לחסן או לא לחסן ילדים?

Get Started. It's Free
or sign up with your email address
לחסן או לא לחסן ילדים? by Mind Map: לחסן או לא לחסן ילדים?

1. "האם תינוקות הינם צעירים ורכים מדי מכדי לקבל חיסונים?"

1.1. בכלל לא!

1.1.1. תינוקות נולדים עם מערכת חיסונית מפותחת המגינה עליהם מפני רוב החיידקים אליהם הם נחשפים מרגע היוולדם. חיסונים הניתנים לתינוק מאפשרים לו לפתח הגנה טובה מפני מחלות אליהן נחשף והמסכנות אותו.

1.1.2. יש מחלות המהוות סיכון מיוחד לתינוקות ולפיכך ניתן ורצוי להגן על תינוקות מפניהן על ידי מתן חיסונים:

1.1.2.1. מחלת שעלת - המחלה מסוכנת בעיקר לתינוקות רכים ולפעוטות בגלל הסיבוכים הקשים של דלקת ריאות ודלקת במוח העלולה לגרום לנכות קבועה ואף למוות.

1.1.2.2. זיהום פולשני הנגרם על ידי חיידק המופילוס אינפלואנזה מסוג B - חיידק הגורם לדלקת קרום המוח בתינוקות. ילדים מתחת לגיל שנתיים נמצאים בסיכון גבוה פי 500 מבני גיל אחר לחלות במחלה.

1.1.2.3. דלקת כבד נגיפית B - לפני השימוש בחיסון נגד המחלה, מדי שנה נדבקו ילדים רבים בשנות החיים הראשונות שלהם מאחד ההורים או מבן בית אחר. אצל תינוקות כ- 90% מאלו שנדבקו בנגיף מתחת לגיל שנה, המשיכו לשאת את הנגיף בגוף. נשאות זו גורמת לסיכון מוגבר לפתח מחלת כבד ממושכת (כרונית).

1.1.3. מערכת החיסון של תינוקות רכים מגיבה בצורה טובה מאוד ומפתחת חסינות טובה כנגד נגיפים וחיידקים.

1.1.4. http://www.health.gov.il/Subjects/pregnancy/Childbirth/Vaccination_of_infants/Pages/questions_answers.aspx

1.2. כן,זה תלוי בגיל התינוק.

1.2.1. תשובה לא נכונה בעליל!!!

1.2.2. לכל חיסון יש גיל מותאם

1.2.3. כיום מאפשרות טכנולוגיות חדשות לתת יותר חיסונים בו זמנית עם פחות תופעות לוואי. שילוב מספר חיסונים באותה זריקה מונע מתן מיותר של זריקות באותו יום, מוריד את שיעור תופעות הלוואי המקומיות ואינו מפחית את יעילות החיסון.

1.2.3.1. http://simnurse.haifa.ac.il/pluginfile.php/966/mod_assign/intro/HISONIM_BGIL_HaILDOT_2010.pdf

2. "שמעתי על מאמרים אשר טוענים שחיסונים גורמים לאוטיזם"

2.1. כן, האמת שפעם קראתי מאמר בנושא.

2.1.1. האטיולוגיה של האוטיזם כאמור אינה ידועה. ישנן מספר השערות, שעדיין לא מבוססות דיין, המציינות את הגורמים הבאים כגורמי סיכון משמעותיים: סיבוכי הריון ולידה, מחלות זיהומיות, חשיפה לרעלים, חשיפה לחיסון וגורמים גנטיים

2.1.2. תשובה זו איננה נכונה!!

2.1.3. התגלות אוטיזם כביכול לאחר שילד קבל חסון לחצבת, לאדמת ולחזרת העלה את ההשערה, שאולי אוטיזם נגרם בגלל מתן חיסונים אלו. חקר מדוקדק של התחום לא מצא קשר בין מתן חיסונים להיווצרות אוטיזם ומצבים הדומים לו באוכלוסייה הכללית. נמצא ששיעור האוטיזם בקרב ילדים אשר חוסנו אינו מתרחב ואינו עומד להתרחב. ועל כן, ההמלצה למתן חיסון הילדים עדיין תקיפה.

2.1.4. http://www.abiliko.co.il/index2.php?id=1409&lang=HEB

2.2. לא! מדובר בשמועות בלבד

2.2.1. מומחים בינלאומיים הגיעו למסקנה, באופן שאינו מתיר ספק, וכך גם עולה ממצאי מחקרים, שחיסונים ככלל וחיסון נגד חצבת, חזרת ואדמת (MMR) בפרט, אינם גורמים לאוטיזם. להלן תקציר של ארבעה מהמחקרים הרבים אשר הפריכו את האפשרות ש- MMR גורם לאוטיזם.

2.2.1.1. בשנת 1999 החוקר ברנט טיילור Brent Taylor ועמיתיו ביצעו מחקר מבוקר היטב שבו בחנו את יחסי הגומלין בין קבלת חיסוני MMR והתפתחות אוטיזם. מממצאי ומסקנות המחקר: *אחוז הילדים שחוסנו היה דומה בילדים עם אוטיזם ובילדים בלא אוטיזם. *לא נמצא שוני בגיל האבחנה של אוטיזם בילדים שקיבלו את החיסון לבין אלו שלא קיבלו את החיסון. *פרק הזמן בין מועד התחלת התסמינים של אוטיזם ובין מועד מתן החיסון היה שונה ממקרה למקרה (כעבור שניים, ארבעה או ששה חודשים). *ממצאים אלו אינם תומכים במנגנון של קשר ביולוגי בין החיסון לתחלואה.

2.2.1.2. מחקרים אחרים אשר פרסמה החוקרת נטלי סמית (Natalie Smith) בכתב העת המדעי Journal of American Medical Association והחוקר הרשל ג'יק (Hershel Jick) בעיתון British Medical Journal הראו שהעלייה בדיווחים על ילדים הסובלים מאוטיזם אינה קשורה בעליה בשימוש בחיסוני MMR.

2.2.1.3. המחקר הגדול ביותר אשר חקר את קשרי הגומלין בין חיסוני MMR ובין אוטיזם דווח בעיתון היוקרתי האמריקאי The New England Journal of Medicine בחודש נובמבר 2002. במחקר זה נכללו 537,000 ילדים מדנמרק אשר חלקם קיבלו את החיסון וחלקם לא. הם נבדקו שש שנים אחרי קבלת החיסון. נמצא ששכיחות האוטיזם הייתה זהה בילדים שקיבלו חיסון MMR ובילדים שלא קיבלו חיסון זה.

2.2.1.4. המחקרים שבדקו את הקשר בין חיסון חצבת לאוטיזם או מחלות אחרות (תופעות נוירולוגיות) מצאו באופן מובהק שחיסון נגד חצבת לא מעלה את הסיכון לתחלואה באוטיזם או תופעות נוירולוגיות.

2.2.2. http://www.health.gov.il/Subjects/pregnancy/Childbirth/Vaccination_of_infants/Pages/No_conection_autism.aspx

3. "האם עדיף לחלות במחלות באופן טבעי מאשר לקבל חיסונים מלאכותיים?"

3.1. לא

3.1.1. ההבדל שבין התחסנות על-ידי חיסונים לבין הדבקה הטבעית במחלה הוא המחיר שהתינוק צריך לשלם כדי לקבל את החסינות הזו. המחיר שמשלמים ילדים שמקבלים חיסון הוא אי הנוחות שבקבלת מספר זריקות ומדי פעם כאב במקום הזריקה. המחיר שמשלמים, לעומת זאת, בהדבקה בתחלואה טבעית הוא בדרך כלל מחלה קשה: שיתוק בהדבקה טבעית בנגיף הפוליו, פיגור שכלי כתוצאה מהדבקה בנגיף המופילוס אינפלואנזה b, אי ספיקת כבד מזיהום טבעי בנגיף דלקת כבד נגיפית מסוג B, חירשות או דלקת ריאות כתוצאה מהדבקה טבעית בנגיף אבעבועות רוח. כל אלו הם מחירים גבוהים יותר מדי למען השגת חסינות כנגד מחלה.

3.1.1.1. http://www.health.gov.il/Subjects/pregnancy/Childbirth/Vaccination_of_infants/Pages/questions_answers.aspx

3.2. כן

3.2.1. מחלה מספקת הגנה ממושכת יותר, אבל יש כאלה שלא שורדים אותה או שמפתחים סיבוכים שנים אחרי. לא ידוע על כך שמחלות הילדות מגינות מפני מחלות אחרות. בזמן ההתאושות חוזרים התיאבון והחיוניות, זהו ניסיון של הילד להשלים את מה שפספס. הדבר הזה, שנהוג לכנותו 'קפיצת גדילה' הוא למעשה ניסיון של הגוף לחזור לעצמו לאחר המחלה, ובכל מקרה לא מדובר בשיטת התפתחות מומלצת"

3.2.1.1. http://www.globes.co.il/news/article.aspx?did=1000740412

3.2.2. אחת הדוגמאות המובהקות למחלות של ילדים אשר לא חוסנו נגדם היא מחלת האבעבועות, הנתפסת כמחלה קלה. כמעט אין שבוע שלא מתאשפז אצלנו במחלקה ילד הסובל מסיבוכי אבעבועות. מדי שנה כ-500 ילדים בארץ מתאשפזים בשל כך, מתוכם אחד עד שניים נפטרים. המחלה עלולה לגרום לזיהום משני על ידי חיידק טורף או נמק של השריר, שגורר הרס איברים. קיים חיסון למחלה,

3.2.2.1. http://www.reader.co.il/article/81160/%D7%97%D7%99%D7%A1%D7%95%D7%A0%D7%99%D7%9D-%D7%94%D7%90%D7%9D-%D7%9C%D7%97%D7%A1%D7%9F

4. "האם חיסונים מסוכנים יותר לתינוקות מהמחלה אשר הם מונעים? "

4.1. ממש לא!

4.1.1. יש לזכור כי הסיכון הנובע מהמחלות שבפניהן הילד מקבל חיסונים, גבוה בהרבה מהסיכון לתופעות לוואי אפשריות בעקבות קבלת החיסונים.

4.1.2. ההבדל שבין התחסנות על-ידי חיסונים לבין הדבקה הטבעית במחלה הוא המחיר שהתינוק צריך לשלם כדי לקבל את החסינות הזו.

4.1.3. המחיר שמשלמים בהדבקה בתחלואה טבעית הוא בדרך כלל מחלה קשה הכוללת השלכות רחבות טווח כגון: אי ספיקת כבד, שיתוק, חרשות, פיגור שכלי, דלקת ראות ואף מוות

4.1.4. המחיר שמשלמים ילדים שמקבלים חיסון הוא אי הנוחות שבקבלת מספר זריקות ומדי פעם כאב במקום הזריקה.

4.1.5. http://www.health.gov.il/Subjects/pregnancy/Childbirth/Vaccination_of_infants/Pages/questions_answers.aspx

4.2. חלק כן.

4.2.1. החיסון מכיל חומרים מסוכנים כמו כספית ואלומיניום, שעלולים לגרום למחלות קשות. זה מיתוס!!!!

4.2.1.1. אין יותר כספית בחיסונים, היא הוצאה מטעמי בטיחות לפני כמה שנים, וגם הכמות שכן נמצאה שם הייתה שוות ערך לכספית שבאכילת כריך טונה, ומעולם לא הוכח שגרמה נזק. אלומיניום עדיין קיים כיוון שבלעדיו הגוף לא מייצר את התגובה החיסונית, אבל הוא מופרש מהגוף ואינו מצטבר בו. גם בביצים, בדברי מאפה ובחלק מהירקות שאנו אוכלים יש אלומיניום

4.2.1.1.1. http://www.globes.co.il/news/article.aspx?did=1000740412

4.2.2. יש לזכור כי הסיכון הנובע מהמחלות שבפניהן הילד מקבל חיסונים, גבוה בהרבה מהסיכון לתופעות לוואי אפשריות בעקבות קבלת החיסונים.

4.2.2.1. http://simnurse.haifa.ac.il/pluginfile.php/966/mod_assign/intro/HISONIM_BGIL_HaILDOT_2010.pdf

5. "אני מודאג מכך שיש חיסונים רבים מדי"

5.1. האמת? גם אני, למרות היותי אחות אני גם אמא, וגם אותי זה מדאיג

5.1.1. תשובה לא מקצועית

5.1.2. תשובה לא נכונה

5.1.3. מחלות נגדן מוצע חיסון לכל הילדים בארץ הן: אסכרה )קרמת/דיפתריה(, צפדת )פלצת/טטנוס(, שעלת,שיתוק ילדים )פוליו(, המופילוס אינפלואנזה b, דלקת כבד נגיפית A, דלקת כבד נגיפית B, חצבת, חזרת, אדמת, אבעבועות רוח, זיהומים מפנוימוקוקים ורוטה.

5.1.3.1. http://simnurse.haifa.ac.il/pluginfile.php/966/mod_assign/intro/HISONIM_BGIL_HaILDOT_2010.pdf

5.2. אין לך מה לדאוג

5.2.1. למרות שהילדים כיום מקבלים יותר חיסונים ממספר החיסונים שילדים קיבלו לפני כמאה שנה (אז המליצו רק על חיסון אחד כחיסון שגרה למניעת מחלות: חיסון כנגד אבעבועות שחורות), הרי שהודות לטכנולוגיה המודרנית של חומרי החיסון הופחתו מספר החלבונים והסוכרים והפכו את החיסונים ליותר בטוחים עם פחות תופעות לוואי.

5.2.2. החיסון הישן כנגד אבעבועות שחורות הכיל כ- 200 חומרי חלבון שונים. לעומת סך של 50 חומרים חלבוניים וסוכריים שמכילים אשר 13 חיסוני השגרה הניתנים כיום.

5.2.3. ילדים מקבלים יותר חיסונים ממספר החיסונים שילדים קיבלו לפני חמישים שנה וכתוצאה התחלואה, האשפוז והתמותה ירדו בצורה חדה.

5.2.4. http://www.health.gov.il/Subjects/pregnancy/Childbirth/Vaccination_of_infants/Pages/questions_answers.aspx

6. "האם הילדים מקבלים יותר מדי חיסונים שפוגעים במערכת החיסון?"

6.1. לא

6.1.1. בישראל מומלץ כיום על 13 חיסוני שגרה של ילדים אשר ניתנים בטיפת חלב.

6.1.2. החיסון מורכב מחיידקים או מנגיפים, מוחלשים או מומתים. החיסונים גורמים ליצירת נוגדנים בגוף המתחסן, בדומה למה שקורה בעקבות מחלה טבעית. הנוגדנים הם המעניקים לאדם את ההגנה בפני המחלה אשר מפניה חוסן. לכל מחלה יש חיסון משלה. החיסונים ניתנים במנות חוזרות כדי להבטיח הגנה למשך שנים רבות.

6.1.2.1. http://simnurse.haifa.ac.il/pluginfile.php/966/mod_assign/intro/HISONIM_BGIL_HaILDOT_2010.pdf

6.1.3. מוצע חיסון לכל הילדים בארץ הן: אסכרה )קרמת/דיפתריה(, צפדת )פלצת/טטנוס(, שעלת,שיתוק ילדים )פוליו(, המופילוס אינפלואנזה b, דלקת כבד נגיפית A, דלקת כבד נגיפית B, חצבת, חזרת, אדמת, אבעבועות רוח, זיהומים מפנוימוקוקים ורוטה.

6.1.4. כשמתייחסים לשאלה זו, יש לציין שחיסונים הינם רק חלק קטן ממה שהמערכת החיסונית של הפעוטות נדרשת להתמודד עמו מדי יום ביומו. מערכת החיסון של ילודים נחשפת לשפע של זיהומים סביבתיים. מהדקה הראשונה להיוולדם, אלפי חיידקים שונים מתיישבים וחיים על פני העור של הילוד, ברירית שבנחיריו, בלוע שלו ובמעי שלו. תינוקות מונעים מחיידקים לפלוש לזרם הדם שלהם על ידי תגובה חיסונית מהירה לאותם זיהומים.

6.1.5. למעשה תינוקות מסוגלים להגיב למגוון של מיליוני נגיפים וחיידקים מכיוון שיש בגופם הרך מילארדי תאים של מערכת החיסון אשר בשלים ומוכנים לפעולה. מדענים חישבו ואמדו את יכולת התגובה של התינוק כמסוגל להתמודד עם 100,000 מיקרואורגניזמים פולשים בו זמנית . לפיכך כל 13 החיסונים הנדרשים לילדים ינצלו רק כדי 0.01% מהיכולת החיסונית שמסוגל התינוק לייצר.

6.1.6. יסונים הניתנים לילודים בשנתיים הראשונות לחייהם הינם למעשה טיפה בים לעומת האתגרים החיסוניים שמערכת החיסון של התינוק צריכה להתמודד עמם מדי יום, באופן טבעי.

6.1.7. http://www.health.gov.il/Subjects/pregnancy/Childbirth/Vaccination_of_infants/Pages/questions_answers.aspx

6.2. כן

6.2.1. תשובה לא נכונה

6.2.2. אחת הדוגמאות המובהקות למחלות של ילדים אשר לא חוסנו נגדם היא מחלת האבעבועות, הנתפסת כמחלה קלה. כמעט אין שבוע שלא מתאשפז אצלנו במחלקה ילד הסובל מסיבוכי אבעבועות. מדי שנה כ-500 ילדים בארץ מתאשפזים בשל כך, מתוכם אחד עד שניים נפטרים. המחלה עלולה לגרום לזיהום משני על ידי חיידק טורף או נמק של השריר, שגורר הרס איברים. קיים חיסון למחלה, אך הוא איננו בשגרת חובה.

6.2.2.1. http://www.reader.co.il/article/81160/%D7%97%D7%99%D7%A1%D7%95%D7%A0%D7%99%D7%9D-%D7%94%D7%90%D7%9D-%D7%9C%D7%97%D7%A1%D7%9F

7. "האם חיסונים מחלישים את מערכת החיסון של התינוק?"

7.1. אני לא יודעת

7.1.1. תשובה זו אינה מקצועית

7.1.2. כבר ביום הלידה המערכת החיסונית של התינוק, אף שהיא בשלה פחות מזו של מבוגר, בשלה דיה כדי לקבל את כל החיסונים הניתנים לו. החיסונים הללו הם טיפה באוקיינוס מול החלבונים הזרים שהתינוק הקטן מתמודד איתם כבר בשבוע הראשון לחייו: המוני וירוסים וחיידקים נכנסים לגופו דרך מערכת העיכול והנשימה. לכן, המחשבה שכדאי לדחות או לפצל חיסונים אינה נכונה".

7.1.3. http://www.reader.co.il/article/81160/%D7%97%D7%99%D7%A1%D7%95%D7%A0%D7%99%D7%9D-%D7%94%D7%90%D7%9D-%D7%9C%D7%97%D7%A1%D7%9F

7.2. ממש לא!

7.2.1. הנגיפים שבחומר החיסון אינם יכולים להחליש את מערכת החיסון של התינוק. –יתר על כן, הדבקה טבעית עם נגיפים מסויימים עשויה להחליש את מערכת החיסון.

7.2.2. ילדים הנדבקים באופן טבעי במחלת אבעבועות רוח רגישים במיוחד להדבקות מזיהומים חיידקיים מסוימים כגון "החיידק הטורף". ילדים שנדבקו בחצבת נוטים לחלות בזיהומים חיידקיים בזרם הדם (אלח דם).

7.2.3. החומרים שבחיסונים הינם שונים ואינם גורמים לחולשה החיסונית הזו כפי שגורמים הנגיפים טבעיים.

7.2.4. הנגיפים החיים המוחלשים שמצויים בחיסונים כנגד אבעבועות רוח וחצבת שונים מאוד מנגיפי מחלות אלו, אשר כנגדם אנו מחסנים.

8. "מדוע אי אפשר לסמוך על כך שכל האחרים מתחסנים?"

8.1. בניינו? את יכולה לסמוך על זה! גם אני לא מחסנת את הילדים שלי.

8.1.1. קודם כל זו איננה תשובה מקצועית של עובד בריאות, כיוון שעל כל עובדי הבריאות לספק מידע רלונטי והדרכה נכונה להורים וילדים בנודע למתן חיסונים.

8.1.2. מדובר על נסיון/חוויה אישית של אחות שתענה בצורה זאת ולא על תשובה מקצועית.

8.1.3. חסינות העדר (herd immunity). זהו מצב שבו נוצרת הגנה מפני זיהום במחולל מחלה מדבקת גם אצל אלה שלא חוסנו, כאשר הרוב המכריע של אלה שבסביבתם חוסנו. במצב זה, מספר האנשים העלולים לחלות מצטמצם במידה כזאת, שהעברת המחולל מאדם לאדם מוגבלת ביותר

8.1.4. חסינות העדר אינה מוחלטת!!!!

8.2. את לא יכולה לסמוך על זה. יש מספר סיבות לכך

8.2.1. מניעת תחלואה בקרב אנשים לא מחוסנים כתוצאה מזה שרוב הסביבה מחוסנת נקראת "חסינות עדר" ("Herd Immunity"). לשם כך, נדרש שכיסוי חיסונים של האוכלוסייה יגיע ל- 90%-95%. רק אז גם לילדים שאינם מחוסנים יש סיכוי נמוך לחלות, משום שהם מוקפים בטבעת של ילדים מחוסנים. לכל מחלה שנגדה יש חיסון, נדרש אחוז כיסוי חיסונים שונה של האוכלוסייה.

8.2.2. יודגש ש"חסינות העדר" היא חלקית בכל מקרה. אם ילד לא מחוסן יבוא במגע ישיר עם חולה מדבק, אותו ילד יכול להדבק ולחלות למרות שסביבתו הקרובה מחוסנת

8.2.3. ההישענות על "חסינות העדר" וההסתמכות על כך שהם "מוגנים" מהדבקה בגלל השיעור הגבוה של ילדים מחוסנים סביבם - אינה ערובה לבריאותם, בשל הסיבות הבאות:

8.2.3.1. ירידה בכיסוי החיסונים במספר אוכלוסיות

8.2.3.2. כיסוי חיסוני לא אחיד ברחבי העולם

8.2.3.3. כיסוי חיסוני לא אחיד ברחבי העולם

8.2.3.4. נדידת אוכלוסיות, כולל ילדים חולים, מהגרים, עולים, עובדים זרים, שאינם מחוסנים (העולם הוא כפר גלובלי) יוצרת מקורות סיכון חדשים.

8.2.4. http://www.health.gov.il/Subjects/pregnancy/Childbirth/Vaccination_of_infants/Pages/questions_answers.aspx

9. "איזה מחלות ירדו באופן משמעותי בעקבות חיסונים?"

9.1. לא שמעתי על אף אחת.

9.1.1. פשוט תשובה לא נכונה בעליל והיא אינה נתמכת בנתונים סטטיסטיים!

9.2. יש מספר מחלות כאלה

9.2.1. מדיניות חיסונים כלל עולמית הביאה להעלמות כמעט מוחלטת של מחלת הפוליו ולהכחדה של מחלת האבעבועות השחורות מן העולם

9.2.1.1. http://www.wikirefua.org.il/index.php/%D7%A9%D7%92%D7%A8%D7%AA_%D7%94%D7%97%D7%99%D7%A1%D7%95%D7%A0%D7%99%D7%9D_%D7%9C%D7%99%D7%9C%D7%93%D7%99%D7%9D_%D7%91%D7%99%D7%A9%D7%A8%D7%90%D7%9C_-_Vaccinations_program_in_Israel

9.2.2. באופן פרדוקסלי, בעולם המערבי החיסונים הפכו לקורבנות הצלחתם. בשל הצלחת החיסונים במיגור מחלות זיהומיות, ההורים של ימינו אינם נחשפים למגפות ולשיעורי התחלואה והתמותה הגבוהים הקשורים בהן. החיסונים נראים להם מיותרים, והחשש ממחלות הפך לחשש מפני תופעות הלוואי ומהסכנות הקשורות לכאורה לעצם מתן החיסון.

9.2.2.1. http://www.globes.co.il/news/article.aspx?did=1000740412

9.2.3. "חיסוני הילדים הפחיתו ב-99 אחוז תחלואה במחלות קשות, ביניהן מחלות מסכנות חיים - כמו פוליו, טטנוס וצפדת. המחלה היחידה שהתחלואה בה ירדה 'רק' בכ-97 אחוז היא שעלת, שכן הייתה תקופה שלא כולם התחסנו. בעבר, עקב חשש מתופעות לוואי של החיסון הישן (שלבסוף הוחלף בחיסון חדש עם פחות תופעות לוואי), הרבה תינוקות לא חוסנו.

9.2.3.1. http://www.reader.co.il/article/81160/%D7%97%D7%99%D7%A1%D7%95%D7%A0%D7%99%D7%9D-%D7%94%D7%90%D7%9D-%D7%9C%D7%97%D7%A1%D7%9F