דף ב עמוד ב-משנה א: השותפין שרצו לעשות מחיצה

Get Started. It's Free
or sign up with your email address
Rocket clouds
דף ב עמוד ב-משנה א: השותפין שרצו לעשות מחיצה by Mind Map: דף ב עמוד ב-משנה א: השותפין שרצו לעשות מחיצה

1. משנה בלבן ברייתא באפור קושיא ומחלוקת באדום פתרון בירוק פסוקים בכחול דעה בצהוב

2. מה משמעות המילה מחיצה?

2.1. גודא-כלומר גדר שהשותפין בוונים בינהם כותל בונים אותו באמצע.

2.1.1. ראיה מברייתא: "מחיצת הכרם שנפרצה אומר לו גדור חזרה ונפרצה אומר לו גדור נתיאש הימנה ולא גדרה ה''ז קידש וחייב באחריות"-בברייתא זו התנא קורא לכותל מחיצה!

2.1.1.1. והטעם שבית הדין מחייב את השני לבנות גדר הוא רק כאשר השני הסכים בהתחלה לבנות כותל אבל כאשר הוא לא הסכים אי אפשר לחייב אותו---מכאן רואים שהיזק ראיה הוא לא היזק!

2.1.1.1.1. על המשמעות למילה מחיצה יש מחלוקת-כמו שכתוב "ותהי מחצת העדה..." שבסוק זה מחיצה מדברת על חלוקה וכך גם פה שבגלל שרצו לעשות מחיצה(חלוקה) בונים את הכותל באמצע--כלומר שהסכמתם לחלוק את החצר מחייבת אותם לבנות ביחד כותל בינהם ומכן רואים שהיזק ראייה נחשב היזק

3. "בונן את הכותל באמצע..."

3.1. ברור שכאשר הסכמתם מחייבת אותם לבנות את הכותל הם יבנו אותו באמצע, זה פשוט!

3.1.1. תשובה: הלכה זו נצרכה למקרים שהשותפים חילקו בינהם את החצר ושבאו לבנות את הכותל אמר זה שהסכים לבנות שההסכם היה רק במרחב האוירי אך הוא לא מוכן לתת מהשטח שלו לבניית הכותל. לכן באה ההלכה הזו ואומרת שגם במקרים כאלו חייב לתת גם את חצי השטח שנצרך לכותל

4. סדר הקריאה: לקרוא את השורה העליונה ובסופה להתחיל את המהלך שמתחת

5. האם היזק ראיה נחשב היזק? (סימנים לששת ההוכחות: גינה,כותל,כופין,וחולקין,חלונות,דרב נחמן)

5.1. "וכן בגינה"

5.1.1. נאמר במשנה "וכן בגינה" כלומר בגינה של פירות וירקות אפשר לחייב את השכן להשתתף בבניית הכותל----ומכן שהיזק ראייה בגינה נחשב היזק!

5.1.1.1. המקרה הזה שונה! כמו שאמר רבי אבא בשם רב הונא בשם רב:"אסור לאדם לעמוד בשדה חברו בשעה שהיא עומדת בקמותיה" כלומר שלא יסתכל יותר מדי בפירותיו של חברו בשעת פריחתם שלא יזיקהו בעיין הרע ומטעם זה חייבו חכמים לבנות כותל בגינה ולא משום היזק ראייה

5.1.1.1.1. ואם כן מדוע נקטה המשנה במילה "וכן" שמזה אנחנו מבינים שחיוב בניית הכותל בגינה הוא מאותו טעם שבחצר-למנוע היזק ראייה!

5.2. "כותל חצר שנפל מחייבין אותו לבנות עד ארבע אמות"

5.2.1. מכך שמחייבים אותו לבנות פעם שנייה גם אם לא הסכים אנו לומדים שהיזק ראייה הוא היזק!

5.2.1.1. מקרה של כותל שעמד לפני כן ונפל שונה שהרי הסכימו כבר השותפים לבנות את הכותל ביחד

5.2.1.1.1. בגלל שהדחייה מוכחת מהמשנה עצמה שואלת הגמרא: מי שהביא ראיה זו, מה עלה על דעתו? שהרי ברור שזה שונה! אחרת המשנה לא היתה מדברת דווקא על כותל שנפל!

5.3. "כופין אותו לבנות בית שער ודלת לחצר"

5.3.1. שיש דיירי חצר משותפת כל אחד מהם יכול לחייב את השני להשתתף בבניית בית שער לחצר כדי למנוע מרשות הרבים להסתכל לחצירם----ומכן לומדים שהיזק ראייה הוא היזק!

5.3.1.1. המקרה הזה הוא שונה! שכאן מדובר שכל בני רשות הרבים מסתכלים לתוך החצר ולתוך מעשיו בחצר והיזק ראייה כזה ודאי נחשב היזק אך רק בגלל שזה ריבוי ראיה גדול שהאדם מקפיד עליו

5.3.1.1.1. היזק ראייה של רבים נחשב היזק אך של יחיד לא נחשב היזק???

5.4. "אין חולקין את החצר עד שיהא בה ארבע אמות לזה וארבע אמות לזה"

5.4.1. דיוק: כאשר כן יש ארבע אמות לכל אחד מהשותפים, אפשר לחלוק בכותל אפילו בעל כרחו של אחד מהשותפים ומכאן היזק ראייה של יחיד נחשב היזק

5.4.1.1. הדיוק הוא לא שיכול לכפות את חברו בבניית כותל אלא רק בחלוקה פשוטה ולא לומדים מכאן שהיזק ראייה הוא היזק

5.5. "החלונות(מי שבונה כותל מול חלונות שכנו צריך לבנותו בצורה ש:) בין מלמעלה בין מלמטה ובין מכנגדן-(יהיה מרחק של:)ארבע אמות"

5.5.1. הברייתא מסבירה הטעם להוראות הללו: "מלמעלן-כדי שלא יציץ ויראה. מלמטן-כדי שלא יעמוד ויראה. מכנגדן-כדי שלא יאפיל."

5.5.1.1. מהשתי הוראות הראשונות אנו לומדים שהיזק ראייה הוא היזק!

5.5.1.1.1. היזק ראייה של בית הוא אינו אותו הדבר כמו היזק ראייה של חצר מכיוון שבבית הוא עושה דברי צנע ופרטיות.