זירה 2: שערי העיתונים היומיים ועמודי הבית של אתרי האינטרנט

Get Started. It's Free
or sign up with your email address
זירה 2: שערי העיתונים היומיים ועמודי הבית של אתרי האינטרנט by Mind Map: זירה 2: שערי העיתונים היומיים ועמודי הבית של אתרי האינטרנט

1. מאפייני אמצעי התקשורת המודפסים

1.1. משוב מוגבל ואיטי

1.2. תפיסה אנכית של התקשורת

1.3. שטח מוגבל

1.4. הקריאה לא מתאימה לאורח החיים המהיר

1.5. מזיק לאיכות הסביבה ויקר

1.6. מוצר אחיד הפונה להמון

1.7. תפקיד העיתונאי כמקצוען נשחק

2. מאפייני אמצעי התקשורת המקוונים

2.1. תקשורת אינטראקטיבית

2.2. תפיסה אופקית של התקשורת- הקהל גם אקטיבי

2.3. עדכון בזמן אמת- אין תחקירי עומק ועימות של המידע

2.4. מגוון רחב של חומרים ומקורות

2.5. מתאים לאורח החיים המהיר- תוכן מקוצר ומעודכן

2.6. פילוח יעיל של הקהל הנחשף לפרסומות

2.7. ארבעה סוגים של תקשורת מקוונת

2.7.1. מהדורה מקוונת של עיתון מודפס

2.7.2. עיתון מקוון בצד עיתון מודפס

2.7.3. מהדורה מודפסת של עיתון מקוון

2.7.4. עיתונים מקוונים עצמאיים

3. מאפייני העיתונות הפופולארית=עממית

3.1. סנסציונית- חדשות מרעישות

3.2. מבדרת

3.3. שטחית

3.4. מעצימה את הרגש

3.5. נותנת ביטוי לקולם של האנשים מה״שטח״

3.6. שימוש בתמונות כדי להעצים את תחושות הקורא

4. מאפייני העיתונות האלטיסטית=איכותית

4.1. רצינית

4.2. מספקת מידע

4.3. ביקורתית

4.4. תורמת לפיקוח על השלטון במסגרת הדמוקרטית

4.5. ביטוי לקולם של הגורמים הממסדיים

4.6. אוצר מילים מובחן ומאופק

4.7. מרוחק ו״נטול צבע״

5. חינמון: עיתון המחולק חינם לקוראים, העיתון ממומן ע״י פרסומות התופסות כ-50% ממנו. הוא מחולק בבקרים בנקודות מרכזיות בערים, ופונה לקהל צעיר יחסית. החדשות הן מקומיות ובינלאומיות.

6. השוואה בין עמודים ראשונים ועמודי בית של עיתונים שונים

6.1. סגנונית

6.1.1. מאפייני העיצוב הגרפי וארגון העמוד

6.1.2. הסגנון הלשוני של הכותרות

6.1.3. עד כמה צילומים או קטעי וידיאו מרכזיים בדיווחים

6.2. תפקודית

6.2.1. מהן המטרות של העיתון ואילו נושאים הוא מדגיש

6.3. מיצובית/זהותית/תקשורתית

6.3.1. מיהו קהל היעד

6.3.2. מהם הסמנים הלשונים או החזותיים בעזרתם העיתון פונה לקהל יעד מסויים

6.3.3. מערכת היחסים שמבקש העיתון לבנות עם קהלו

7. חופש הביטוי

7.1. הגדרה

7.1.1. החלפת דעות ומידע באופן חופשי כאמצעי להגיע לאמת מדינית-חברתית ולפיקוח יעיל על השלטון

7.1.2. הביטוי הוא חלק מהאוטונומיה העצמית של האדם ומימוש חירויותיו הבסיסיות

7.1.3. אמצעי המוביל לסובלנות חברתית ולשמירה על זכויות אדם חשובות אחרות

7.1.4. מאפיין מרכזי של הדמוקרטיה בישראל

7.2. עקרונות חופש הביטוי ע״פ ג׳ון סטיוארט מיל

7.2.1. אם משתיקים דעה - משתיקים את האמת

7.2.2. גם בדעה גויה יש גרעין של האמת, הנחוץ כדי לגלות את האמת כולה

7.2.3. גם אם הדעה המקובלת נכונה, הרי אם לא תינתן רשות לצאת נגדה, כי אז הדעה עלולה להפוך למעין דעה קדומה שבני אדם ידבקו בה על בסיס אי-רציונלי

7.2.4. כאשר דעה אינה נבדקת מעת לעת היא מאבדת מחיוניותה

7.3. הקשר בין מפת אמצעי תקשורת עשירה ומגוונת ובין קיומם של שוק דעות חופשי ודעה דמוקרטית

7.3.1. מפת אמצעי תקשורת המונים עשירה ומגוונת היא תנאי חשוב לקיום שוק דעות חופשי של חברה פלוררליסטית ושל תרבות אזרחית-דמוקרטית. הגיוון בשדה התקשורת מושפע מגורמים רבים (שיקולים כלכליים, מגבלות חוקיות, מאפיינים דמוגרפיים...) אך בסופו של דבר הנושאים שאותם כלי התקשורת בוחרים לסקר אלו נושאים שפונים אל הקהל הרחב. כלי התקשורתהינם פרקטיים ומבטאים ערכים משותפים ונושאים שמעניינים את רוב הקהל. רוב אמצעי התקשורת הם בבעלות מסחרית (לעיתים של תאגידים ששולטים כלכלית במספר כלי תקשורת במקביל) ולכך יש גם סכנות:

7.3.1.1. הסכנה החברתית: ריכוז השליטה על שוק התקשורת בידיים מועטות יכול לצמצם את המבחר המוצע לקהל ולדבוק בדעה אחת. (פגיעה באחד היסודות של הדמוקרטיה).

7.3.1.2. תכנים וערכים זהים: החשש שהבעלים של תאגידי התקשורת יכתיבו תכנים וערכים זהים במיוחד בתחום הפוליטיקה.

7.3.1.3. השפעה על המערכת הפוליטית: אילי-תקשורת עלולים לנצל את עוצמתם התקשורתית ולהשפיע על הציבור ועל המערכת הפוליטית - השלטון

7.3.1.4. אינטרסים כלכליים: תת-חברות של התאגידים (עיתון, תחנת רדיו...) יפעלו בראש ובראשונה לטובת אינטרסים של התאגיד ועלולות לפגוע באתיקה התקשורתית

7.3.1.5. דוגמה לאמצעי תקשורת שבעליו מקורבים לראש הממשלה. בתחקיר מוסבר איך ראש הממשלה משפיע על תוכן העיתון. בנוסף, התחקיר שנעשה על הנושא הוא דוגמה למימוש חופש הביטוי. בו התקשורת מבקרת את השלטון במסגרת הדמוקרטית. תחקיר זה מתפרסם בזכות העובדה שכלי התקשורת מפוזרים בידיים שונות, כלומר, אם כל כלי התקשורת היו שייכים לאותם בעלים, לא הייתה מתאפשרת הביקורת על השלטון כמו שהיא מוצגת בתחקיר של ״המקור״.

7.4. דוגמה לפגיעה בעקרונות של חופש הביטוי

8. היכרות עם אמצעי תקשורת מגזרית בולטים בישראל

8.1. עיתונות מגזרית- עיתונים המותאמים לצורכי מגזר מסויים באוכלוסייה מבחינת שפה ותרבות, ומכסים את אירועי המגזר בצד תכנים ארציים ובינלאומיים.

8.1.1. מאפייני העיתונות הערבית

8.1.1.1. העיתונים נועדו לעצב את התודעה של האוכלוסייה הערבית במדינה ולגרום לה להשלים עם המציאות החדשה אשר בה היא נתונה

8.1.1.2. העיתונים מדגישים את הלאומיות הפלסטינית, ואת הזהות המרחבית הכלל-ערבית.

8.1.1.3. קיים פער דיגיטלי בין האוכלוסייה הערבית לזו היהודית בנגישות לאינטרנט

8.1.1.4. האינטרנט אפשר קבלת תכנים אך גם הגדיל את חופש הביטוי הן מצד הכותבים והן מצד הגולשים

8.1.1.5. דוגמה לעיתון ערבי במהדורה המקוונת שלו

8.1.2. מאפייני העיתונות הרוסית

8.1.2.1. מרבית העולים לא ידעו עברית או יידיש והיה להם ידע מועט בנושאי דת ויהדות.

8.1.2.2. זהותם היהודית של חלק מהעולים תורגמה להשתייכותם לקבוצה העילית האינטלקטואלית, שראתה בשפה ובתרבות הרוסית רכיבי זהות משמעותיים שיש לשמרם

8.1.2.3. שימור תפיסתם העצמית של העולים כמשכילים ונאורים, למרות קשיי הקליטה התרבותיםם, החברתיים והכלכליים.

8.1.2.4. האינטרנט מאפשר לעולים קשר עם ארצות המוצא שלהם ומהגרים הפזורים בעולם.

8.1.2.5. עיתון רוסי מקוון

8.1.3. מאפייני העיתונות החרדית

8.1.3.1. נוקטים עמדה שלפיה ״זכות הציבור לא לדעת״, מדווחת על החיים כפי שהם צריכים להיות ולא כפי שהם.

8.1.3.2. נושאים רבים שקשורים בפרשיות מין, פלילים, ספורט, רכילות, לא מדווחים בעיתונים החרדיים

8.1.3.3. העיתונים נתונים תחת פיקוח של ועדות רוחניות רבניות- הוועדה בודקת את הצרכנים אם לפרסם או לא.

8.1.3.4. הכתיבה מתאפיינת בהדרה של תצלומי נשים, כתיבה נשית- מוצנע ע״י ראשי תיבות או שם משפחה בלבד. גם דיווח על אירועים הקשורים לנשים אינו קיים בעיתונות החרדית.

8.1.3.5. האינטרנט כאמצעי תקשורת מערער את הסגירות היחסית של הקהילה החרדית. ולכן קיימת שלילה מוחלטת של השימוש ברשת דרך האינטרנט, אך קיימים פתרונות לכן (אינטרנט כשר).

8.1.3.6. עיתון חרדי מקוון