אינפלואנזה b, אי ספיקת כבד מזיהום טבעי בנגיף דלקת כבד נגיפית מסוג B, חירשות או דלקת ריאות כתוצאה מהדבקה טבעית בנגיף אבעבועות רוח,כל אלו הם מחירים גבוהים יותר מדי למען השגת חסינות כנגד מחלה.

2.2. .

2.3. כן, יותר טוב, ככה הגוף יפתח נוגדנים יותר חזקים ומערכת החיסון של הילד תתגבר על המחלות בקלות.

3. האם הילדים מקבלים יותר מדי חיסונים שפוגעים במערכת החיסון?

3.1. לא , בישראל מומלץ כיום על 12 חיסוני שגרה של ילדים אשר ניתנים בטיפת חלב ועוד חיסונים נוספים שטרם נכללו בתוכנית השגרה, הורים מודאגים מהשאלה האם ילדיהם הפעוטות יהיו מסוגלים להתמודד עם הזריקות והחיסונים הרבים האלו, כשמתייחסים לשאלה הזו ראוי לציין שחיסונים הינם רק חלק קטן ממה שהמערכת החיסונית של הפעוטות נדרשת להתמודד עמו מדי יום ביומו. מערכת החיסון של ילודים נחשפת לשפע של זיהומים סביבתיים, מהדקה הראשונה להיוולדם, אלפי חיידקים שונים מתיישבים וחיים על פני העור של הילוד, ברירית שבנחיריו, בלוע שלו ובמעי שלו. תינוקות מונעים מחיידקים לפלוש לזרם הדם שלהם על ידי תגובה חיסונית מהירה לאותם זיהומים . למרות שהילדים היום מקבלים יותר חיסונים ממספר החיסונים שהם קיבלו לפני מאה שנים, (אז המליצו רק על חיסון אחד כחיסון שגרה למניעת מחלות – והוא החיסון כנגד אבעבועות שחורות), הרי שבזכות החיסונים המודרניים סך הכל מספר החלבונים והסוכרים שניתנים בחיסונים היום פחת מאוד לעומת מספר החלבונים שהיו בחיסון שקיבל ילוד לפני 100 שנים. החיסון הישן כנגד אבעבועות שחורות הכיל כ- 200 חומרי חלבון שונים. ואילו היום אם נסכם את מספר החומרים החלבוניים והסוכריים אשר 11 חיסוני השגרה שניתנים כיום מכילים נקבל סך של כ 50. זאת הודות לטכנולוגיה המודרנית של חומרי החיסון. הורדה במספר החלבונים והסוכרים הפכו את החיסונים לעוד יותר בטוחים עם פחות תופעות לוואי.

3.2. .

3.3. כן, כי התינוק יכול לקבל 2 חיסונים בלי לגרום לנזק, יותר מ-2 חיסונים בשתי השנים הראשונות עלולה לגרום לנזק בלתי הפיך למערכת החיסון שלו.

4. האם חיסונים מחלישים את מערכת החיסון של התינוק?

4.1. לא. הנגיפים שבחומר החיסון אינם יכולים להחליש את מערכת החיסון של התינוק. דווקא ההפך הוא נכון. הדבקה טבעית עם נגיפים מסויימים עשויה להחליש את מערכת החיסון, ילדים הנדבקים באופן טבעי במחלת אבעבועות רוח רגישים במיוחד להדבקות מזיהומים חיידקיים מסוימים כגון "החיידק הטורף" , ילדים שנדבקו בחצבת נוטים לחלות בזיהומים חיידקיים בזרם הדם (אלח דם). החומרים שבחיסונים הינם שונים ואינם גורמים לחולשה החיסונית הזו כפי שגורמים הנגיפים הטבעיים. בנגיפים החיים המוחלשים שמצויים בחיסונים כנגד אבעבועות רוח וחצבת שונים מאוד מנגיפי מחלות אלו, אשר כנגדם אנו מחסנים.

4.2. .

4.3. כן. יש כמה נגיפים שבחומר החיסון יכולים להחליש את מערכת החיסון של התינוק לכן מומלץ לעשות בדיקות דם לתינוק ולבדוק אם הוא מסוגל לקבל את החיסון, ואם התשובה חיובית אז אסור לתת חיסון.

5. מדוע אי אפשר לסמוך על כך שכל האחרים מתחסנים?

5.1. מניעת תחלואה בקרב אנשים לא מחוסנים כתוצאה מזה שרוב הסביבה מחוסנת נקראת "חסינות עדר" ("Herd Immunity"). לשם כך נדרש שכיסוי חיסונים של האוכלוסייה יגיע ל- 95%– 90%, רק אז גם לילדים שאינם מחוסנים ישנו סיכוי נמוך לחלות, משום שהם מוקפים בטבעת של ילדים מחוסנים. לכל מחלה שנגדה, יש חיסון נדרש אחוז כיסוי חיסונים שונה של האוכלוסייה . "חסינות העדר" הינה חלקית בכל מקרה. אם ילד לא מחוסן יבוא במגע ישיר עם חולה מדבק, אותו ילד יכול להדבק ולחלות למרות שסביבתו הקרובה מחוסנת, ההישענות על "חסינות העדר" וההסתמכות על כך שהם "מוגנים" מהדבקה בגלל השיעור הגבוה של ילדים מחוסנים סביבם – אינה ערובה לבריאותם, בגלל: ירידה בכיסוי החיסונים במספר אוכלוסיות, נדידת אוכלוסיות, כולל ילדים חולים: מהגרים, עולים, עובדים זרים, מטיילים, ותיירים שאינם מחוסנים (העולם הוא כפר גלובלי...) יוצרת מקורות סיכון חדשים.

6. איזה מחלות ירדו באופן משמעותי בעקבות חיסונים?

6.1. אדמת : המחלה נגרמת על ידי נגיף ומתבטאת בחום המלווה בפריחה על כל הגוף חזרת : המחלה נגרמת על ידי נגיף ומתבטאת בחום ובנפיחות בלוטות הרוק. המחלה עלולה לגרום לסיבוכים כגון- דלקת אשכים שעלולה לגרום לעקרות, דלקת הלבלב, דלקת קרום המוח, דלקת המוח וחרשות. שיתוק ילדים : מחלה נגיפית הגורמת לשיתוק בגפיים ובשרירי הנשימה. השיתוק עלול לגרום נכות לכל החיים או מוות. דלקת כבד נגיפית – B : מחלה הנגרמת על ידי נגיף שתוקף את הכבד. דרכי הדבקה הן מגע הדוק עם נשא/חולה במשפחה, מגע עם דם מזוהם ומוצריו ומגע מיני עם אדם המודבק בנגיף (חולה או נשא). דלקת כבד נגיפית : A דלקת כבד נגיפית - A מחלה הנגרמת על ידי נגיף שתוקף את הכבד. המחלה מועברת במזון ובמים מזוהמים ומאדם לאדם. שעלת – נגרם על ידי חיידק המתרבה בדרכי הנשימה וגורם לשיעול טורדני העלול להמשך שבועות וחודשים. דיפתריה – מחלה קשה הנגרמת על ידי חיידק שמפריש רעל מסוכן העלול להתפשט בגוף ולגרום נזק לאברים כגון: ללב, למערכת העצבים, למערכת הנשימה. טטנוס : מחלה קשה הנגרמת על ידי רעלן של החיידק אשר נמצא בסביבה בה אנו חיים ועלול לחדור לגוף בעת פציעה. חצבת : מחלה נגרמת על ידי נגיף ומתבטאת בדלקת גרון, דלקת עיניים, נזלת, שיעול, חום ופריחה בכל הגוף.

7. שמעתי על מאמרים אשר טוענים שחיסונים גורמים לאוטיזם !

7.1. אין קשר, מקובל על כל המומחים הגדולים וכן עולה ממצאי מחקרים שחיסון נגד חצבת, חזרת ואדמת (MMR) אינו גורם לאוטיזם. להלן תקציר של ארבעה מהמחקרים הרבים אשר הפריכו את האפשרות ש- MMR גורם לאוטיזם,בשנת 1999 החוקר ברנט טיילור Brent Taylor ועמיתיו ביצעו מחקר מבוקר היטב שבו בחנו את יחסי הגומלין בין קבלת חיסוני MMR והתפתחות אוטיזם. הם בחנו 498רשומות של ילדים עם אוטיזם ועם הפרעות בעלות קווים אוטיסטיים ((disorder Autism like)). הילדים שנכללו במחקר נלקחו מרשומים על ילדים אוטיסטיים במחוז North Sameth באנגליה מהתקופה שלפני 1988(השנה בה הכניסו את השימוש בחיסון MMR למערכת השגרה ולאחריה

7.2. .

7.3. נכון, חיסונים נגד חצבת, חזרת ואדמתי (MMR) יכולים לגרום לאוטיזם, לכן מומלץ לעשות בדיקות לפני מתן החיסון לתינוק

8. אני מודאג מכך שיש חיסונים רבים מדי

8.1. לא צריך לדאוג,תינוקות מסוגלים להגיב למגוון של מיליוני נגיפים וחיידקים מכיוון שיש בגופם הרך מילארדי תאים של מערכת החיסון אשר בשלים ומוכנים לפעולה. מדענים חישבו ואמדו את יכולת התגובה של התינוק כמסוגל להתמודד עם 100000 מיקרואורגניזמים פולשים בו זמנית . לפיכך כל 11 החיסונים הנדרשים לילדים ינצלו רק כדי 0.01% של היכולת החיסונית שמסוגל התינוק לייצר. לכן, חיסונים הניתנים לילודים בשתי השנים הראשונות לחייהם הינם למעשה טיפה בים לעומת האתגרי החיסוניים שמערכת החיסון של התינוק צריכה להתמודד עמם מדי יום ובאופן טבעי.

8.2. .

8.3. התינוק יכול לקבל עד אין סוף חיסונים מבלי להפריע לתפקוד שלו או לפגוע במערכת החיסון של התינוק.

9. #האם חיסונים מסוכנים יותר לתינוקות מהמחלה אשר הם מונעים?

9.1. לא, חיסון לא נחשב למסוכן, ההפך נכון כי הדבקה טבעית עם נגיפים מסויימים עשויה להחליש את מערכת החיסון וילדים הנדבקים באופן טבעי במחלת אבעבועות רוח רגישים במיוחד להדבקות מזיהומים חיידקיים מסוימים כגון "החיידק הטורף" , ילדים שנדבקו בחצבת נוטים לחלות בזיהומים חיידקיים בזרם הדם (אלח דם). החומרים שבחיסונים הינם שונים ואינם גורמים לחולשה החיסונית הזו כפי שגורמים הנגיפים הטבעיים. בנגיפים החיים המוחלשים שמצויים בחיסונים כנגד אבעבועות רוח וחצבת שונים מאוד מנגיפי מחלות אלו, אשר כנגדם אנו מחסנים.