1. מדוע מתרחשת אלימות?
1.1. תוקפנות כתוצאה מדחף
1.1.1. דחף הוא צורך שכל אדם נולד עמו. לבני אדם יש דחפים לאכול, לשתות, לישון ולאהוב.
1.1.2. כמו שיש אנשים שדחף האכילה שלהם חזק יותר, כך יש אנשים תוקפניים יותר.
1.1.3. יש אנשים שיודעים להתמודד עם הדחפים שלהם. לאחרים קשה יותר להגיד "לא" לדחפים שלהם.
1.1.4. החוקרים שחושבים שתוקפנות היא דחף מולד, מאמינים כי כולנו נולדים עם נטייה לתקוף ולהרוס, וזאת כדי לשמור ולהגן על עצמנו. ראיתם בוודאי ילדים בגן – כאשר הם לא מקבלים את מה שהם רוצים, הם נותנים מכות ומתנהגים בתוקפנות. במהלך ההתבגרות אנחנו לומדים לשלוט על הדחף הזה. אנחנו לומדים שגם כאשר אנחנו לא משיגים את מה שאנחנו רוצים, הפתרון איננו לנהוג באלימות. אולם יש אנשים שלא למדו לשלוט על דחף האלימות.
1.2. תוקפנות כתוצאה מתסכול
1.2.1. תוקפנות היא לפעמים תוצאה של תסכול. תסכול הוא התחושה המתעוררת בנו כשאיננו מצליחים להשיג מטרה שהצבנו לעצמנו.
1.2.2. התסכול מעורר אצל חלק מהאנשים רצון לפגוע באחרים. כך הם מרגישים טוב יותר עם עצמם. כמובן שיש גם דרכים נוספות להתמודד עם תסכול, למשל: לנסות להירגע, לעשות משהו שאנחנו אוהבים לעשות ואחר כך לנסות מחדש לבצע את המשימה המתסכלת.
1.3. תוקפנות כתוצאה של חיקוי
1.3.1. תוקפנות היא תוצאה של למידה. לפי הגישה הזאת, כל התנהגות נלמדת באמצעות חיקוי; אנו רואים איך מתנהגים אחרים: בני משפחה, גיבורי טלוויזיה, חברים בבית הספר וכו' ולומדים מהם כיצד להתנהג.
1.3.2. החוקרים מסבירים שחלק מהילדים האלימים רואים אלימות בסביבתם – בבית, ברחוב או בטלוויזיה, והם מחקים את ההתנהגות הזאת ומתנהגים באלימות.
1.3.3. יש ילדים שמציקים ופוגעים בילדים אחרים מכיוון שגם הם נפגעו בעבר – על ידי ילדים אחרים או אפילו בני המשפחה שלהם. זהו מצב עצוב באמת – אבל זה לא תירוץ להתנהג בצורה אלימה כלפי אחרים. כל אחד יכול לבחור להתנהג בצורה אחרת וטובה יותר. לעולם לא מאוחר.
2. מה כדאי לעשות אם נתקלתם באלימות? וכיצד אפשר למנוע את האלימות מלכתחילה?
2.1. אל תהיו לבד – השתדלו ללכת עם קבוצת אנשים כדי שהבריונים לא יוכלו להיטפל אליכם.
2.2. התעלמו – זו לא תגובה של פחדנים אלא של חכמים. הבריונים ינסו לפתות אתכם למאבק. הפתרון הטוב ביותר הוא לא להיגרר.
2.3. השתדלו לא להראות סימני פחד או עצב – חשוב לזכור שבריונים מקבלים סיפוק מתחושת הפחד שהם גורמים לאחר. לכן, לרוב, אם תתעלמו מהם, הם יאבדו עניין ויפסיקו.
2.4. שלטו על הכעס – ברור שקשה מאוד להיות קרבן לאלימות פיזית או נפשית, אבל לא כדאי לכם לשחק באותו המשחק. הבריונים רוצים לשלוט על הרגשות שלכם, ולכן הרבה יותר יעיל להתעלם מהם. כעס עלול לגרום לכם להגיב בצורה לא מחושבת ולהגביר את הבעיה.
2.5. אל תנהגו באלימות – תגובות אלימות לא רק שאינן פותרות את הבעיה, הן עלולות לסבך את המצב.
2.6. דברו על זה – כדאי מאוד לא להיות לבד במערכה. אם נהגו בכם באלימות, שתפו את ההורים שלכם, את החברים, את המורים או את האחים הגדולים.
2.7. מִצאו חברים אמתיים – חברים שהציקו לכם באמצעות רכילות ושמועות מרושעות, אינם חברים אמתיים. מִצאו חברים טובים ואמתיים(הם קיימים!). חשוב למצוא חברים שתוכלו לסמוך עליהם ולהרגיש ביטחון עמם.
3. תלמידים רבים בבתי הספר בישראל דיווחו שהייתה כלפיהם אלימות מילולית. היו גם תלמידים שסיפרו כי ילדים אחרים פגעו בגופם. השבוע מציינים בבתי הספר את שבוע מניעת האלימות המינית.
3.1. מהי אלימות
3.1.1. אלימות היא פגיעה באחר. הפגיעה יכולה להיות פיזית – בגופך. הפגיעה יכולה להיות נפשית כשהאדם האלים פוגע ברגשות שלך, מעליב אותך או פוגע בביטחון העצמי שלך.
3.2. סוגי אלימות
3.2.1. אלימות מילולית
3.2.2. אלימות פיזית
3.2.3. אלימות בבית הספר
3.2.4. אלימות בכביש
3.2.5. אלימות במשפחה
3.2.6. אלימות נפשית
3.3. ילדים נפגעים על ידי ילדים אחרים כשהילדים האלימים מרגישים שיש להם יותר כוח – כוח גופני או כוח חברתי.
3.3.1. מראה שונה – ילדים עלולים להציק לילדים אחרים שהם שמנים או רזים, לבנים או שחורים, נמוכים או גבוהים. ילדים בעלי מוגבלויות סובלים גם הם מהתנכלויות ומהצקות.
3.3.2. שייכות לקבוצה חברתית שונה – לפעמים החברה לא מקבלת ילדים בגלל אמונה, דעה פוליטית או התנהגות שונה מהרוב. לפעמים ילדים כאלה הם קרבן לאלימות גופנית או נפשית.
3.4. במחקרים שנערכו בישראל נמצא כי דפוסי הקורבנות מאיומים דומים לדפוסי הקורבנות מאלימות פיזית ושונים מדפוסי הקורבנות של אלימות מילולית. דפוסי הקורבנות מאלימות פיזית ואיומים מושפעים מגיל ומגדר. תלמידי בית הספר היסודי הינם בעלי שיעורי קורבנות מאלימות פיזית גבוהים מאלו של תלמידי חטיבת הביניים ולהם סיכויים גבוהים יותר ליפול קורבן לאלימות פיזית בהשוואה לתלמידי התיכון. דפוסי הקורבנות מאלימות מילולית-חברתית מושפעים מתרבות ומגדר, ולגיל חשיבות משנית.
3.4.1. לבנים יש סיכוי כפול בהשוואה לבנות להיפגע מאלימות פיזית.
3.4.2. 47% מתלמידי כיתות ד'-ו' מדווחים על קורבנות לאלימות מילולית, לעומת 39% בקרב תלמידי ז'-ט' ו-28% בקרב תלמידי י'-י"א.